שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פיצויי פיטורים של למעלה ממיליון שקל למנכ"ל שקיבל שכר כנגד חשבונית

חדשות

פיצויי פיטורים של למעלה ממיליון שקל למנכ"ל שקיבל שכר כנגד חשבונית, צילום: getty images Israel
פיצויי פיטורים של למעלה ממיליון שקל למנכ"ל שקיבל שכר כנגד חשבונית
16/09/2018, עו"ד לילך דניאל

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של מנכ"ל חברה ופסק לו פיצויי פיטורים בסך למעלה ממיליון שקל בגין סיום עבודתו. נקבע, כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה וכי במערך הכללי של מערכת היחסים, שנמשכה לאורך שנים, העובדה שהתובע קיבל את שכרו כנגד חשבונית מס מהווה סממן שולי

בסוף שנות התשעים החליטו התובע ובעל החברה הנתבעת לשתף פעולה ביניהם באמצעות החברות שהיו בבעלותו של כל אחד מהם, ואשר עסקו בתחום דומה של עיבוד מתכות. לשם כך, חתמו הצדדים על הסכם, ובו סיכמו, בין היתר, כי ממועד חתימת ההסכם ועד לסוף אותה שנה, תקופה שהוגדרה על ידם כ"תקופת ביניים", תנוהל החברה נתבעת ע"י השניים במשותף וכי תנאי העסקתם יהיו זהים.

בהמשך חתמו השניים על הסכם נוסף באמצעות שתי חברות אחרות בשליטתם. בהסכם זה הסכימו השניים כי כל עוד ישמשו בפועל כמנהלי הנתבעת, הם יהיו זכאים לקבל משכורת חודשית ו/או הטבות בשיעור שיוסכם ביניהם באופן שוויוני. בסוף 2009 נחתם הסכם נוסף, שלישי במספר, שהצדדים לו היו הנתבעת מצד אחד והתובע ושותפו מצד שני. בחלק המבוא להסכם הנ"ל, הצהירו הצדדים כי הואיל וברצונם לקבוע את השכר לפיו ישולמו למנהלי החברה פיצויי פיטורים ופיצויי פרישה, מוסכם כי פיצויים כאמור ישולמו בכל תנאי בהתאם למשכורת אפריל 2008 במכפלת תקופת עבודתם. אין חולק, כי במהלך תקופת העסקתו, ובהתאם להסכמות הצדדים, שולם שכרו של התובע באמצעות תשלום לחברה שבבעלותו, בשם "עניאל", כנגד חשבונית מס.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשלב מסוים, מערכת היחסים בין התובע ושותפו עלתה על שרטון סביב אופן ניהול הנתבעת והדבר מצא ביטויו במספר הליכים משפטיים, שבהם תביעה שהגיש התובע, באמצעות עוה"ד עידית מילט בר עוז ומור נוי, לתשלום פיצויי פיטורים. לטענת התובע, התקיימה מערכת יחסי עבודה בינו לבין הנתבעת ומשפוטר מעבודתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים. התובע הפנה להוראות השונות בשלושת ההסכמים מיוני 98, מאי 2000 ו- דצמבר 2009 והדגיש, כי לא קיימת מחלוקת, כי שימש כמנכ"ל הנתבעת וכי נקבע מפורשות כי תנאיו יהיו זהים לתנאי העסקתו של שותפו. עוד הוסיף כי אין בעובדה שבחר לקבל את שכרו באמצעות חברה בשליטתו כדי לאיין את העובדה שבפועל הוא עבד אצל הנתבעת, והפנה במסגרת סיכומיו להלכות המשפטיות שעניינן המבחנים לקביעת היותו של אדם עובד. כמו כן, טען, כי היוזמה לסיים את העסקתו באה מצד הנתבעת ולכן, בהתאם להוראות הדין ובשים לב להסכמות בין הצדדים, הוא זכאי לפיצויי פיטורים, כנתבע על ידו.

הנתבעת מצדה כפרה בטענה לפיה התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין התובע, וטענה כי הוא סיפק לה שירותים בלבד. הנתבעת טענה עוד, כי גם התובע עצמו עשה שימוש לא אחת במונח "קבלן משנה" בהתייחסו לשירותים שנתן לה וכי התשלומים החודשיים שהועברו לחברה בשליטתו כנגד חשבונית מס לא היו בגדר תשלום שכר. עוד טענה הנתבעת כי התובע פעל באופן שמצדיק לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים, שכן פגע בכספי החברה, בתפקודה, בעובדיה וביחסיה עם לקוחותיה; לא העמיד בטוחות לפעילותה, ואף פנה אל הבנקים על מנת למוטט את פעילותה. כל אלה, הטעימה, מובילים למסקנה כי הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים.

השופט אורן שגב קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצויי פיטורים בסך של למעלה ממיליון שקל. באשר למהות מערכת היחסים בין הצדדים קבע השופט כי למעט האופן הטכני בו שולמה לתובע התמורה בעד עבודתו – באמצעות חברת עניאל – כל יתר המאפיינים של יחסי הצדדים עונים על הגדרת יחסי עובד-מעסיק. בעניין זה, הזכיר השופט כי הקביעה שאדם הוא "עובד" תלויה בנסיבות המקרה ובמכלול הסממנים האחרים הנלווים למערכת היחסים, כאשר אין המדובר במבחנים טכניים בלבד ואין סממן אחד יכול לעמוד כשלעצמו.

במקרה זה, נקבע, התמונה הכללית שמצטיירת מהמערכת ההסכמית שנכרתה בין הצדדים ומהאופן בו הצדדים התנהלו במהלך כל השנים, מצביעה כי התובע ושותפו ניהלו את הנתבעת בתמורה לקבלת שכר, כאשר בשום מקום לא הוסכם כי ניהול החברה ייעשה ללא תמורה. צוין, כי השניים הקפידו להגדיר באופן מדויק את זכויותיהם, לרבות השוויון המוחלט בתנאי שכרם וחרף כל זאת, לא ראו לנכון לציין, לשם דוגמה, כי לא יחולו עליהם, או על אחד מהם, יחסי עובד מעסיק עם הנתבעת. זאת ועוד, בהסכם משנת 2009 אף הגדילו לעשות והתייחסו במפורש לנושא ההפרשות לפנסיה ולקרן פיצויים.

בכל הנוגע לאופן תשלום השכר לתובע, שניתן לו כנגד חשבונית שהוצאה לחברת עניאל, סבר השופט כי במערך הכללי של מערכת היחסים, שנמשכה לאורך שנים והתבססה על שלושת ההסכמים, מדובר בסממן שולי. עוד נקבע כי זכותו של התובע לקבלת שכר חודשי הייתה כה מושרשת ומובנת לצדדים, עד כי סוכם שגם בתקופת הביניים, בה לא עבד מכוח ההסכם שהושג בין הצדדים, ואדם אחר ניהל את הנתבעת, הוא המשיך לקבל את אותה תמורה כבימים ימימה. אשר על כן, נקבע כי בין התובע לנתבעת שררו יחסי עובד מעסיק ומשאין חולק כי עבודתו הופסקה ע"י הנתבעת, הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

מכאן, פנה השופט לבחון את טענתה של הנתבעת, לפיה התקיימו נסיבות המצדיקות לשלול את תשלום פיצויי הפיטורים מהתובע. בעניין זה, סבר השופט כי לא הוצג מסד ראייתי ממנו ניתן ללמוד מהן אותן פעולות או מהם אותם מחדלים שהתובע עשה לכאורה בכובעו כמנכ"ל, וכמנכ"ל בלבד, שבגינם ראוי לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים. בנוסף, כך נקבע, זכותו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים קמה לא רק מהוראות חוק פיצויי פיטורים והעובדה שפוטר, כי אם מהסכמה חוזית מפורשת ובלתי מותנית בין הצדדים. עוד ציין השופט כי בגין "חטאיו" של התובע כבר הושת עליו פיצוי נכבד במסגרת הליך שיפוטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי, בו נמצא כי מדובר בפיצוי ההולם את הנזקים שהנתבעת והשותף הוכיחו שהתובע גרם להם. משכך, סבר השופט, שלילת פיצויי הפיטורים מהתובע בנוסף לפיצוי הנ"ל תהווה כפל פיצוי לנתבעת, אגב שלילת זכות חוזית של התובע לקבל פיצויי פיטורים ללא תנאי.

נוכח האמור, קיבל בית הדין את התביעה וקבע כי הנתבעת תשלם לתובע, בהתאם למוסכם בין הצדדים, פיצויי פיטורים בגובה 65,000 שקל במכפלת מספר חודשי עבודתו מיוני 1998 ועד לסיום עבודתו, וסה"כ 1,061,667 שקלים. בנוסף, תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד עידית מילט בר עוז, מור נוי ואח'. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד ערן שפינדל, יעל זכות ואח'.

 

סע"ש 19530-12-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:199
קומיט וכל טופס במתנה