שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת

חדשות

מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת
מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת
06/09/2018, עו"ד לילך דניאל

מהם פסקי הדין שבלטו במיוחד השנה במשפט פלילי, דיני עבודה, מנהלי, חוקתי ונזיקין? רגע לפני השנה החדשה בחרנו 10 פסקי דין חשובים שניתנו במהלך השנה החולפת בתחומי המשפט השונים וביקשנו מעורכי דין לומר כמה מילים לגבי החשיבות שלהם. ואיזה פסק דין קיבל את בחירת המערכת?

לכבוד השנה החדשה, בחרנו 10 פסקי דין בתחומי משפט שונים שבלטו במיוחד בשנה החולפת, וביקשנו מעורכי דין העוסקים בתחומים אלו (וחלקם אף ייצגו באותם תיקים) לומר את דעתם לגבי החשיבות שלהם:

 

משפט פלילי – עו"ד קובי שקלאר

משפט מנהלי – עו"ד אילן בומבך

משפט אזרחי – עו"ד גיא אופיר

משפט חוקתי – עו"ד אורי ישראל פז

דיני עבודה – עו"ד שלום בר

דיני משפחה – עו"ד יעל גיל

דיני נזיקין - עו"ד רוני אלוני-סדובניק

ביטוח לאומי – עו"ד קרן צפריר

דיני מקרקעין – עוה"ד ורד כהן ורענן בר און

בחירת המערכת

*****************************************************************************

משפט פלילי | פרשת אלישע חייבטוב

בתחילת חודש אוגוסט זיכה בית המשפט העליון במהלך דרמטי את אלישע חייבטוב, שהורשע ברצח שי אדרי ז"ל בשנת 2002 ונידון למאסר עולם. אדרי נורה למוות במהלך שוד מזוין במועדון סנוקר בשדרות, וחייבטוב הורשע ברצח תשע שנים לאחר מכן, בין היתר לאחר שהודה במעשה בפני מדובב משטרתי. בפסק הדין, אותו הקריא השופט שהם בפתח טקס פרישתו מכס השיפוט, קבע בית המשפט כי ההודאה נגבתה מחייבטוב באמצעים פסולים ומתח ביקורת על התנהלות המשטרה בפרשה.

עו"ד קובי שקלאר, סניגור פלילי: "פסק הדין בעניין חייבטוב הוא צעד חשוב מאוד לקראת שינוי המדיניות של ביהמ"ש בבואו לקבוע אשמה פלילית. הדרך הופכת להיות חשובה לא פחות מהתוצאה. ביהמ"ש העליון למעשה מעדיף את ערך קיום ההליך הראוי על פני הצורך לחשוף את האמת ומדגיש שהודיית חשוד, אף שהיא מלכת הראיות, לא תתקבל בדרכים שאינן עומדות בקנה אחד עם תקינות מנהלית, הגינות וסבירות. תרגילי חקירה בהם משתמשים החוקרים על מנת לשקר ולרמות את החשוד ולהציג בפניו מציאות מעוותת, שתגרום לו להסיר את מנגנוני ההגנה ולהודות בעבירה, אינם כוללים אספקת סמים. ככלל, תרגילי החקירה צריכים להיות סבירים, כאשר המבחן הוא הפגיעה בכושר הבחירה של החשוד אם להודות אם לאו. עוד קובע ביהמ"ש העליון שלמדינה אין רשות, גם לא בשם הצורך לחקור את האמת, להשתמש באמצעים פסולים, תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות, ובכללן זכות השתיקה והזכות להיוועצות בעו"ד. פסק הדין מדגים את כברת הדרך הנכבדה שעשה המשפט הישראלי מדחיית כלל הפסילה האמריקאי של ׳פרי העץ המורעל׳ משנות השמונים של המאה הקודמת, עובר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועד דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, הקובעת יחס קורלטיבי בין חומרת הפגיעה בזכויות וחומרת העבירה, לבין פסילת הראיה, שהגיעה לשיאה בפסק דין זה, המזכה את מי שהוא לפי כל הסימנים אשם ברצח, ומעדיף את עקרונות תקינות ההליך על פני חשיפת האמת".

בחזרה למעלה

משפט מנהלי | איסור על לידות בית במרכזי לידה טבעית

בחודש יוני דחה בג"ץ עתירות נגד החלטת משרד הבריאות לאסור על לידות בית במרכזי לידה טבעית, מקומות ייעודיים המופעלים כעסק לצורך פעילות מיילדוּתית. במסגרת פסק הדין, התעוררה שאלת האיזון הראוי בין זכותן של יולדות לחירות ולפרטיות, לבין הצורך בהגנה על חייהם, בריאותם ושלמות גופם של היולדת והיילוד במקרים שבהם מתבצעת לידה מחוץ לכתלי בית החולים. בסופו של יום קבעו השופטים כי פרטיות היולדת, יכולתה לנוע בחופשיות מבלי שתהא מחוברת למכשירים שונים ושליטתה על חווית הלידה הם אינטרסים חשובים וכבדי משקל, אך בחינת ההחלטה במבחני הביקורת השיפוטית לא מצדיקה התערבות בשיקול דעתו של משרד הבריאות.

עו"ד אילן בומבך: "אני רואה את חשיבות פסק הדין בוויכוח הפרשני בין השופטים, בכל הנוגע לשאלה האם תהליך הלידה, או ליווי טבעי לתהליך זה, נכנסים לגדר "טיפול רפואי", כמשמעותו בפקודת בריאות העם. ויכוח זה שבסופו הכרעה בדבר דחיית העתירה, מסמל מגמה משמעותית בגישתו הפרשנית של בג"ץ בנוגע למעשי הרשות המנהלית. בדעת יחיד הרחיב השופט עופר גרוסקופף אודות ההיסטוריה החקיקתית של פקודת בריאות העם ותכליותיה, ואף נדרש לסוגיות חברתיות שונות בגישה פרשנית ליברלית והוליסטית המכונה לעתים "אקטיביסטית". מנגד, דעת הרוב הייתה שמרנית ביותר ולפיה אין צורך להידרש למשמעות המונח "טיפול רפואי" באופן רחב, גם לא לתפיסות ערכיות ורפואיות בדבר מהות הליך הלידה. בהחלט ייתכן, כי גישת הרוב מסמנת שינויים טקטוניים בגישתו הפרשנית-אקטיביסטית של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, תוך נסיגה לעבר גישה שמרנית וטכנית. לדעתי, וברוח מאמרו המפורסם של פרופ' מ. מאוטנר, הגישה המתוארת מגלמת את עליית קרנו של הפורמאליזם המשפטי, בד בבד עם ירידת הערכים וכיבוד מיוחד של הרשות המנהלית, שיקוליה, איזוניה והכרעותיה".

בחזרה למעלה

משפט אזרחי | "סטטוסים מצייצים" נגד פייסבוק

בדצמבר פסק בית המשפט המחוזי בת"א בתביעה יוצאת דופן נגד חברת פייסבוק אותה הגישו אבי לן ועדי בנטוב-לן, בעלי העמוד הפופולארי "סטטוסים מצייצים" שנסגר ביום בהיר אחד ללא כל התראה באמתלה להפרת כללי השימוש של הרשת החברתית. על פי הנטען, "מכרו" השניים סטטוסים בעמוד תמורת כסף, מה שגרם לפייסבוק לסגור את העמוד מיידית באופן חד צדדי ללא התראה או אפשרות ערעור. בפסק הדין, חייב בית המשפט את פייסבוק להחזיר את העמוד לאוויר באופן מיידי וקבע כי למרות שהשניים אכן הפרו את תנאי השימוש של פייסבוק, הרי שלא מדובר ב"הפרה יסודית" שהצדיקה את סגירת העמוד ללא כל התראה. פסק הדין הוא סמל מובהק של העת המודרנית שכן הוא מתווה את היחסים בין תאגיד אינטרנטי ענק למשתמשיו ואת החובות שחלות עליו ככזה.

עו"ד גיא אופיר, שייצג את התובעים אבי ועדי לן: "פסק הדין הדרמטי בפרשת סטטוסים מצייצים, אשר כפה על חברת פייסבוק להחזיר את העמוד לרשת בתוך 3 ימים וחייב אותה בלמעלה מרבע מיליון שקל הוצאות, היווה נקודת מפנה במאבק למען כיבוד זכויות אדם מול התאגידים הרב לאומיים. השפעתו של פסק הדין היא כלפי כל הפלטפורמות האינטרנטיות הגדולות, לרבות גוגל, אמזון, איביי, מיקרוסופט וכיוצ"ב. דה פקטו כולנו מאשרים את התקנונים האינטרנטיים הארוכים והמתישים, ואשר הוראותיהם מקנות לתאגידים הרב לאומיים הזכות לעשות כל אשר יחפצו, אך השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בת"א קבע כי מנסחי התקנונים לא יכולים לכתוב כי כל הפרה של התקנון היא הפרה יסודית המקנה את הזכות לזרוק את המשתמש מהפלטפורמה. השופט ציין, כי גירוש המשתמש היא סנקציה קשה הפוגעת פגיעה קשה ביותר בזכויות האדם, בפרט בימים אלו בהם לענקי המידע כוח עצום החולש על חיינו".

בחזרה למעלה

משפט חוקתי | זכות ההפגנה מול ביתם של אנשי ציבור

באוקטובר פסק בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החלטת המשטרה שלא לאפשר עוד את קיומן של ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי. תחילתה של הפרשה כשנה לפני כן, אז החלה קבוצה מצומצמת של אנשים להתאסף מידי מוצאי שבת מול ביתו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה, במטרה למחות על אופן ומשך הטיפול בחקירות הפליליות המתנהלות נגד ראש הממשלה. בעקבות תלונות שהוגשו על התקהלות זו הכריזה המשטרה על הפגנות אלו כעל "התקהלות אסורה" והחלה לפזרן ואף עצרה חלק מהמשתתפים בהן. בעקבות האמור הועתקו ההפגנות לכיכר גורן המצויה במרחק של כ- 400 מטרים משם אך גם אז נתקלו המשתתפים בהתנגדות המשטרה, שהחליטה להתנות את ההפגנות בקבלת רישיון. בסופו של יום פסק בג"ץ כי הסמכות שהוקנתה למשטרה בפקודת המשטרה לתת או לסרב לתת רישיונות מראש לאספות של 50 איש או יותר ב"נושא בעל ענין מדיני", צריכה להתפרש באופן מצמצם כמתייחסת לאספות בנושאים מדיניים-פוליטיים במובן הצר של מונחים אלו וכי את ההפגנות הנוכחיות, שמטרתן המוצהרת היא שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות בישראל, אין להגדיר כאספות מדיניות-פוליטיות.

עו"ד אורי ישראל פז, עוסק במשפט מינהלי וחוקתי: "פסק הדין החשוב שעסק בקיומן של הפגנות ומשמרות מחאה מול מעונו הפרטי של היועמ"ש מעלה דילמה טעונה: מחד, לזכות ההפגנה והאסיפה מוכר מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם כדי לאפשר חופש ביטוי של דעות ורעיונות ופורקן של מחאות חברתיות; ומאידך, בהמולת החיים המודרניים זכותו של נבחר ציבור שיניחו לו לנפשו בביתו כמי שדווקא בשל החשיפה לציבור הכרוכה בתפקידו הוא זקוק לשקט ולשלווה בביתו, שיאפשרו לו להיות עם עצמו ועם בני משפחתו היקרים לו כדי לאסוף כוח בביתו ליום המחרת. בסופו של דבר, כל שופט הוא גם איש ציבור, המבין לליבם של נבחרי הציבור. שניהם לובשים את אותן הנעליים, גם אם במידות שונות. עם זאת, שומה על השופטים להגן על זכויות הפרט המפגינים בחברה דמוקרטית מתוקנת. האיזון שבקיום ההפגנה מול משרדו של איש הציבור, להבדיל מול וליד ביתו הפרטי, הוא איזון ראוי, סביר ומידתי, תוך שמירה על זכותו שלו ושל בני משפחתו לפרטיותם בדל"ת אמות של ביתם שהוא מבצרם היחיד".

בחזרה למעלה

דיני עבודה | "טיפים" למלצרים ייחשבו כשכר עבודה

הרכב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור של בית הדין הארצי לעבודה פסק בחודש מרץ האחרון בסוגיית מעמדו של התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות. חרף העובדה שמדובר בשאלה הרלוונטית לכ-200 אלף עובדים, לאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ והיא בעלת השלכות רוחב על משפט העבודה, דיני ביטוח לאומי ודיני המס - לא זכתה הסוגיה להסדרה מצד המחוקק. בית הדין, בראשות הנשיא הפורש יגאל פליטמן, הפך את ההלכה הקיימת וקבע כי החל מה-1 בינואר 2019 יחול הסדר חדש לפיו כספי התשר ייחשבו כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות.

עו"ד שלום בר, בעל משרד העוסק בדיני עבודה: "פסיקה זו היא חשובה, שכן היא הסדירה את זכויותיהם של המלצרים מחד והמסעדנים מאידך ושמה סוף לתחום האפור וליכולת לפרש את החוק, כל אחד לפי ראות עיניו. בנוסף, עד עכשיו ניתנו פסקי דין סותרים שקבעו כללים שהשתנו מעת לעת, בשאלה האם יחשב הטיפ כשכר העובד או שלא. כשתיכנס הפסיקה לתוקפה, יחשב הטיפ כשכר לצורך ניכוי מס, בטוח לאומי, פנסיה, פיצוי פיטורים, חופשה, שעות נוספות ושאר זכויות הנובעות מיחסי עובד ומעביד. כמו כן, לפסק הדין ישנן השלכות רוחביות משמעותיות על מגזרים נוספים בהם נהוג לתת תשר כגון תפקידים בתחום המלונאות, נהגי הסעות, שליחים ועוד".

בחזרה למעלה

דיני משפחה | שוויון במזונות: לא רק במשמורת משותפת

ביולי 2017 חולל בית המשפט העליון "רעידת אדמה" בתחום מזונות הילדים, כשפסק בהלכה חדשה ודרמטית כי במצב של משמורת משותפת בין ההורים – יחול עליהם נטל המזונות באופן שווה והוא יקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה. בחודש דצמבר השנה הרחיב בית המשפט המחוזי הלכה זו, וקבע כי היא אינה מוגבלת רק למקרים של משמורת משותפת על הילדים אלא גם למקרים נוספים.

עו"ד יעל גיל, בעלת משרד העוסק בדיני משפחה: "ביולי 2017 צמצם ביהמ"ש העליון את ההפליה בפסיקת מזונות הילדים וקבע כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות, בחלוקת המשמורת הפיזית ובכלל נסיבות המקרה. פרשנות הגורסת כי פסיקת מזונות לא מפלה תתייחס רק למצב בו שני ההורים מקיימים משמורת משותפת שווה לחלוטין, מצמצמת את תכולת ההלכה באופן משמעותי. נוכח האמור, קבע בית המשפט המחוזי בת"א בשני פסקי דין חשובים שניתנו מאת כבוד השופט שאול שוחט וכבוד השופט ישעיהו שנלר, כי ההלכה תחול על כלל אוכלוסיית המתגרשים.  כשנקבע בהלכת העליון כי קיימת הפליה בנושא המזונות, לא סביר להנציח אותה ולהחיל דין לא מפלה רק על קבוצה קטנה של הורים. קיימת חשיבות גדולה ביותר בפסיקת ביהמ"ש המחוזי הנ"ל, שאם לא כן אב שמשתכר פחות מן האם ומטפל בילדיו כמעט מחצית מן השבוע היה עתיד להמשיך ולשלם דמי מזונות לאם, כאשר לו ולילדים שגדלו בביתו לא נשאר כמעט מאומה למחייתם. בכך תיקן בית המשפט המחוזי עוול מתמשך של שנים רבות".

בחזרה למעלה

דיני נזיקין | פיצוי נזיקי על פגיעה בזכות לעונג מיני נשי

בחודש יוני השנה הכיר בית המשפט לראשונה באובדן זכותה של נפגעת עבירת מין להנאה מינית עתידית כתוצאה מהמעשים, ושקלל זאת במסגרת הפיצוי שפסק לה על נזק לא ממוני. בית המשפט: "הנכות הרפואית אינה ממצה את נזקה של התובעת, שכן כתוצאה מהתנהגות הנתבע סבלה התובעת ותסבול גם מפגיעה בהנאות החיים, מנזק רגשי בעל ביטוי גופני המתבטא בפגיעה בהנאה המינית".

עו"ד רוני אלוני-סדובניק, שייצגה את הנפגעת בפרשה: "דיני הנזיקין עוצבו במהלך ההיסטוריה של בתי המשפט בידי גברים ולמען גברים, על כן אופן המדידה והכימות של גובה הפיצוי הכספי בתביעות על נזק גוף נעשות על בסיס נוסחה שוביניסטית של אחוז אובדן הכושר לעבוד בעבודה. חשיבה מיזוגנית משפטית זו איננה מאפשרת כימות ריאלי של פגיעה ביכולתה של עקרת בית לעבוד במשק ביתה, אינה משקפת את הפגיעה ביכולתה לגדל ולטפל בילדים ובוודאי שאיננה מודדת את הנזק שנגרם לאשה בכושר ליהנות מיחסי מין. לא בכדי משתמשת השפה העברית במונח "אביונה" לתיאור האורגזמה של אישה, ללמדך שנשים בתפיסת המשפט אינן אמורות להיות עשירות ביחסי מין או ליהנות מאורגזמות טובות מלאות טבעיות, אלא מצופה מהן ליהנות בדלות, בעוני, בשקט, בהסתר, ואם אפשר אז לא לדבר בכלל על "העניין הזה", כי אישה שטוענת שנהנית ממין ודורשת פיצוי על פגיעה ביכולת כזו, כמוה כמי שאיננה נוהגת בצניעות. בעשר השנים האחרונות אני תמיד כוללת טענות בתביעות שאני מגישה בשם נפגעות עבירות מין, לפגיעה בזכות לעונג מיני נשי, אך עד לפס"ד של השופטת יעל הניג, אף שופט או שופטת לא העזו לכתוב זאת באופן ברור.

בשים לב לכך שהפיצוי הממוצע על הטרדה מינית עומד על 38 אלף שקלים, הרי שההישג שלנו הוא לא רק בעצם הביטוי המשפטי של פגיעה בזכות לעונג מיני אלא גם בגובה הסכום המגיע ל 666,000 אלף שקלים על כך. השופטת הניג כתבה כך: "כתוצאה מהתנהגות הנתבע, התובעת סבלה ותסבול גם מפגיעה בהנאות החיים ומנזק רגשי בעל ביטוי גופני המתבטא בפגיעה בהנאה המינית. היא סובלת מ'פצע פעור'. נזקה הלך והתגבר מעת היוודע הפרשה למשפחתה אשר פסלה אותה, נידתה אותה ובכך נגזרו עליה מעין יתמות וחרם גם בקהילה בה גדלה".

בחזרה למעלה

ביטוח לאומי | פרשת האחיות פישביין

בחודש יוני פסק בית הדין הארצי לעבודה בתיק מיוחד במינו שבמרכזו שתי אחיות קשישות המתגוררות יחדיו ומנהלות משק בית משותף וביקשו להכיר בהן כ"ידועות בציבור" לצורך זכאות לקצבת שאירים. בית הדין אישר את פסיקת בית הדין האזורי וקבע כי פרשנות שתכיר באחיות כידועות בציבור מנוגדת לתכלית חוק הביטוח הלאומי שכן מלשון החוק עולה בפירוש כי הזכאות לגמלת שאירים מוקנית לילדים ולבת זוג כמוגדר בחוק – אשתו או הידועה בציבור כאשתו, ואינה כוללת בני משפחה אחרים התלויים בנפטר, לרבות אחים ואחיות. לצד האמור העירו כמה מהשופטים כי ייתכן שאין מקום לדחות עקרונית תביעה לקצבת שאירים של הנשאר בגין מות הנפטר, רק בשל הקשר המשפחתי שביניהם.

עו"ד קרן צפריר, מנהלת הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת בר-אילן שייצגה את האחיות פישביין: "ישנן שתי נקודות ראויות לציון בפסק הדין, שיכולות לסמן את הדרך להרחבת זכויותיהם של אנשים זקנים ושל תאים משפחתיים אשר אינם מוכרים היום במשפט, ומכאן חדשנותו: הראשונה, היא הקביעה שהתקבלה בדעת רוב, לפיה ניתן לדון בתביעתן של האחיות להכרה כידועות בציבור לפי חוק הביטוח הלאומי, חרף העובדה שעילת התביעה עדיין לא התגבשה במועד זה (דהיינו -  פטירתן של אחת מהן, המקנה את הזכאות לגמלת שאירים). בהקשר זה נקבע, כי יש להתחשב בגילן המבוגר של האחיות (בנות למעלה מ-90) ולאפשר להן לכלכל את צעדיהן בהיבט המשפטי והכלכלי. כמו כן, נאמר כי סביר להניח שלא יחול שינוי בסטטוס המשפחתי של האחיות בשלב זה של חייהן. אמירה זו היא למיטב ידיעתי תקדימית, במובן זה שהיא מאפשרת לראשונה בהקשר של מיצוי זכויות בביטוח לאומי, התחשבות בשיקולי גיל אשר גוברים על הוראה פרוצדורלית הקבועה בדין. בנוסף לכך, בדעת מיעוט הועלתה האפשרות להבחין לצורך קביעת הזכאות לגמלת שארים בין שני סוגים של תאים משפחתיים המורכבים מבני משפחה "ביולוגית": קשר משפחתי שאינו זוגי וקשר משפחתי זוגי. ייתכן שבעתיד, אמירה זו עשויה לאפשר הרחבה של הגדרת תא משפחתי גם לכיוון זה".

בחזרה למעלה

דיני מקרקעין | פיצוי מוגדל לבעלי קרקעות שהופקעו בחלקן

בחודש מאי ניתן בבית המשפט העליון פסק דין תקדימי בהרכב מורחב, שעסק בזכותם של בעלי קרקעות שהופקעו בחלקן לפיצויי הפקעה. בפסק הדין נקבעה למעשה הלכה חדשה, לפיה לשר הפנים קנויה סמכות להעניק "פיצוי סבל" במקרה של הפקעה חלקית, וזאת בתנאי שההפקעה לא השביחה את יתרת המקרקעין. זאת, אלא אם מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים את אי הפעלת הסמכות.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און, משרד בר-און, כהן, עורכי-דין: "עד לפסק הדין בעניין מסרי, כאשר הופקע שטח בשיעור של עד 40% משטח החלקה - לא ניתן פיצוי לבעלי החלקות. החידוש מכוח פסק הדין הוא שבעלי חלקות שחלקים קטנים מהן הופקעו ובעבר לא היו זכאים לפיצוי, עשויים כיום לקבל "פיצויי סבל", למרות ששיעור ההפקעה נמוך מ- 40% מהשטח, בתנאי שיתרת החלקה שלהם לא הושבחה. הפיצויים יוענקו למעט במצבים חריגים, בהתחשב בהיקף הפגיעה, עד כמה היא הוגנת ושוויונית ולא נופלת רק על בעל קרקע או שניים, עד כמה ההפקעה משרתת את הקהילה ועוד. כך, חשיבות פסק הדין באיזון שהוא קובע: מצד אחד – לאפשר הפקעה רצויה לצורכי ציבור ככלי לקידום ערכים חברתיים ותרומה לקהילה; ומצד שני – להעניק פיצוי לניזוקים כתוצאה מההפקעה בנסיבות בהן לא היו מקבלים פיצוי בעבר (כאשר שיעור ההפקעה נמוך מ- 40%, ובתנאי שיתרת החלקה שלהם לא הושבחה).פסק הדין, אשר ממתיק את הגלולה המרה של הפקעה בנסיבות אלה ומאפשר מתן פיצוי אשר לא ניתן קודם לכן, מתיישב יפה עם הזכות לקניין, אשר הוכרה כזכות יסוד במדינת ישראל ומגשימה את רוחה".

בחזרה למעלה

*** בחירת המערכת: פיצה עם תוספת שיימינג ***

בסוף דצמבר ניתן בבית משפט השלום בנצרת פסק דין במסגרתו חויבה לקוחה לפצות בעל פיצריה במגדל העמק ב-15 אלף שקלים, לאחר שפרסמה בפייסבוק פוסט מכפיש בנוגע לרמת האוכל. בין היתר כתבה הלקוחה "כשאת חושבת כל הדרך הביתה על הפיצה שבא לך...מזמינה ומקבלת את הדבר הזה...ספוג בנוזלים ברמה לא אכילה, בצל עם הקליפה מלמעלה ולקינוח שערה על הזיתים...תענוג!!". השופט קבע כי הנאמר בפרסום עלול, על פי מבחן האדם הסביר, לפגוע במשלח ידו של התובע ובעסקו ויש בו לשון הרע.

לכאורה מדובר בפסק דין איזוטרי וחסר משמעות שאין בו כל חידוש משפטי, אך אם מתבוננים על התמונה הגדולה מבינים שהוא חלק מתופעה הולכת וגוברת של צרכנים המתבטאים נגד חברות ונותני שירותים ברשתות החברתיות, ומאידך "השבת מלחמה" מצד אותם בעלי עסקים ע"י הגשת תביעות נגד אותם צרכנים שמבקרים אותם. ואכן, בהמשך השנה ניתנו מספר פסקי דין נוספים שעסקו בנסיבות דומות: כך לדוגמה, נדחתה תביעת בעל צימר בגליל נגד לקוחה שנקלעה מולו למחלוקת בנוגע לביטול החופשה, וכתבה חוות דעת שלילית באתר "גוגל מפות" אודות ההתקשרות ביניהם. ביהמ"ש קבע בין היתר כי "בעלי עסקים, כחלק מהסיכונים העסקיים ומן המאמץ הערוך בהפעלתו של בית-עסק, נדרשים להתמודד עם אתרי-ביקורת. אין זה קל, ולא תמיד פשוט להבחין בין ביקורת של אמת לבין פרסום שכל תכליתו היא גרימה של נזק. התמודדות זו היא נחלתו של המשפט". בפסק דין אחר, נדחתה תביעה בסך 300 אלף שקל שהגישה חברת "בוגבו" נגד אם ל-9 שניהלה קבוצת פייסבוק בנושא מנשאים לתינוקות וכתבה שהמנשאים מתוצרת "בייביביורן" אינם מומלצים להשקפתה. ביהמ"ש שוכנע שמדובר ב"תביעת השתקה", דחה את התביעה על הסף וקבע כי כל הפרמטרים לעניין פערי הכוחות בין הצדדים, ובכל זאת הגשת תביעה על סכום נטול אחיזה במציאות המשפטית, העדר בסיס משפטי ועובדתי סביר, ומגמה ברורה להשתיק הבעת דעה ביקורתית - קיימים כאן באופן מובהק.

בהתחשב בכך שביקורות על עסקים ומוצרים הן דבר מאד נפוץ בעידן האינטרנט, פרקטיקה כזו של תביעות טומנת בחובה משמעות עצומה כלפי הצרכנים וחופש הביטוי שלהם. כך, אדם לא יכול שלא לתהות האם כשהוא מפרסם בפייסבוק ביקורת על מסעדה, מוצר או שירות שקיבל, הוא מסתכן בתביעת לשון הרע וכפועל יוצא הוא עלול להימנע מלכתוב גם ביקורת אמיתית וכנה, שהיא בעלת ערך חשוב בחיים הצרכניים. ימים יגידו אם מדובר במגמת תביעות מתמשכת, אך מכל מקום מבחינה משפטית הכלל נותר כשהיה – על הצרכן להקפיד לכתוב את הדברים בצורה של הבעת דעה עניינית (גם אם בוטה) ולהיזהר מ"שיימינג" לא מבוסס תוך קביעת עובדות נחרצות ודברים שאינם אמת, שעלולים להתפרש כלשון הרע בבוא העת.

בחזרה למעלה

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150