שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סיכום שנתי: 8 האירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ח

חדשות

סיכום שנתי: 8 האירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ח, צילום: istock
סיכום שנתי: 8 האירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ח
05/09/2018, עו"ד לילך דניאל

שנת תשע"ח הייתה שנה סוערת במיוחד בעולם המשפט, החל מ"פרשת המסרונים" ועד לאישור חוק הלאום ופסקת ההתגברות. לקראת השנה החדשה שבפתח, חזרנו אל כמה מהפרשות והאירועים המשפטיים הגדולים שעשו את השנה (העברית) החולפת

1. "פרשת המסרונים" – אולי הדרמה המשפטית הגדולה של השנה החולפת, שממשיכה לעורר הדים עד היום. ראשיתה של הפרשה בחודש פברואר השנה, אז נחשפה בחדשות ערוץ 10 התכתבות שנויה במחלוקת בין שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, לבין עו"ד ערן שחם-שביט, ששימש כחוקר מטעם הרשות לניירות ערך בתיק 4000 (פרשת בזק). על פי הפרסום, השניים החליפו הודעות וואטסאפ בנוגע להארכות המעצר של החשודים בפרשה ותיאמו ביניהם לכאורה את ההליך. מכאן ואילך נכנסה המערכת המשפטית לסחרור שכלל גינויים מכל עבר, תגובות מבכירי המערכת בכל במה אפשרית, קביעת נוהל להסדרת ממשק העבודה בין שופטים וגורמי תביעה והעמדה לדין משמעתי של השופטת פוזננסקי-כץ בהמלצתו של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימ') אליעזר ריבלין. בחודש יולי האחרון, החליט בית הדין המשמעתי לשופטים להדיח את השופטת מכהונתה לצמיתות, אלא שבכך לא הסתיימה הפרשה שכן בימים האחרונים הגישה השופטת עתירה לבג"ץ נגד החלטת ההדחה. כך או כך, הפרשה הזו תיזכר לעד כפרשה עגומה שהציפה אל פני הקרקע כשלים חמורים במערכת המשפט והוכיחה שגם שופטים לא חפים מטעויות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

2. הטלת אגרות של 35 שקל על בקשות ביניים – במרץ האחרון נכנסו לתוקף תקנות בתי המשפט (אגרות) (הוראת שעה), המטילות אגרה בסך 35 שקלים על בקשות בכתב מתוך מטרה להילחם בהגשת בקשות סרק בתיקים. התקנות הותקנו ע"י שרת המשפטים כהוראת שעה לחמש שנים ומדובר בבקשות המוגשות בהליכים אזרחיים בלבד, למעט רשימת בקשות המנויות בסעיף 20 לתקנות ובכללן בקשות בבתי משפט לתביעות קטנות, בקשות לשינוי מועדי דיון מסיבות מסוימות, בקשות למתן פסק דין, גילוי מסמכים, בקשת רשות להתגונן ועוד. עורכי הדין, שהתקשו (ועדיין מתקשים) להשלים עם הגזירה, זעמו על התקנת התקנות החדשות וטענו כי הדבר עלול ליצור שורת מצבים אבסורדיים ולהפלות בין מתדיינים עשירים לכאלו שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. יש לציין כי התקנות נתקלו בהתנגדות עוד בהליכי חקיקתן, בין היתר מצד לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח שאף הגישה בעניין עתירה לבג"ץ שעודה תלויה ועומדת.

3. חוק הלאום אושר סופית; פסקת ההתגברות אושרה בוועדת השרים – במישור החקיקתי בלטו השנה שני אירועים משמעותיים ביותר – האחד, אישורה של "פסקת ההתגברות" בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודש מאי, והשני – אישורו הסופי בכנסת של חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום) בחודש יולי. מדובר בשני חוקים שיצרו פולמוס ציבורי עצום וזכו לביקורות והתייחסויות רבות, לרבות מצד הדמויות הבכירות ביותר באקדמיה ובמערכת המשפט. המשותף לשני החוקים הללו הוא שבשניהם מדובר בחקיקת יסוד וששניהם נתפסים ע"י חוגים מסוימים כפוגעים בגרעין אופייה הדמוקרטי של המדינה. יש לנחש ששני החוקים הללו יעמדו במוקד גם בשנה הבאה, בהתחשב בכך שנגד חוק הלאום כבר הוגשו מספר עתירות לבג"ץ וגם פסקת ההתגברות, ככל שתאושר בהליכי חקיקה, סביר שתגיע אף היא לפתחו של בית המשפט, שיאלץ להכריע האם להתערב בפעם הראשונה בתולדותיו בחקיקת יסוד של הכנסת.

4. הרפורמה בבחינות הלשכה נכנסה לתוקף – בדצמבר 2017 ניגשו לראשונה למעלה מ-2,700 מתמחים למתכונת החדשה של בחינות הלשכה. בניגוד למתכונת הישנה, שהורכבה מ-100 שאלות רב-ברירה בדין פרוצדורלי בלבד, הבחינה הפעם הורכבה משלושה חלקים: מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי, שמשקלה בציון הסופי 15%, שאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (45%) ושאלון בדין מהותי, שמשקלו 40% מן הציון הסופי. בנוסף, בוטלה הבחינה בעל פה שאליה היו ניגשים הנבחנים שעברו את הבחינה בכתב ונוספה "דרישת השליש" לפיה על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה. בחינת דצמבר (והן הבחינה שנערכה במועד יוני לאחריה) הניבו אחוזי מעבר נמוכים במיוחד של פחות מ-40 אחוז והעלו לדיון ציבורי את רמת לימודי מקצוע המשפטים ומצב שוק עריכת הדין. הדברים אף גררו התכתשות פומבית וכואבת בין לשכת עורכי הדין למתמחים, שראו בכך הכשלה מכוונת ופגיעה חמורה בחופש העיסוק ויצאו בעקבות כך לשורת פעולות מחאה שכללו הפגנות, דיונים בכנסת ופניה לערכאות משפטיות. הדברים הגיעו עד לבית המשפט העליון, שדחה אמנם את "טענות הרוחב" שהעלו המתמחים נגד הבחינה, אך כלל כמה אמירות ביקורתיות במיוחד כלפי לשכת עורכי הדין והתנהלותה ביחס לבחינה. לאחרונה הוחלט על שורת הקלות לנבחנים שתיכנס לתוקף החל ממועד הבחינה שתתקיים בדצמבר הקרוב, אלא שההודעה התקבלה ברגשות מעורבים אצל המתמחים, שחלקם בירכו על העניין וחלקם זעמו שלא ניתן מענה לנבחני המועדים הקודמים והודיעו כי יחריפו את המאבק בעתיד הקרוב.

5. אהוד אולמרט והכנס השנתי של לשכת עורכי הדין – בחודש מרץ הפציע להופעת אורח בחיים הציבוריים ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אז משוחרר טרי מהכלא לאחר שריצה עונש מאסר על עבירות שחיתות שלטונית. אולמרט העניק שורת ראיונות בתקשורת, בהם תקף בין היתר את בכירי מערכת המשפט, בהם שופט ביהמ"ש העליון בהווה והיועמ"ש בעבר מני מזוז ופרקליט המדינה לשעבר משה לדור שעסקו בעניינו. סמוך לאחר מכן נודע כי אולמרט עתיד להשתתף בפאנל מיוחד "אחד על אחד" בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שאמור היה להתקיים כחודשיים לאחר מכן, ידיעה שזכתה מיד לביקורות חריפות מצד אלו שסברו שלא ראוי לארח דמות כזו בכנס בו משתתפים שופטים ונציגי מערכת אכיפת החוק. יו"ר הלשכה, עו"ד אפי נוה, התייחס לביקורת שהושמעה ואמר בראיון ברשת ב' בין היתר "הוא ראש ממשלה לשעבר, דמות מעניינת, שילם את חובו לחברה, יש לו מה לומר, אדם שמעניין את הציבור... אף אחד לא הבטיח לו שרק ילטפו אותו, כי אולי יהיו גם שאלות קשות ואולי יהיו גם ביקורות כלפיו, וזה בסדר ולגיטימי. אתה עושה פאנלים ועושה כנסים מתוך רצון לעניין את הציבור, לא מתוך רצון להשמיע רק עמדה אחת". בסופו של דבר, בין אם בעקבות הביקורות שהושמעו ובין מסיבות אחרות, בוטלה השתתפותו של אולמרט בכנס.

6. מאחורי הקלעים של הועדה למינוי שופטים – בחודש נובמבר שודר בתכנית "עובדה" תחקיר שהתיימר לחדור מעבר לדלתות הסגורות של הועדה למינוי השופטים בישראל ולחשוף את האינטרסים שעומדים מאחורי בחירת האנשים החזקים ביותר במערכת. הכתבה התקבלה בקהילה המשפטית בתחושת אי נוחות ומבוכה מסוימת ואף גרמה לנשיאת העליון (הטריה דאז) חיות להוציא בצעד חריג מכתב חריף לנשיאי בתי המשפט ברחבי הארץ, בו הביעה דאגה ממה ששודר ובפרט מהברית שנחשפה בכתבה בין שרת המשפטים איילת שקד ובין יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בכל הנוגע למינוי שופטים. חיות התייחסה למה שנראה כמינוי וקידום שופטים לפי אג'נדה פוליטית והוסיפה כי שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרת, טומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים. עוד הביעה חיות דאגה מהתנהלותם של מספר שופטים ומועמדים לשיפוט שנראו בכתבה משוחחים באופן בלתי ראוי עם יו"ר הלשכה. "התוכנית מציבה גם בפנינו השופטים מראה על האופן שבו התנהלו אחדים מאתנו באותו כנס", כתבה חיות, "והתמונה הנגלית אינה מחמיאה, בלשון המעטה... אני בטוחה שמה שראינו אינו מעיד על הכלל, אך גם כך יש להפיק ממה שראינו את הלקח הדרוש".

7. פליטת הפה של מזוז – בסוף אוקטובר סערה הקהילה המשפטית בעקבות התבטאות מקוממת של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, כלפי עורכת הדין טלי גוטליב שהופיעה בפניו במהלך דיון שהתקיים באותו בוקר. "גברתי תסתום את הפה" אמר השופט מזוז לעו"ד גוטליב, שתיארה את הדברים ואת העלבון שחשה בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה, מה שגרר פרסום רחב היקף בכלי התקשורת וזעם רב בקרב חלק מעורכי הדין. בהמשך פרסמה הנהלת בתי המשפט תגובה לאירוע, לפיה הדברים נאמרו לאחר התפרצויות חוזרות ונשנות של עורכת הדין לדברי השופט והמתדיינים האחרים, אך הוא מצר על ההתבטאות החריגה והמיותרת, שלמרות האמור לא היה לה מקום.

8. חילופי נשיאות בעליון ומינויים היסטוריים של שופטים חדשים – בחודש אוקטובר פרשה לגמלאות נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ובמקומה הושבעה השופטת אסתר חיות, שעתידה לכהן בתפקיד עד שנת 2023. חיות נכנסה ישירות לתוך תקופה סוערת במערכת המשפט והיא מקפידה להתייחס בכל נאומיה באירועים ציבוריים ליחסים בין בית המשפט לרשויות השלטון האחרות ולקרוא להדברות משותפת בדרכי נועם. מלבד זאת, היו במהלך השנה שורת מינויים היסטוריים של שופטים שהובילה שרת המשפטים איילת שקד, בהם מינויה של עו"ד חווי טוקר כשופטת הראשונה מהמגזר החרדי, עו"ד סאוסן אלקאסם שמונתה לשופטת הדרוזית הראשונה והמינוי הטרי ביותר – פרופ' אלכס שטיין, יוצא בריה"מ הראשון שמונה כשופט בבית המשפט העליון.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:121
קומיט וכל טופס במתנה