שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה: "בתי הדין חסכו אלפי ימי שביתה מהמשק"

חדשות

נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה: "בתי הדין חסכו אלפי ימי שביתה מהמשק"
נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה: "בתי הדין חסכו אלפי ימי שביתה מהמשק"
04/09/2018, עו"ד לילך דניאל

במושב "מי רוצה לשבור את ועדי העובדים" שנערך הבוקר בוועידת המשפט, תקף ח"כ בצלאל סמוטריץ' בחריפות את בתי הדין לעבודה ואמר: "בית הדין הפך את עצמו מגוף שאמור להכריע בסוגיות השונות לגוף מפשר וכתוצאה מכך הוא רק הגדיל את הסכסוכים במשק". עו"ד ארנה לין: "עולם בלי ועדי עובדים הוא עולם קר, כוחני וציני"

"בית הדין לעבודה הפך את עצמו מגוף שאמור להכריע בסוגיות השונות לגוף מפשר. כתוצאה מכך יש יותר סכסוכים במשק מאחר שהצדדים ממילא יודעים שיגיעו לבית הדין". במילים אלו תקף ח"כ בצלאל סמוטריץ' את בתי הדין לעבודה בפאנל "מי רוצה לשבור את ועדי העובדים" שנערך הבוקר בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. עוד הוסיף ואמר: " אני בעד ארגוני עובדים, אבל ממש לא בעד שינהלו את המדינה". נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט לבנה: "בתי הדין לעבודה חסכו מהציבור מאות ואלפי ימי שביתה".

את המושב פתחה הנשיאה וירט-ליבנה, שהקדישה את דבריה לתפקיד המרכזי והחשוב, לשיטתה, אותו ממלאים בתי הדין לעבודה ביישוב סכסוכים קיבוציים. "בתי הדין לעבודה חסכו מהציבור מאות ואלפי ימי שביתה באופן שבו ניהלו וישבו את הסכסוכים הקיבוציים שהובאו לפתחם", אמרה הנשיאה וירט-ליבנה. "זאת לצד הגעה לפתרונות שהיו לשביעות רצונם של כלל הצדדים". לדעת ליבנה, הציבור לא מודע עד כמה בתי הדין לעבודה חסכו מהמשק ימי שביתה.

עוד התייחסה הנשיאה לשאלה האם תפקידו של בית הדין הוא לשמש בית משפט 'קלאסי' ששומע משפטים ופוסק בלבד או שמא עליו להוות גורם המעורב ביישוב סכסוכים. "התשובה לשאלה זו ברורה", אמרה. "בית הדין לעבודה רואה עצמו גורם מרכזי ביחסי העבודה במשק ועל כן משמש כגורם המשכנע את הצדדים ליחסי העבודה לאמץ מדיניות של שיתוף פעולה כדי להביא למצב של צמצום שביתות. בית הדין רואה את תפקידו בסכסוכים שכרוכים בהם שביתות להחזיר את הצדדים לשולחן המו"מ, לעודד יישוב סכסוכים באמצעות מו"מ קיבוצי, למנוע נזק אדיר למפעל או למשק כולו ולקבוע נורמות לניהול מאבק מקצועי... תפיסת בתי הדין לעבודה לקידום הידברות במקום שביתה הביאה לכך שכאמור נחסכו לאורך השנים אלפי ימי שביתה עם תוצאות שהיו לשביעות רצונם של הצדדים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בנקודה זו פנה מנחה המושב, עו"ד יעקב ברדוגו, בשאלה לחה"כ סמוטריץ' האם אנחנו ב"מהפכה חוקתית" שניה בבתי הדין לעבודה, האם המשילות של הממשלה נפגמת והאם המדינה נרתעת מלבצע רפורמות בעקבות השימוש בבתי הדין ובהסתדרות, שמונעים את הרפורמות האלה. "כן כן וכן". אמר ח"כ סמוטריץ'. "בית הדין המיר את המבחן הפשוט - האם יש עילת שביתה או אין בכל מני מבחנים אמורפיים של מידתיות השביתה אל מול המטרה שאותה מבקשים להשיג. ביה"ד הפך עצמו מגוף שאמור להכריע בשאלות משפטיות, לגוף מפשר ומגשר ורק הגביר את הסכסוכים והמשברים במשק. הצדדים לסכסוך יודעים שממילא יגיעו לביה"ד ולכן אין להם עניין להגיע להבנות. אני מאד בעד עבודה מאורגנת, ואני מאד בעד ארגוני עובדים, רק שהם צריכים לעשות את תפקידם, אבל לא לנהל את המדינה".

עו"ד ארנה לין אמרה: "כולם נגד הוועדים ונגד העבודה המאורגנת: המחוקק, הרגולטור, המעסיקים, בתי הדין לעבודה שלא נותנים זכות שביתה ולא מחייבים את המעסיקים בסכומים ריאליים, וגם הציבור. הציבור שונא שביתות ושונא ועדים. יותר קל לשנוא ועדים וארגונים מאשר לחשוב שהם שותפים אמיתיים להצלחת המפעל".

עו"ד שי תקן, יו"ר (משותף) פורום עבודה בלשכת עורכי הדין, התייחס לדבריו של ח"כ סמוטריץ': "ב-20 שנה האחרונות אני חי עמוק בתוך בתי הדין לעבודה ובחלק גדול מסכסוכי העבודה שהיו במשק. העבודה שעושים הנשיאה, סגן הנשיאה ואלו שקדמו להם נעשית בלשכות שלהם ולכן לא רואים את זה ציבורית, כי מה שרואים זה הפסיקות. העבודה שנעשית בלשכה זה ליווי צמוד של סכסוכי עבודה, במשך עשרות ומאות שעות. בתי הדין גורמים לצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולפתור את הסכסוך. זו עבודת קודש ואסור לגעת בבתי הדין לעבודה".

בנקודה זו נשאל עו"ד תקן מהי נקודת האיזון בין הדיונים הפורמליים באולם בית הדין לפני הרכב של שופטים בסוגיות משפטיות, לבין הדיונים הלא פורמליים בלשכות השופטים שמנסים לתווך בין הצדדים לסכסוך. "לכאורה יש בזה קושי אבל זה פשוט עובד. בעולם של יחסי עבודה, שבו בסוף כל סכסוך צריכה להיות הסכמה והמשך של יחסי עבודה – חייבים לפעול בדרך הזו. לא בכדי בכל העולם ערכאות של דיני עבודה הן ערכאות גישוריות ולא שיפוטיות".

הנשיאה וירט-ליבנה עונה: "זה לא גישור, זה ניסיון להביא את הצדדים לשולחן המו"מ. כל השופטים במדינת ישראל מקדישים חלק ניכר מזמנם בניסיון לפשר בין הצדדים. זה לא משנה אם זה סכסוך קיבוצי או תביעה בין חברת הביטוח לנפגע. ברוב האולמות, קודם כל השופט מנסה לגשר, לפשר, להביא לפשרה, כי זו דרכו. כשמדובר בשני צדדים זה נעשה באולם ולפעמים גם בלשכת השופט. הרבה פעמים זה קורה גם בסכסוכים פרטיים. אתה לא מתאר לעצמך שאנחנו יכולים להביא את הצדדים לאיזושהי הסכמה כשהאולם מלא ב-100 עובדים צועקים, ומתחת לבית הדין עוד 1000 צועקים עם מגאפון, ואנחנו ננהל שיחה להביא את הצדדים להסכמה. מבחינת החוק זכות השביתה היא זכות יסוד והרבה יותר רחבה ממה שאנחנו עשינו ממנה. אנחנו בזכות הליווי הזה הבאנו את הצדדים להסכים לא לשבות".

"עולם בלי ועדים ובלי ארגוני עובדים הוא עולם קר, כוחני וציני"

פנחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה אמר: "כולם חושבים שהוועדים ידם קלה על השאלטר. ב-10 שנים האחרונות כמעט ולא השבתנו ועשינו אולי 4 הסכמים. התדמית של בית הדין לעבודה, לצערי, היא שהם שתמיד באים לקראת הוועדים.  אם מותר לנו להשבית ונותנים לנו אפשרות של 14 ימים מו"מ ולא נותנים לנו זכות לשבות - זה לא קל. חבל שלוקחים מאיתנו את הזכות לשביתה. אף אחד לא מתלהב משביתה. צריך להשאיר את הזכות הזו, אנחנו כולם חושבים על המערכת לא פחות מההנהלה שלנו. כי ההנהלה באה, מסיימת קדנציה והולכת. אנחנו נשארים במקום העבודה וצריך לדאוג לעובדים ולמקום העבודה שלנו".

יעל דולב, יו"ר (משותפת) פורום עבודה בלשכת עורכי הדין: "האם זה כ"כ ברור מאליו שהתארגנות היא לטובת העובדים? מי בדק את זה במבחן של עיניים אחרות של דור ה-Y וה-Z? האם בליץ ההתארגנות של העת האחרונה באמת עזר או דווקא העלה את מספר המשרות שעברו לאוקראינה ולמקומות אחרים? אם אנחנו מסתכלים על הפסיקה, נקודת המוצא היא שהמעסיק אמור להיות אדיש למה שקורה אצלו, הוא לא יכול לנהל שיח. האיזון בין העובד לבין המעסיק הוא לא קיים היום בהרבה מאד מגזרים. בהרבה מקומות של התארגנות עובדים יותר מפחדים מהוועד מאשר מההנהלה".

עו"ד אורנה לין הוסיפה ואמרה: "יש זכות התארגנות במדינה הזאת, יש זכות שביתה במדינה הזאת שלא עושים בה שימוש לרעה. בקפה נואר בית הדין לעבודה פסק חד משמעית שהועד נהנה מתמיכת ההנהלה והסימפטיה שלו והוא נוצר כדי לסכל את ההתארגנות. ההתארגנות סוכלה. בפועל, ההנהלה עם הועד הפנימי שהיא הקימה סיכלה את ההתארגנות. אחרי כל הקביעות של בתי הדין לעבודה נתנו להנהלה קנס של 300 אלף שקל. הרבה מאד מעסיקים ישמחו לשלם 300 אלף שקל כדי לסכל התארגנות. זה המשמעות של זכות ההתארגנות במדינת ישראל כזכות יסוד? זו המשמעות של החוק, של הפסיקה לגבי זכות השביתה? אחת הטענות שלנו היא שבית הדין לעבודה משתמש במבחן המידתיות אבל עם טוויסט – זה לא שהוא בודק את המידתיות של הפגיעה של השביתה, שזה מה שצריך, אלא בודק את המידתיות של השביתה. זה טוויסט משפטי לא קיים שפוגע בזכות השביתה, שהיא זכות יסוד במדינת ישראל. תבינו – עולם בלי ועדים ובלי ארגוני עובדים הוא עולם קר, כוחני וציני שבו ממשלות ומעסיקים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בלי שאף אחד יכול לשים להם מחסום. עולם עם ארגוני עובדים וועדים על פי הפסיקה של ביה"ד הארצי – לארגון עובדים יש אחריות ציבורית והוא פועל על פי האחריות הציבורית שלו כדי להשיא את זכויות העובדים ולשמור על המפעל".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הוסיף ואמר: "אני חושב שעשינו בלבול מושגים. לא אמורה להות מחלוקת על התפקיד החשוב של ועדי עובדים. אני שמח שהמודלים של ההסכמים הקיבוציים משתנים, אבל אני רוצה לדבר על המישור הדמוקרטי. פתאום הגיע גוף שבחינה דמוקרטית הוא לא נבחר ע"י אזרחי ישראל ויש לו כוח. הוא שחקן על המגרש הדמוקרטי מבלי שהוא נבחר דמוקרטית. יש כאן אובר כוח של העובדים. כשיש שביתה מוצדקת תנו להם לשבות. כשוועד שעובדי מס הכנסה שובתים בגלל מאבק על הרצון לשדרג את מערכת המיחשוב שלהם, זו לא שביתה, זו סחיטה באיומים".

הנשיאה וירט ליבנה סיכמה ואמרה: "חל  שינוי גדול מאוד בשנים האחרונות.  עד אז המקרים שהיו שביתות של שינוי מבני של חקיקה היו מעטות מאוד. מה שקרה במהלך השנים זה שהמדינה רצתה לעשות רפורמות ושינויים מבניים והפרטות. מצד שני, הכוח המאורגן ירד בצורה משמעותית והגיע ל30 אחוז של עובדים מאוגדים. מצד שלישי- פערי השכר גדלו בצורה משמעותית שלא הייתה אף פעם ומספר העובדים שמרוויח שכר מינימום עלה.  מכיוון שהם הפכו להיות צד משמעותי כל כך ההגדרה של שביתה מעין פוליטית היטשטשה לנו. בכל הרפורמות, זכות השביתה ניתנת רק כשיש חשש ממשי להשפעה על זכויות העובדים".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150