חדשות

בית משפט השלום קיבל את ערעורו של חייב מוגבל באמצעים, על החלטת רשם ההוצל"פ שלא לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגדו על מנת שיוכל לנסוע להתפלל באומן בראש השנה. השופט שוכנע כי אין סכנה שגביית החוב תיפגע כתוצאה מיציאת החייב לחו"ל וביטל את הצו בכפוף להמצאת ערבות אישית

המערער, חסיד ברסלב, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים וכפועל יוצא הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. בשל רצונו לנסוע להתפלל בראש השנה בסמוך לציון קברו של הרבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה, פנה המערער בבקשה להוצאה לפועל לבטל את צו עיכוב היציאה שהוצא לו באופן זמני, על מנת שיוכל לממש את רצונו.

בבקשה, שהגיש באמצעות עו"ד משה מילר, הדגיש המערער כי הוצאות הנסיעה אינם ממקורות אישיים אלא במימון חבר, שמתכוון אף לסייע לו בעזרת חברים נוספים להגיע להסדר פירעון החובות לנושים השונים. בנוסף, ביקש המערער להעמיד שני ערבים המשתכרים למעלה מ-10 אלפים שקלים בחודש, שנגדם יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לחזרתו מאומן.

רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשתו של המערער. בהחלטתו נימק הרשם את דחיית הבקשה בכך שמצבת חובותיו של החייב עולה על מיליון שקלים וכי הבקשה אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק את ביטול הצו. לצד זאת הוסיף הרשם "הצעה" לחייב, ליטול את הוצאות הנסיעה שמעביר לרשותו חברו ולהשתמש בהן לצורך הקטנת החוב. בהמשך דחה הרשם גם בקשה לעיון חוזר שהגיש המערער, וציין כי נסיעה לקברי צדיקים בחו"ל איננה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק לפי חוק ההוצאה לפועל ביטול הגבלה על יציאה מן הארץ.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הרשם אף הוסיף כי ראוי לדחות את הבקשה גם משיקולי מדיניות והעברת מסרים ערכיים לציבור: "התעקשות חייבים שזהו מצבם (חייבים מוגבלים באמצעים) לנסוע לחו"ל לצורך שאינו חיוני היא לטעמי אובדן דרך", כתב הרשם. "אדם שגרם חיסרון כיס לחברו יכבוש את רצונותיו האישיים לנופש בחו"ל או לביקור בציון דתי וידחה אותם עד לאחר תשלום חוב או הסדרתו בדרך אחרת. אין המדובר בענישה, המדובר במושכלות יסוד שנראה שנשכחו".

נוכח האמור הגיש המערער ערעור לבית משפט השלום בת"א על החלטת הרשם. במסגרת הערעור ציין המערער שמקור חובותיו בכישלון עסקי שאליו נקלע לפני כשנה וכי הוא אינו מתכחש לחובותיו אלא פועל בעצמו ובעזרת חבריו לפרוע את חובותיו לנושים השונים. עוד הדגיש כי הליכי ההוצאה לפועל נועדו להבטיח את פירעון החוב, ואין זה מתפקידו של הרשם לחנך את הציבור על חשבון המערער, כי אם להבטיח שהחייב לא ימלט מן הארץ ומפירעון חובותיו. בעניין זה ציין המערער כי הוא מעמיד ערבים ובטחונות להבטחת חזרתו לישראל מיד לאחר ראש השנה, ובנסיבות אלה יש להיעתר לבקשתו ולצמצם את הפגיעה בו כמתחייב מהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

שלושה מנושיו הגדולים של המערער, בנק מזרחי טפחות, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ובנק לאומי, ציינו בתגובותיהם כי יש לאמץ את החלטות רשם ההוצאה לפועל ונוכח חובו העצום של המערער אין לאפשר לו לצאת מהארץ. עם זאת, הותירו הנושים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. נושה נוספת התנגדה לבקשה וביקשה לאמץ את החלטת רשם ההוצל"פ.

לאחר שעיין בטענות הצדדים, החליט השופט ישי קורן לקבל את הערעור ולהתיר לחייב לצאת מהארץ לצורך תפילות ראש השנה על קברו של הרבי נחמן מברסלב. לדברי השופט, הגבלת יציאתו של חייב מוגבל באמצעים מן הארץ כרוכה בפגיעה בזכות יסוד שקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולכן יש לקיימה במידה הנדרשת כדי להבטיח את הערך שלשמו הוטלה - להבטיח שהחייב לא ימלט מהארץ ויותיר אחריו שוקת שבורה בפני נושיו. לדעת השופט, חייב שמקיים את החובות שהוטלו עליו במסגרת תיק האיחוד ומותיר אחריו ערבים טובים להבטחת חזרתו לישראל, זכאי לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, ובוודאי כשמדובר בביטול הצו לתקופה קצובה.

במקרה זה ציין השופט כי לא קיבל מהנושה תשובה מניחה את הדעת לשאלה כיצד תועיל מניעת יציאתו של החייב מן הארץ למשך כ- 10 ימים לגביית החוב, כמו גם לשאלה כיצד יציאתו של החייב מן הארץ למשך 10 ימים בנסיבות המתוארות עלולה לסכן את גביית החוב. בהיעדר תשובה לשאלות אלה, סבר השופט כי אין מנוס מן המסקנה שדחיית בקשתו של החייב נועדה להפעיל עליו לחץ או כאמצעי ענישה, שני דברים שאינם כלולים בתכליות שקבע המחוקק לעניין ההגבלות שמוטלות על חייב מוגבל באמצעים.

עוד ציין השופט כי רשם ההוצל"פ וגם הנושה הציעו שהמערער ייטול את הכספים המיועדים לנסיעה ויעשה בהם שימוש לפירעון חובותיו, אלא שאין ביכולתו של החייב לקבל את ההצעה הואיל והוא אינו עתיד לקבל לידיו כספים כלשהם, אלא מדובר בהתנדבות של צד שלישי לממן את הוצאות הנסיעה שלו לאומן. בעניין זה, אין כל דרך ואין גם סיבה לדרוש מאותו צד שלישי – שרואה ערך ביציאתו של החייב לאומן לצרכי תפילות ראש השנה – להעביר את כספו לידי הנושים. בנוסף, המערער ציין בבקשותיו ובערעור שאותו חבר שעתיד לממן את יציאתו לאומן, יחד עם חברים נוספים, מתכוונים לסייע בידו לפרוע את חובותיו או חלק מהם כלפי הנושים השונים. משמע, את שמבקשים הנושים להטיל על החייב במסגרת דחיית בקשתו לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, מתכוונים החייב וחבריו לקיים ממילא, ללא קשר לכסף שמיועד לנסיעה הקרובה לאומן.

לסיום הוסיף השופט כי אין חולק שהחובות שחב המערער לנושיו הם בבחינת פגיעה בזכות הקניין של הנושים, אלא שעניין זה אינו עומד עתה לדיון, כי אם השאלה האם צמצום הפגיעה בזכות התנועה של החייב יגרום להרחבת הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. לדעת השופט, לו היה חשש שכתוצאה מביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ תיפגע הגביה מהחייב, כי אז היו זכויות היסוד הנפגעות עומדות זו מול זו והיה נדרש האיזון ביניהם. עם זאת, משנתבקש ביטול הצו לתקופה קצרה בלבד, וכנגד ערבים טובים, לא קיים עוד חשש שגביית החוב תיפגע כתוצאה מיציאת החייב לחו"ל, וממילא משתנה נקודת האיזון בין זכויות היסוד האמורות.

אשר על כן, קיבל השופט את הערעור והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על החייב בתיק האיחוד, בכפוף להמצאת ערבות אישית של שני ערבים שמשתכרים למעלה מ- 10,000 שקלים לחודש נטו, ושנגדם יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לחזרתו לישראל. השופט סיים את פסק דינו באיחולי שנה טובה. החייב יוצג בהליך ע"י עו"ד משה מילר. הנושה יוצגה ע"י עו"ד דניאל טלי.

רע"צ 47453-08-18