ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורה של עורכת דין בתחום המעמד האישי שחויבה לפצות לקוח, לאחר שהתגלה כי העניקה בעבר ייעוץ לבת זוגו, מולה ניהל הליכים משפטיים. ביהמ"ש: עצם קיומה של שיחת ייעוץ עם לקוחה פוטנציאלית שלא הבשילה לכלל ייצוג ולאחר מכן ייצוג בן זוגה - אינה כשלעצמה "ניגוד עניינים" אלא טעונה אישור ועדת האתיקה
המשיב התקשר עם המערערת, עורכת דין במקצועה, בהסכם לפיו תייצג אותו בתביעה משפטית לקביעת הסדר ראייה, לפירוק שיתוף ולמוניטין נגד בת זוגתו בביהמ"ש לענייני משפחה. הוסכם, כי שכר הטרחה עבור הטיפול יעמוד על 30,000 שקל בתוספת מע"מ. כן צוין כי במידה ותוגש תביעת מזונות ע"י האישה ישולם בנוסף סך של 10,000 שקל בתוספת מע"מ. כמו כן, עבור כל דיון ישולם סך נוסף של 800 שקל בתוספת מע"מ.
כחודש לאחר החתימה על הסכם ההתקשרות הגיעה בת זוגו של הלקוח למשרדה של עוה"ד, אז נודע כי היא נתנה יעוץ לבת הזוג ולכן שלחה שאילתה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. בין לבין נוהל מו"מ בין בת הזוג באמצעות באי כוחה ובין הלקוח באמצעות עורכת הדין, ומשזה כשל הגישה בת הזוג תלונה בלשכה על מנת שתחדל לייצג את המשיב בהליכים מולה.
בשלב מסוים הודיעה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין כי החליטה שעליה לחדול מן הייצוג נגד המתלוננת (בת זוגתו של המשיב). עם זאת, הובהר כי אין מקום להעמידה לדין משמעתי כיוון שפנתה בשאילתה לוועדת האתיקה במחוז תל אביב והיא אינה אשמה בכך שהועדה לא דנה בפנייתה. עוד צוין כי מדובר במקרה של "יעוץ קודם בלבד" ולא של "ייצוג קודם ממש" ונוכח סמכות הלשכה להתיר ייצוג במקרה כזה, אין מקום להעמדה לדין. בעקבות כך, הודיעה עוה"ד למשיב על הפסקת ייצוג.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות השתלשלות האירועים האמורה, הגיש הלקוח תביעה נגד עוה"ד לבית משפט השלום בת"א. לטענתו, היה עליה לגלות לו את עניין ייצוג בת זוגתו ואילו ידע כן לא היה מלכתחילה מתקשר עמה בהסכם ובוחר לו ייצוג אחר. בהתאם, ביקש הלקוח להשיב לו את שכר הטרחה ששילם לעוה"ד, ולחלופין לחייב אותה בפיצוי בגין נזק שנגרם לו כתוצאה משחרורה מייצוגו בגובה שכר הטרחה ששילם לעורך דין חלופי. כמו כן ביקש 50,000 שקל פיצוי בגין עוגמת נפש שכ"ט והוצאות.
בית משפט השלום קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע כי עורכת הדין הפרה את חובת הזהירות שחבה כלפי הלקוח, שכן היה עליה לצפות כי קיימת אפשרות לניגוד העניינים בנסיבות בהן נמנעה מלערוך רישום של מתן הייעוץ לבת זוגו וכי הסיכון הבלתי סביר של הפסקת הייצוג אכן עלול להתממש.
עוד התייחס בית המשפט לשני היבטים של הנזק: האחד, הנזק הישיר של הלקוח אשר מגולם בשכר הטרחה הנוסף שהיה עליו לשלם בעקבות הפסקת ייצוגו ע"י עורכת הדין והן בעגמת הנפש שנגרמה לו בשל הצורך לחפש עורך דין חליפי במהלך ההליכים המשפטיים המתנהלים תוך שצוין כי החיפושים ארכו בפועל כחודשיים עד שמצא התובע עורך דין חליפי. השני, ביטול הסכם שכר הטרחה עקב הפרתו מעצם הוראת הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין לנתבעת לסגת מהייצוג וזכות לפיצויים בעקבות הביטול. בהתאם לאמור חויבה עורכת הדין לשלם ללקוח סך של 45,439 שקל בצירוף הוצאות ושכ"ט בגובה 10,179 שקל.
על פסיקה זו הגישה עורכת הדין ערעור לבית המשפט המחוזי. השופטת אביגיל כהן קיבלה את הערעור וביטלה את פסק דינו של בית משפט השלום. תחילה הבהירה השופטת כי התשתית העובדתית שהניח בית משפט השלום מקובלת עליה וכל מה שנותר לבדוק הוא האם על יסוד תשתית זו הוכח שעורכת הדין התרשלה ביחס ללקוח.
לגופו של עניין ציינה השופטת כי אין מחלוקת שלעורך דין יש חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הלקוח שלו, אלא שלדעת בית משפט השלום עורכת הדין אכן הפרה חובה זו בשל כך שנטלה על עצמה סיכון צפוי ובלתי סביר. בעניין זה הזכירה השופטת כי סעיף 16 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין קובע כי עורך דין לא יטפל נגד לקוח... "(1) בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו". עוד ממשיך הסעיף וקובע כי הועד המחוזי, או מי שהסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך הדין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בעניין למען לקוח, או כי מידע מסוים אין לו זיקה של ממש לעניין, או במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בעניים, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בעניין האמור.
מכאן עולה, לדברי השופטת, שעצם קיומה של שיחת ייעוץ עם לקוחה פוטנציאלית שלא הבשילה לכלל ייצוג ולאחר מכן ייצוג בן זוגה של אותה לקוחה פוטנציאלית אינה כשלעצמה "ניגוד עניינים" שיהיה אסור בכל מקרה, וכי במקרה שכזה יש לפנות לוועדת האתיקה אשר תחליט בעניין. במקרה זה, כך פעלה עורכת הדין בפועל והיא לא הסתירה את העניין מהלקוח בשום שלב.
עוד ציינה השופטת כי בתצהיר העדות הראשית שהגישה עורכת הדין ציינה כי היא מקיימת פגישות ייעוץ מדי יום והבהירה מדוע בנסיבות העניין לא קישרה בין בת הזוג שקיבלה יעוץ ובין הלקוח שהגיע אליה חודשים רבים לאחר מכן. זאת ועוד, לא הוכח ולו לכאורה כי עורכי דין אחרים בתחום המעמד האישי נוהגים באופן שונה ממנה וכי היא לא פעלה כעורכת דין סבירה בנסיבות העניין. כך, לא הוכח ולו ולכאורה כי עו"ד אחר בתחום המעמד האישי מנהל "רישום" של הלקוחות שקיבלו ממנו יעוץ באופן שיאפשר מניעת הסיטואציה הייחודית שארעה כאן. אשר על כן, סברה השופטת כי מסקנת בית משפט השלום בעניין אינה מבוססת על חומר הראיות.
לסיום הוסיפה השופטת כי כפי שניתן לראות בתשובת ועדת האתיקה, אכן קיימים מקרים שבהם הלשכה כן מאפשרת לייצג לקוח אשר בעבר בן או בת זוגו ניהל שיחת יעוץ עם עורך הדין שמייצג את הלקוח. במקרה זה, לדעת השופטת, המערערת פעלה בדיוק "על פי הספר" וביקשה אישור, אך ועדת האתיקה השיבה לה רק בחלוף כשנתיים ואין זו אשמתה, מה גם כל אותה העת ידע הלקוח שנושא הייצוג טעון הכרעת מוסדות הלשכה. לאור האמור, סברה השופטת כי אין מקום לקבל את התביעה בגין עוולת הרשלנות.
הערעור התקבל. המשיב ישא בהוצאות המערערת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. המערערת יוצגה בהליך ע"י עו"ד אסף לטין ועו"ד גל שלמה. המשיב יוצג ע"י עו"ד ריאד חאג'.
