ביהמ"ש לעניינים מנהליים דחה עתירה להורות למשרד המשפטים לחשוף מידע הנוגע להתקשרותו עם משרדי עו"ד זרים במסגרת המאבק ב-BDS. נקבע, כי חשיפת המידע עשויה לגרום לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל ומשכך אין למסרו. שרת המשפטים: "כוונות העותרים אינן טהורות וטוב שבית המשפט הראה להם את הדלת החוצה"
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה בשבוע שעבר (13.8) עתירה מכוח חוק חופש המידע בה התבקש להורות למשרד המשפטים לחשוף מידע הנוגע להתקשרותו עם משרדי עורכי דין זרים במסגרת מאבקה של מדינת ישראל בתנועת ה-BDS. נקבע, כי אין יסוד להורות על מסירת המידע, משהדבר עלול לגרום לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל. שרת המשפטים איילת שקד: "בית המשפט הוציא אתמול "כרטיס צהוב" למי שמבקש להשתמש בדמוקרטיה הישראלית כקרדום לחפור בה".
ראשיתם של הדברים ביוני 2017, אז פנו העותרים למשרד המשפטים בבקשה להעביר להם מידע מכוח חוק חופש המידע בנוגע להתקשרות המשרד עם גורמי חוץ במסגרת המאבק ב-BDS באירופה. העותרים ביקשו מידע על מהותן של התקשרויות בין משרד המשפטים לבין משרדי עורכי דין בחו"ל בעניין האמור וכן על זהותם של משרדים אלה, זאת בין היתר בעקבות חשיפת התקשרויות אלה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2016.
בעקבות האמור העביר המשרד לעותרים מידע חלקי ומוסתר בחלקו, וזאת בשל החשש כי גילויו יגרום פגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל ומאחר שמדובר במידע בדבר דיונים פנימיים וחוות דעת והמלצות שניתנו לצורך קבלת החלטה. עוד נטען כי מסירת המידע עלולה לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה.
לאור האמור, הגישו העותרים עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. לטענתם, האינטרס שבקבלת מידע בעניין מאבקה של ישראל בתופעת ה-BDS מוגבר, שכן קיימת סכנה של 'מדרון חלקלק' אנטי-דמוקרטי בהסתרה, בגישה הצבאית, ובבלבול ההגדרות. עוד טענו העותרים לחשש כי "הפעילות החשאית" של משרד המשפטים תאבד שליטה, כאשר תמרור אזהרה עולה מתוך המקרה של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אשר גלש לפעילות לא חוקית במאבקו נגד פעילות ביקורתית בין-לאומית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט אלי אברבנאל דחה את העתירה. בפתח הדברים הזכיר השופט אברבנאל כי הזכות לקבלת מידע מהרשות נתפסת כאחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי, אך זכות זו אינה מוחלטת ומולה עוגנו בחוק אינטרסים נוספים, ובהם מניעת הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.
לגופו של עניין ציין השופט כי בהתאם להחלטת ממשלת ישראל והקבינט המדיני-בטחוני פועל משרד המשפטים בשיתוף פעולה עם גורמים אחרים, כנגד תופעת הדה-לגיטימציה נגד ישראל. במסגרת זו מתקשר משרד המשפטים עם משרדי עורכי דין בחו"ל כדי לקבל מהם שירותים משפטיים.
לאחר עיון בחוות דעת שהוגשו לעיונו – האחת מאת משרד החוץ, והשנייה מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), הסיק השופט אברבנאל כי קיים חשש ממשי לכך שגילוי המידע שבמחלוקת ייפגע ביחסי החוץ של ישראל ומשכך הוא נופל בגדר החריג הקבוע בחוק חופש המידע לפיו רשות ציבורית לא תמסור מידע שיש בגילויו חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל. לדעת השופט, המידע שבו מדובר, שעניינו מהות השירות המשפטי המסופק במסגרת האמורה וזהותם של משרדי עורכי הדין שנשכרו לשם כך, עומד במבחן "החשש" שנקבע בפסיקת בג"ץ ומשכך משרד המשפטים אכן אינו רשאים למסור מידע זה.
עוד הוסיף השופט כי השיקולים שבבסיס טיעוני המשרד עומדים בליבת שיקול הדעת המקצועי בתחום יחסי החוץ, ונוכח מובהקותם של הדברים אין עילה לבית המשפט להכריע באופן שונה. בעניין זה הבהיר השופט כי אין יסוד לטענתם של העותרים כי בקשתם מעוררת עניין ציבורי גבוה בשל חשיבותו הרבה של המידע שבמחלוקת. לשיטתו, עיון במידע מעלה כי טענה זו אינה מבוססת שכן מדובר במידע הנמצא בליבת העשייה בתחום יחסי החוץ של ישראל, שמידת התועלת שבגילויו לעותרים אינה גבוהה. אשר על כן, דחה השופט את העתירה וחייב את העותרים בהוצאות המשיבים בסך 3,000 שקל.
שרת המשפטים איילת שקד הגיבה לפסיקה בדף הפייסבוק שלה וכתבה: "מפלה אחר מפלה ל BDS: אחרי רכישת סודה סטרים וסירובה של לנה דל ריי להיכנע לביריונות האנטישמית, כעת המפלה לאותם צבועים מגיעה מבית המשפט המחוזי בירושלים: בית המשפט הוציא אתמול "כרטיס צהוב" למי שמבקש להשתמש בדמוקרטיה הישראלית כקרדום לחפור בה. מדינה שנמצאת ב"שכונה" הבעייתית ביותר בעולם ומאויימת בחרמות חדשות לבקרים בידי אנשים "נאורים" ממדינות מערביות, מחויבת לבצע לוחמה משפטית בלתי מתפשרת כדי להגן על אזרחיה. כוונות העותרים אינן טהורות וטוב שבית המשפט הראה להם את הדלת החוצה. כל מפלה ל BDS וגרורותיו היא הישג לישראל".
עת"מ 68862-11-17
