שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש הפחית פיצוי לעובד שנפל מגובה 5 קומות: "היה צריך להיזהר"

חדשות

ביהמ"ש הפחית פיצוי לעובד שנפל מגובה 5 קומות: "היה צריך להיזהר" , צילום: pixabay
ביהמ"ש הפחית פיצוי לעובד שנפל מגובה 5 קומות: "היה צריך להיזהר"
15/08/2018, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום חייב חברה העוסקת בעבודות איטום ובעליה לפצות עובד שנפל מגובה 5 קומות ביום השני לעבודתו לאחר שנשלח לנקות גג של בניין. עם זאת, ייחס בית המשפט לתובע אשם תורם בשיעור 5% בנימוק שניתן היה למנוע את התאונה בפעולה פשוטה

התובע עבד אצל הנתבעים, חברה העוסקת בעבודות איטום ובעליה, ששימשו גם כמנהלי החברה. לטענת התובע, ביום השני לעבודתו בחברה הוא נתבקש לעלות לגג של בניין על מנת לנקותו לקראת ביצוע עבודות איטום. לגרסתו, הוא טיפס על סולם אשר הוביל לעליית הגג כשבידו האחת אחז במטאטא, וכשהתקרב לגג זרק את המטאטא דרך הפתח. לאחר מכן אחז בשתי ידיו בכרכוב פתח העלייה, משך את עצמו מהסולם כלפי מעלה, וזה גרם לו להתיישב בתנופה לאחור ולנחות על לוח עשוי מזכוכית שהיווה חלק מתקרת חדר המדרגות.

בשלב זה התנפץ לוח הזכוכית והתובע נפל דרכו חמש קומות בפיר חדר המדרגות, עד שפגע בעוצמה רבה ברצפת מפלס הכניסה שהיה עשוי מבטון. כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בגופו ונגרמו לו, בין השאר, שבר ביד ימין, שברים באגן, פגיעות בצלעות, בברך ובאמה. בנוסף, נגרמה לתובע לטענתו גם פגיעה נפשית. נוכח האמור, הגיש נגד מעסיקיו תביעת נזקי גוף בטענה לרשלנות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המעסיקים מנגד, עתרו לדחיית התובענה נגדם בהעדר חבות. לגישתם, גרסת התובע ביחס לנסיבות קרות התאונה הייתה רוויית סתירות, לא סבירה ולא הגיונית. בעניין זה נטען כי מומחה מטעם הנתבעים בתחום הבטיחות בעבודה ציין כי אין אפשרות פיזיקלית לפיה התובע ייפול באופן שתיאר. לחלופין, טענו כי גם אם תתקבל גרסת התובע כפי שהיא, הרי יש לדחות את התביעה בהעדר רשלנות מצדם שכן נדרשת קורלציה בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק. לשיטתם, התובע טען כי התאונה אירעה לאחר שהוא השליך את עצמו אחורנית מהסולם, בלי להסתכל לאחור ומבלי לדעת על מה ינחת כאשר ינחת. על כן, נראה כי התנהגות חריגה ובלתי סבירה זוּ של התובע, לא היה ניתן למנוע באמצעות הוראות בטיחות רגילות של מעסיק סביר.

עוד טענו המעסיקים כי נתנו לתובע הוראות בטיחות סבירות, הזהירו אותו לא להתקרב למעקה ולכבלי החשמל וגם הזהירו שמא לא יתקרב לקולטים או למזגנים. לפיכך, הנזק שנגרם לתובע אינו קשור להתרשלות כלשהי של המעסיק. בכל מקרה, נקבע, התובע נפגע בגג בטיחותי שמוקף מעקה, כך שדרישת המעסיק מהתובע לעלות לגג דרך סולם פנימי מחדר המדרגות ולטאטא אותו, היא דרישה סבירה ורגילה ולא נדרשות לגביה הנחיות בטיחות כלשהן. לכל הפחות, כך נטען, מדובר באשם תורם משמעותי של התובע ויש לחלק את האחריות בינו לבין נציגות הבית המשותף שבו אירעה התאונה.

השופט מוחמד חאג' יחיא מבית משפט השלום בירושלים קיבל את התביעה נגד המעסיקים אך קבע כי יש במקביל לייחס לתובע 5% אשם תורם. לדברי השופט, ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק עולה כי יום התרחשות התאונה היה היום השני לעבודת התובע וכי הוא לא עבר הדרכה מקצועית-חיצונית כלשהי לפני שהחל לעבוד, הן ביחס לעבודות האיטום בכלל, ובפרט עבודה במקומות גבוהים או על גגות. בהקשר זה ציין המעסיק בתצהירו כי "לא נהוג אצלנו להעביר קורס בטיחות או משהו דומה אלא העובדים לומדים תוך כדי עבודה". לדעת השופט, התייחסות המעסיק לשאלת ההדרכה והוראות הבטיחות בנסיבות המקרה היא בעייתית ברמת עוצמה שמצדיקה את דחיית עמדתו.

עוד הוסיף השופט כי המעסיק היה מודע לכך שחלק מהגג עשוי מאריחי זכוכית, אך חרף זאת כל שהורה לתובע הוא שהיה עליו להיזהר לא להתקרב לקצה הגג, לא לנגוע בדודים או צנרת ולא להתקרב לכבלי חשמל. השופט התרשם כי המעסיק לא ראה כל מסוכנות שנשקפת מאריחי הזכוכית, עניין שיש בו סטייה ניכרת מסטנדרט ההתנהגות הסביר ולכן גם אי-מתן הוראות בטיחות ואזהרה לעובדים מבעוד מועד, כל שכן הדרכה מקצועית רצינית, לפני תחילת ביצוע העבודות, עולות כדי התרשלות רבה בנסיבות המקרה. לא זו אף זו, האמור יפה שבעתיים בהתחשב בכך כי מדובר בתובע אשר נכון לאותה עת, היה עובד חסר כל ניסיון שנשלח לעבודה מסוכנת ללא כל הכנה מתאימה מראש, הן בהיבט הכללי הן בהיבט הספציפי לעניין גג הבניין.

לצד כל האמור סבר השופט כי לא ניתן להתעלם מאשמו של התובע להתרחשות האירוע המזיק. נקבע, כי ברי לכל שעלייה לגג בניין רב קומות, כל שכן באמצעות סולם, היא פעולה שקשורה בטבורה לסיכונים רבים ובראשם הסכנה ליפול. מכאן, שעצם העלייה על הסולם, היציאה מפתח העלייה ועצם ההימצאות על הגג, כל אלה מחייבים נקיטת זהירות רבה גם ללא קשר לניסיון המקצועי של העובד. מדובר בפעולה טבעית ורגילה שאינה כרוכה בהפעלת מיומנות מיוחדת למעט זהירות רבה שנדרשת.

עוד הוסיף השופט בהקשר זה כי במועד התרחשות התאונה התובע לא היה קטין כי אם חייל משוחרר בן 22 לאחר שלוש שנות שירות צבאי. בנסיבות אלו, נקבע, יש בסיס סביר להניח כי התובע יכול היה להפעיל שיקול דעת סביר ונראה כי לא הייתה כל מניעה מלנקוט בצעד בסיסי וזהיר כדי לזהות את הסכנות הטבעיות הנלוות לעלייה לגג. חלף זאת, התובע נהג באופן אינסטינקטיבי ויש לתת את הדעת לחוסר הזהירות שגילה, על אף ניסיונו התעסוקתי הקצר שכן נראה כי ניתן היה למנוע את התאונה בפעולה פשוטה. בהתחשב בכל האמור, העמיד השופט את שיעור האשם התורם של התובע על 5%.

לבסוף נקבע כי אין כל מקום להטיל חבות על נציגות הבית המשותף, שהיא מזמין העבודה ובעלת הזכויות בבניין. לדברי השופט, לא רק שהניזוק עצמו לא מצא כל רבב בהתנהלות הנציגות ודיירי הבניין, אלא שהמעסיק לא הוכיח קיומה של כל עילת תביעה נגדם. עוד הוסיף כי סביבת העבודה אינה זרה למעסיקים, שהם בעלי המקצוע והמומחיות, וכי המקום ידוע להם היטב. כמו כן, הם לא הוכיחו כדבעי כי הוסתר מפניהם כל פגם או מפגע אחר ולכן אין בסיס משכנע תחת ההודעה לצדדים שלישיים, בין בהיותם בעלי הזכויות בבניין בין בהיותם מזמיני העבודה.

סיכומם של דברים – התביעה התקבלה בנושא החבות, היקף הנזק יקבע בהמשך. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד ע' אגרון, עו"ד י' אורנשטיין ועו"ד א' לנדגרטן. הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד ב' ברליין. ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד ע' אוריון.

 

ת"א 47890-07-12

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:226
קומיט וכל טופס במתנה