שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הקלה בעונשו של עו"ד שהעביר מסרים בין אסירי חמאס בעת שביקר בכלא

חדשות

הקלה בעונשו של עו"ד שהעביר מסרים בין אסירי חמאס בעת שביקר בכלא, צילום: getty images Israel
הקלה בעונשו של עו"ד שהעביר מסרים בין אסירי חמאס בעת שביקר בכלא
13/08/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של עורך דין ישראלי שהורשע בשורת עבירות בטחוניות, לאחר שנמצא כי היה מעורב בהעברת מסרים בין אסירים בטחוניים של החמאס ובינם לבין הארגון בעת שביקר בכלא במסגרת עבודתו. בין היתר זוכה עוה"ד מעבירה אחת של מגע עם סוכן חוץ, בגין שתי שיחות טלפון שניהל עם בכיר חמאס צאלח ערורי

המערער, מחמד עאבד, הוא עורך דין במקצועו, שייצג בין השאר עצירים ואסירים ביטחוניים ועבד בשיתוף פעולה מלא עם בעל משרד עורכי דין בשכם ועורך דין נוסף מעזה. נגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, מגע עם סוכן חוץ ואיסור פעולה ברכוש טרור. כן יוחסו למערער עבירות מס והלבנת כספים.

על פי הנטען בכתב האישום, במסגרת ביקוריו בבתי הסוהר השונים נפגש המערער לבקשת עורכי הדין האחרים עם אסירים ביטחוניים של ארגון החמאס ופעל להעביר מסרים בינם לבין עצמם ומהם אל נציגי ארגון החמאס בעזה. זאת, בתמורה לסכומי כסף נכבדים שקיבל ביודעו שמקורם בארגון החמאס. המערער קיבל אישור משירות בתי הסוהר לקיים מפגשים עם אותם אסירים לאחר שהציג עצמו כעורך דין המייצג אותם ומתוך הנחה שהוא מבקר אותם כדי לטפל בעניינים משפטיים, למרות שאת חלקם לא ייצג כלל.

המערער לא כפר בעצם המפגש עם האסירים, ברישום דבריהם בצורת דוחות ובהעברת הדוחות לעוה"ד הפלסטיני או לאסירי חמאס בבתי כלא אחרים. המערער אף לא חלק על שרשרת תפיסת הדוחות, כך שקבילותם של כל הדוחות שנתפסו במשרדו ובמשרדו של עוה"ד בשכם לא הייתה שנויה במחלוקת. המחלוקת העובדתית בין הצדדים התמקדה בשאלה האם המערער האמין לתומו שהוא נותן שירות לעוה"ד הפלסטיני, כי הוא כלל לא היה מודע לקיומו של קשר לארגון החמאס, כי עיקר עבודתו היה ייצוג משפטי, וכי רוב הכספים שולמו לו בתמורה לשירותים המשפטיים שסיפק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לאחר שבחן את הדברים, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות שיוחסו לו לאחר ששוכנע מעבר לכל ספק סביר כי הוא היה חוליה בשרשרת של העברת המידע, וכי ניצל את מקצועו ומעמדו כדי לתת לחמאס שירותים בידיעה ברורה לגבי תוכן המידע והשלכותיו, והכל תמורת כספי עתק ששילם לו הארגון ישירות או דרך עורך הדין משכם. בהתאם נידון המערער לעונש שכלל בין היתר שבע וחצי שנות מאסר בפועל, וכן חולטו כספים שנתפסו בביתו ובחשבון הבנק שלו. בערעור לבית המשפט העליון התמקד המערער בהרשעתו בעבירות הביטחוניות, וכן בעונש המאסר וגובה הסכומים שחולטו.

השופט יצחק עמית קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי יש לזכות את המערער ממעשה אחד של מגע עם סוכן חוץ וכן להפחית מעונש המאסר שנגזר עליו. לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענות הצדדים ובחומר הראיות, שוכנע השופט עמית כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה המערער היה מודע לטיב השירות שסיפק לחמאס, מעוגנת היטב בחומר הראיות. לשיטתו, מסקנה זו עולה במישרין מתוכנם של חלק מן הדוחות שנכתבו על ידי המערער ומהודעותיו שלו עצמו, והיא אף נשענת על ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בבית המשפט המחוזי.

בהינתן שעיקר קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו התקבלו על דעת השופט עמית, ציין כי אין בכוונתו להידרש לכל דו"ח ודו"ח שאליהם התייחס בית המשפט המחוזי והצדדים אלא רק אל מקצת הדוחות שיש בהם כדי לתרום להבהרת התשתית העובדתית העומדת בבסיס הרשעתו של המערער. עוד ציין השופט כי אין פגם בכך שבית המשפט בחר להתמקד ב-18 דוחות בלבד, שכן העובדה שלאורך השנים המערער כתב דוחות רבים הכוללים מסרים שהם כביכול לגיטימיים, אינה גורעת מאומה מהפליליות הטמונה בדוחות הספציפיים בגינם הורשע.

לגופו של עניין, קבע עמית כי עיון בחלק מן הדוחות שכתב המערער מלמד כי השירות שסיפק ושבגינו הועמד לדין והורשע חרג באופן מובהק משירותים משפטיים הניתנים במסגרת יחסי עורך דין-לקוח. לשיטתו, הדברים עולים בבירור מתוכנם של חלק מן הדוחות, המדגימים את העובדה שהשירות שסיפק המערער לחמאס חרג כאמור באופן ברור ממתן שירותים משפטיים, והמלמדים על התפקיד שמילא במנגנון העברת המסרים בין אסירי חמאס בבתי הכלא השונים ובינם לבין גורמי חמאס השוהים מחוץ לכלא.

עוד התייחס עמית לטענתו של המערער כי אף אם פעולותיו שירתו את חמאס, הוא כלל לא היה מודע לכך אלא סבר לתומו שהוא פועל מול עורכי הדין הפלסטיניים. גם בעניין זה קיבל השופט את עמדת בית המשפט המחוזי וקבע כי התמונה המתקבלת מאופן התנהלות הצדדים היא כי התשלומים למערער לא לבשו צורה של תשלום מסודר של שכר טרחת עורך דין מלקוחו, כי אם תשלום בסך כולל של כ-1.3 מיליון שקל במזומן, המועבר לשיעורין, לעתים באמצעות שליחים, בנקודות מפגש שונות, ללא דיווח וללא עקבות, תוך הימנעות מהעברת הכספים ב"צנרת" המקובלת והגלויה של העברות בנקאיות. נוכח האמור, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער היה מודע לכך שהכספים מגיעים מחמאס, מבוססת היטב בחומר הראיות.

בהיבט המשפטי, קבע השופט עמית כי בשורה התחתונה מדובר במקרה פשוט של מתן שירות לארגון טרור, שכן במעשיו סיפק המערער שירות של העברת מסרים בין אסירי חמאס בבתי כלא שונים ובינם לבין גורמי חוץ הקשורים לחמאס, שהיה בו כדי לחזק את פעילות הארגון. כל זאת ביודעין, תמורת כספים שקיבל במזומן ושעל קבלתם לא דיווח (ושחלקם הגדול שולם בעסקה סיבובית כנגד תשלומים שבוצעו ברצועת עזה). המערער עצמו הודה בחקירתו כי היה מודע לכך שהוא מספק שירות לחמאס וששכרו משולם על ידי חמאס, ולכן די בכך, לדעת עמית, כדי לקבוע כי נתמלאו יסודות העבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

אשר לעבירה של "מגע עם סוכן חוץ", סבר עמית כי יש לזכות את המערער מעבירה זו בכל הנוגע לשתי שיחות טלפון שקיים עם צאלח ערורי, פעיל חמאס בכיר שהיה בעבר ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון. נקבע, כי אין חולק אמנם כי ערורי הוא "סוכן חוץ" וכי המערער היה מודע לכך, אולם אין חולק כי תחילתה של מערכת היחסים בין המערער לערורי היתה מערכת יחסים של עורך דין-לקוח ושתי שיחות הטלפון המדוברות בין השניים נערכו בשנים 2011 ו-2013, לאחר שערורי גורש לחו"ל.

עוד לדברי עמית, בשתי הפעמים היה זה ערורי שיצר קשר עם המערער וזאת על מנת להתעניין בדבר הטיפול המשפטי באחיינו, שיוצג גם הוא על ידי המערער באותן שנים. בנוסף, בשתי השיחות, שנמשכו כדקה, שאל ערורי את המערער אם שולם לו חוב משנת 2010. עוד ציין עמית כי לא זו בלבד שהמערער לא הסתיר או הכחיש את דבר קיומן של השיחות, אלא הוא זה שסיפר עליהן לחוקריו מיוזמתו. לפיכך, ומשעה שאין חולק על תוכן השיחות ועל נסיבות התרחשותן, סבר עמית כי ניתן לקבל את הסברו של המערער לקיומן.

בסיום הערעור על הכרעת הדין דחה עמית גם את הטענות שכוונו כלפי הרשעתו של המערער בעבירה של איסור פעולה ברכוש טרור. לשיטת עמית, עיון בטענות המערער מלמד כי עיקר ערעורו בנוגע לעבירות אלה זו מושתת על הטענה כי הוא כלל לא סיפק שירות לחמאס, אלא עסק בייצוג משפטי וקיבל תמורה בשל כך בלבד, ולפיכך אין מדובר ברכוש טרור. דא עקא, שלנוכח הקביעות כי השירותים שסיפק חרגו משירותים משפטיים, כי הוא קיבל תשלום עבור שירותים אלו וכי יש להותיר על כנה את הרשעתו בעבירה של מתן שירות לארגון טרור – הרי שבכך נשמטת הקרקע תחת טענתו זו. אף טענתו החוזרת ונשנית של המערער כי מרבית הכספים שולמו לו עבור שירותים משפטיים, אין בה כדי להושיעו.

לבסוף דן עמית בערעור על הכרעת הדין וקבע כי יש לקבלו חלקית בנוגע לעונש המאסר בפועל שהושת על המערער. לשיטתו, מבלי לגרוע מעיקרי דבריו של בית המשפט המחוזי באשר לחומרה הטמונה במעשיו של המערער, יש מקום להקל במידת מה בעונשו וזאת נוכח העובדה שהמערער לא הואשם בהעברת מסרים הקשורים לביצוע פעולות טרור, והמדינה אף לא ייחסה לו מעשים מסוג זה. עוד סבר השופט כי התחקות אחר מדיניות הענישה הנוהגת תומכת במסקנה כי הרף שהציב בית המשפט המחוזי במקרה זה היה גבוה במידת מה לעומת רף הענישה המקובל בעבירות ביטחוניות דומות ואף חמורות יותר.

נוכח האמור, הערעור על גזר הדין התקבל כך שהמערער ירצה חמש וחצי שנות מאסר בפועל, חלף שבע וחצי שנות המאסר שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם. המערער יוצג בהליך ע"י עו"ד אחמד חמזה יונס ועו"ד מירב ח'ורי-קעואר. המדינה יוצגה ע"י עו"ד הילה גורני.

 

ע"פ 4143/17

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:85
קומיט וכל טופס במתנה