שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: הקרנה פומבית של שידור מערוץ ציבורי אינה מפרה זכויות יוצרים

חדשות

ביהמ"ש: הקרנה פומבית של שידור מערוץ ציבורי אינה מפרה זכויות יוצרים
ביהמ"ש: הקרנה פומבית של שידור מערוץ ציבורי אינה מפרה זכויות יוצרים
13/08/2018, עו"ד לילך דניאל

במסגרת תביעה שהגישה חברת "צ'רלטון" נגד עסק שהקרין במקום משחק כדורגל ששודר בערוץ הראשון, נדרש ביהמ"ש לשאלה העקרונית האם עצם הקרנתו של משחק המשודר בערוץ טלוויזיה ציבורי מהווה הפרת זכויות יוצרים. השופט: אדם שחלקו בהצגת יצירה מסתכם בהצבת מקלט טלוויזיה אינו "מבצע" את היצירה המשודרת אלא בסך הכל "קולט" אותה

התובעת, חברת "צ'רלטון", היא חברה פרטית העוסקת בין היתר בהפקה ושידור של אירועי ספורט. התובעת נוהגת לשדר את אירועי הספורט השונים בערוצים המועברים לציבור באמצעות חברות הכבלים והלוויין (כגון "ספורט 1" ו"ספורט 2"), אך גם באמצעות ערוצי השידור הציבורי (הערוץ הראשון, ערוץ 10, רשת וקשת).

הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת בתחום המזון המהיר והנתבע הוא מנהלה ובעל מניותיה. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הפעילה החברה בית עסק בגבעתיים בשם "בורגרים", שהתמקד בהכנת ומכירת מזון מהיר, בין לצריכה במקום ובין במשלוחים. בחלל הפנימי של העסק היו כ- 10 מקומות ישיבה ומחוץ לעסק היו כ- 12 מקומות ישיבה נוספים. בנוסף, הותקן בבית העסק מסך טלוויזיה הפונה לרחוב.

בחודש נובמבר 2013 התקיים משחק כדורגל במסגרת הליגה האירופאית בין קבוצת מכבי תל אביב לקבוצת איינטרכט פרנקפורט. שידור המשחק הועבר לקהל הרחב באמצעות הערוץ הראשון. כשנה וחצי לאחר שידור המשחק, פנתה צ'רלטון לנתבעים בכתב בטענה שמשחקי כדורגל רבים במסגרת הליגה האירופית שודרו על גבי מסך הטלוויזיה בעסק בשנים 2013 – 2014, ודרשה מהם תשלום פיצויים בסך של 100,000 שקל בטענה להפרת זכויות היוצרים שלה. לאחר שדרישה זו לא נענתה, הגישה צ'רלטון תביעה לבית משפט השלום בת"א לחייב את הנתבעים בפיצוי בסך 85 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לגרסת צ'רלטון, שידור המשחק היה כרוך בהפקה מורכבת שכללה בימוי, צילום, עריכה, פרשנות, קריינות וכיוב', המהווים כולם יחד "יצירה דרמטית", שהזכויות הבלעדיות עליה נתונות לה ומוגנות לפי דיני זכויות היוצרים. עוד נטען כי בהסכם שנכרת בינה לבין הגוף המשדר - רשות השידור, נקבע במפורש שזכות היוצרים בהתייחס לביצוע פומבי של המשחק, נותרות בידי צ'רלטון. במצב זה, לשיטתה, הקרנת המשחק על גבי מסך הטלוויזיה בבית עסק מהווה "ביצוע פומבי" לכל דבר ועניין, אפילו נעשתה ההקרנה באמצעות שידור המשחק בערוץ ציבורי.

הנתבעים מצדם לא הכחישו כי המשחק אכן הוקרן על גבי מסך הטלוויזיה בעסק, אך טענו כי הוא לא הוקרן במלואו והוסיפו כי ממילא אין בהקרנה זו כדי לחייבם בדבר. בעניין זה הדגישו הנתבעים כי מלכתחילה נקטו משנה זהירות בשאיפה להימנע מתביעות שכאלו, והנחו את עובדי העסק להימנע מהקרנת שידורי ספורט במסך הטלוויזיה שבמקום, ואף הקפידו לדרוש מחברת הכבלים, HOT, למנוע אפשרות שידורי ערוצי הספורט במנוי שנעשה לעסק. כן טענו כי לא יתכן שנעשתה פגיעה בזכות יוצרים כלשהי של צ'רלטון עת הוקרן המשחק בערוץ ציבורי, ובפרט כאשר לנתבעים לא היה כל מושג שיש לה טענות בהקשר זה.

השופט רונן אילן קיבל את טענות הנתבעים ודחה את התביעה. לדבריו, במקרה מעורר שתי שאלות עיקריות שבהן יש להכריע: האחת, שאלת זכותה של צ'רלטון לטעון לפגיעה בזכות יוצרים שלה בגין עצם הקרנתו של המשחק באמצעות מסך טלוויזיה בכלל, וכאשר ההקרנה היא של שידור בערוץ טלוויזיה ציבורי. השנייה, בהנחה שהוכח כי הקרנת המשחק אכן היוותה פגיעה בזכות יוצרים שלה, האם עומדת לה הזכות לפיצוי או שמא עומדת לנתבעים הגנת "מפר תמים".

לגופו של עניין קבע השופט בפתח הדברים כי הפקתו של שידור המשחק נעשתה על ידי צ'רלטון וכי היא מהווה כשלעצמה "יצירה מקורית" אשר זכות היוצרים עליה נתונה לה. עוד נקבע כי יש לקבל את טענתה של צ'רלטון לפיה המשחק ששודר בערוץ הראשון אכן הוקרן בבית העסק של הנתבעים, תוך שימוש במסך טלוויזיה בלבד, ובאופן המאפשר לציבור הרחב להגיע ולצפות בשידור המוקרן. כן התקבלה טענתה כי שידור המשחק בערוץ הראשון הוסדר מראש בהסכם שבינה לבין רשות השידור, ואלו גם הסכימו שצ'רלטון הותירה בבעלותה את הזכויות לביצוע פומבי של המשחק.

מכאן פנה השופט לבחון את השאלה העיקרית - האם הקרנת המשחק בעסק היוותה פגיעה בזכות היוצרים של צ'רלטון, כאשר הפגיעה הנטענת היא בהקרנת המשחק בערוץ ציבורי. לדברי השופט, בחוק הישן הייתה הזכות ל"ביצוע פומבי" של יצירה חלק מאגד זכויות היוצרים וכך גם זכתה לפירוש מרחיב הכולל גם שידור. בחוק החדש מאידך, פוצלו דרכי העברת היצירה לציבור לשלש דרכים נפרדות, כך שהעברת יצירה באמצעות "שידור לציבור" איננה עוד חלק מהגדרת "ביצוע פומבי" אלא דרך נוספת, נפרדת, להעברת היצירה לציבור. לשיטתו, נראה שהפרדה זו מבטאת צמצום היקפה הרחב של הגדרת "ביצוע פומבי" לפי החוק הישן.

"ביצוע פומבי" או "קליטה פומבית"?

כפועל יוצא, נקבע, אדם שחלקו בהצגת יצירה מסתכם בהצבת מקלט טלוויזיה אינו "מבצע" את היצירה המשודרת אלא בסך הכל "קולט" אותה, ואם אותה "קליטה" של השידור נעשית בפרהסיה, במקום ציבורי, לא מדובר ב"ביצוע פומבי" אלא ב"קליטה פומבית" של שידור ציבורי. לפיכך, לא הקולט הוא זה שעושה שימוש ביצירה, אלא המשדר, ובהיעדר "ביצוע", ממילא שאף אין אפשרות לייחס לקולט השידור הפרת זכות יוצרים.

במקרה זה, כאשר צ'רלטון היא בעלת זכות היוצרים במשחק, הרי שהשימוש בזכות יוצרים זו נעשה על ידי רשות השידור מכוחו של ההסכם בינה לבין צ'רלטון. מאידך, כאשר מעורבות הנתבעים בהקרנת משחק הכדורגל הסתכמה בהפעלת מכשיר טלוויזיה פשוט בלא כל אמצעי הגברה, הרי שבכך כלל לא "ביצעו" את היצירה וממילא שלא הפרו את זכויותיה של צ'רלטון.

עוד קבע השופט, כי גם לו היה נקבע שהקרנת שידור מהווה גם "ביצוע", כלל לא ברור מטיעוניה של צ'רלטון כיצד הקרנתו של שידור ציבורי מהווה הפרה של זכות יוצרים. צוין, כי בהתאם לחוק החדש עומדת לצ'רלטון, בעלת זכות היוצרים ביצירה אשר יצרה, האפשרות להחליט אם ובאילו תנאים ייעשה שימוש בזכויותיה. כך גם עשתה במקרה זה, בהתאם לסיכום שבינה לבין רשות השידור בקשר עם שידור המשחק, שכלל הסכמה שלפיה צ'רלטון מותירה בידה את הזכויות בכל הנוגע ל"ביצוע פומבי" של המשחק. עם זאת, בינה לבין הציבור הצופה בשידור הציבורי אין כל התקשרות חוזית, וגם בין רשות השידור לציבור הצופה בשידוריה אין התקשרות כזו.

עוד ציין השופט כי היחסים שבין המשתמשים בשידור הציבורי לבין המשדרים בשידור הציבורי מוסדרים בין היתר בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, הקובע הגבלות שונות המוטלות על קולטי השידור אך אינו כולל כל איסור על השמעת או הקרנת אותו שידור או איסור על הקרנת שידור ציבורי בפומבי. אשר על כן, בכל הנוגע לזכויות הציבור כלפי המשדר בשידור הציבורי, נראה שאין כל מגבלה המונעת הצבת מקלט טלוויזיה וצפייה בשידור הציבורי בכל מקום בו שוהה ציבור - בין ציבור גדול ובין ציבור מצומצם, בין בחדריו ובין בפרהסיה.

מעבר לקושי הטמון בניסיון להגביל צפייה בשידור הציבורי בהיעדר הוראה שכזו בדין, סבר השופט כי לא ניתן להתעלם מהמצב אליו עלול להיקלע כל אדם שיבקש לאפשר צפייה פומבית בשידור ציבורי. לפי שיטת צ'רלטון, יכול כל בעל זכויות ביצירות המשודרות להוסיף להסכם עם הגוף המשדר סעיף דומה ומיד לבקש לבוא חשבון עם כל מי שצפה בשידור הציבורי בפומבי, ולטעון לפגיעה בזכות היוצרים שלו. "במצב שכזה אין כל היגיון", קבע השופט. "המצב לו חותרת התובעת יביא לכך שכל בעל עסק המבקש להקרין שידור ציבורי, ייאלץ להשקיע משאבים בחיפוש ואיתור בעל הזכויות בכל אחת ואחת מהתכניות המשודרות ולנהל משא ומתן נפרד עם כל אחד מהם. שומה יהיה עליו לערוך מדי יום מחקר של התכניות העומדות להיות משודרות, ולהקפיד להחשיך את המסך בעת שהשידור נעשה ביחס ליצירה שזכות "הביצוע הפומבי" בגינה לא נמכרה לגוף המשדר. למותר מלתאר את המשאבים שיושקעו במצב שכזה. חוסר היגיון זה בעמדת התובעת, אך מחזק את המסקנה שלפיה אין לה הזכות להגביל צפייה ביצירה שהזכויות לשידורה ניתנו לשידור ציבורי".

להשלמת התמונה קבע השופט כי דין התביעה להידחות אפילו ימצא שהופרה זכות היוצרים של צ'רלטון, על בסיס ההגנה שמקנה החוק החדש ל"מפר התמים". זאת, על יסוד מתן אמון בגרסת הנתבע, לפיה לא ידע ולא העלה בדעתו שהקרנתו של שידור כלשהו בערוץ ציבורי מהווה פגיעה בזכות יוצרים. לבסוף נקבע כי אפילו היה מקום לחיוב הנתבעת בהפרת זכות היוצרים של צ'רלטון, לא היה מקום להשתת חבות אישית על הנתבע, שכן הוא עצמו כלל לא התיר את הקרנת המשחק המשודר והנתבעים שניהם לא הפיקו כל תועלת מהקרנתו. התביעה נדחתה במלואה,  צ'רלטון תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 12,000 שקל.

 

ת"א 27019-09-15

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150