מעשה במעיל: רופא שוויצרי שנכח במסיבה לכבוד ערב השנה החדשה בישראל, גילה לתדהמתו בתום המסיבה כי מעילו היוקרתי מתוצרת המעצב ז'אן פול גוטייה – נעלם ממלתחת שמירת החפצים במקום. ביהמ"ש חייב את החברה המארגנת לפצותו אך הפחית לו 20% בגין אשם תורם משלא הזהיר כי מדובר במעיל יקר במיוחד
התובע הוא רופא מומחה לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה המתגורר בז'נבה שבשוויץ ומנהל שם, על פי עדותו, פרקטיקה משגשגת. ב-2012 רכש התובע מעיל יוקרתי של המעצב ז'אן פול גוטייה. לפי עדות התובע, מדובר היה באחד המעילים האחרונים של המעצב שנמכרו לציבור והוא היה עשוי כולו אריג בעבודת יד, עם בטנה ממשי. לטענת התובע, מחירו של המעיל בעת קנייתו תאם את איכותו ועמד על סכום של 4,000 פרנק שוויצרי (כ-14,640 שקל).
בשלהי דצמבר 2016 ביקרו התובע ובן-זוגו בישראל ורכשו כרטיסים למסיבת סוף השנה האזרחית שארגנה והפיקה הנתבעת, חברת "ביבו פרודקשינס". במסיבה נכחו כ-3,000 חוגגים ועלות הכרטיס הייתה 280 שקל לאדם. מאחר שהיה מדובר בתקופת החורף, לבש התובע את המעיל היוקרתי בדרכו למסיבה, וכשנכנסו הוא ובן-זוגו למסיבה הפקידו את מעיליהם תמורת תשלום במלתחת שמירת המעילים שפעלה במקום, וקיבלו כנגד זאת פתקית עם מספר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המסיבה נמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה והתובע ובן זוגו היו מאחרוני החוגגים שנשארו בה. בשעה 3:00 לערך פנו השניים לדוכן שמירת המעילים ומסרו את הפתקיות. הפתקית בה אחז בן זוגו לא התאימה למיקום הבד שהופקד אך נוכח מיעוט המעילים שנותרו זיהה החבר את מעילו וזה נמסר לו. עם זאת, מעילו יקר הערך של התובע לא נמצא. בעקבות האמור, החל דין ודברים בטונים צורמים בין התובע לבין נציגי הנתבעת, תוך שהתובע מגלה כעס רב ואף מאשים את נציגי הנתבעת בגניבת המעיל. נציגי הנתבעת מצדם, טענו כי התובע היה "מבושם" מאלכוהול, נהג בגסות ואף נקט אלימות מילולית ופיסית כלפי נציגת השירות במקום ואף השליך עליה קולב.
למחרת היום הגיש התובע תלונה במשטרה על גניבת המעיל, ובהמשך התקיים דין ודברים בין הצדדים במהלכו הציעה הנתבעת לתובע שובר מתנה בשווי כמה מאות שקלים. התובע דחה את ההצעה והצדדים התחמשו בעורכי דין שהחליפו מכתבי התראה הדדיים – התובע בשל אבדן המעיל והנתבעת בשל הפגיעה בשמה הטוב ובשמם הטוב של עובדיה. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות, הגיש התובע תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות.
סגן הנשיא רמי חיימוביץ' קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצוי בסך 8,000 שקל בגין אובדן המעיל. לאחר בחינת העדויות והראיות שוכנע השופט כי גרסת התובע נכונה, וכי הוא אכן הפקיד מעיל בפתח המסיבה. בעניין זה, ציין השופט כי האפשרות שהתובע טווה מראש קנוניה שבה הפקיד מעיל אחד ובסיום המסיבה דרש מעיל אחר ובדיעבד זייף פתקית שונה לחלוטין עם לוגו של הנתבעת אינה סבירה. לדעת השופט, סביר בהרבה כי נוכח העומס הרב במסיבה ובמתחם שמירת החפצים מעילו של התובע נמסר לחוגג אחר וכך אבד, כשמנגד אין ראיות לגרסת התובע כי אחד מעובדי הנתבעת או שלוחיה חמדו את המעיל וגנבו אותו.
מבחינה משפטית, ציין השופט כי הנתבעת היא בגדר "שומר שכר" של המעיל, שכן הן המסיבה והן שמירת החפצים היו בתשלום. בהתאם, חל עליה סעיף 2(ב) לחוק השומרים לפיו "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן". במקרה הנוכחי, נקבע, ברי כי שמירה נאותה והקפדה על חלוקת המעילים לפי הפתקיות הייתה מונעת את אבדן המעיל ולכן אחראית הנתבעת לאבדן המעיל.
בכל הנוגע לשאלת הנזק, ציין השופט כי התובע הציג חשבונית על רכישה כלשהי שביצע בשנת 2012 בסכום של 12,975.65 פרנק שוויצרי, המהווים כ-47,491 שקלים בערכי היום, כשלטענתו המעיל הוא אחד הפריטים שנרכשו במועד זה ומחירו עמד על סכום של 4,000 פרנק שוויצרי. עם זאת, אין כל ראיה המייחסת את המעיל מבין הרכישות האחרות ואין כל ראיה לגבי מחירו למעט דברי התובע עצמו. לפיכך, התובע הוכיח שנגרם לו נזק וכי איבד מעיל יוקרתי של מעצב שבגדיו הם לרוב יקרים למדי ועולים אלפי שקלים רבים, אך לא הוכיח את מחירו המדויק של המעיל; לכך, הוסיף השופט כי המעיל אינו מעיל חדש והוא היה בשימוש למשך ארבע שנים וחצי ומכאן שערכו המקורי ירד. נוסף לאמור, התובע הוכיח כי נגרמה לו עגמת נפש משמעותית כתוצאה מאבדן המעיל שהסב לו קורת רוח רבה וגם עגמת נפש זו מזכה בפיצוי.
מנגד סבר השופט כי יש לייחס לתובע גם אשם תורם מסוים, שכן לא הבהיר לשומר כי מדובר במעיל חריג ויקר במיוחד המחייב שמירה חריגה. לדעת השופט, חזקה כי הנתבעת מכלכלת צעדיה ואת בטיחות שמירת החפצים בהתאם למעילים סבירים וקשה לחזות מראש כי יובא מעיל חריג שאולי מחייב שמירה או טיפול מיוחדים. לפיכך, היה על התובע להתריע מראש כי המעיל יקר במיוחד, ומשלא עשה זאת יש להפחית חלק מהפיצוי בגין אשמו התורם, שהוערך בנסיבות העניין בשיעור של 20%.
בהתחשב במכלול הנתונים ובשיעור האשם התורם, פסק השופט לתובע פיצוי כולל בסך 8,000 שקלים (בהתחשב במעיל בשווי 10,000 שקל וירידת ערך של כ-10% בשנה, עגמת נפש של 4,000 שקלים ואשם תורם של 20%). בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובע בסך 750 שקלים.
