שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עוה"ד ניכה כספי עירבון שהושבו לו מכספים שהעביר ללקוח – ויפצה

חדשות

עוה"ד ניכה כספי עירבון שהושבו לו מכספים שהעביר ללקוח – ויפצה, צילום: istock
עוה"ד ניכה כספי עירבון שהושבו לו מכספים שהעביר ללקוח – ויפצה
12/08/2018, עו"ד לילך דניאל

בימ"ש השלום חייב עו"ד לפצות את לקוחו, לאחר שניכה שלא כדין כספי עירבון שהושבו לו מתוך כספים שהעביר ללקוח. ביהמ"ש: "התנהלות עוה"ד מהווה הפרה של ההסכם הקיים בין לקוח לעו"ד ומהווה הפרה של חובת הנאמנות בין לקוח לבין עורך דינו אשר אמון על כספי הלקוח"

הנתבע, עורך דין במקצועו, שימש כעורך דינו של התובע בשתי תביעות. בין הצדדים נחתם הסכם שכ"ט לפיו בגין אחד התיקים יהיה עוה"ד זכאי לשכר טרחה בסך של 25% + מע"מ מכל סכום שיפסק לזכות התובע בפסק דין או בפשרה.

במסגרת התביעות הנ"ל הפקיד עוה"ד בעבור התובע ערבון בסך 20,000 שקל בגין ערעור לבית המשפט העליון, ואין מחלוקת שכבר בסמוך לכך זיכתה גזברות בית המשפט העליון את חשבונו של עורך הדין בגין הסכום הנ"ל. בהמשך העביר עוה"ד לתובע כספים שקיבל בהתאם להסכם פשרה שניתן ביחס לתובע, בניכוי שכר טרחה ובניכוי סכום העירבון, על אף שזה הושב לו. במעמד קבלת הכספים טען התובע בפני עוה"ד שקיבל כספים בחסר ושיש טעות בחישוב וגם עורך דין מטעמו פנה אל עוה"ד וביקש פירוט והסבר בטענה שקיימת טעות בחישוב הסכומים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בת"א, עתר התובע לחייב את עורך הדין לפצותו ב-100 אלף שקל בעילות של עשיית עושר ולא במשפט, הפרת הסכם, הפרת חובת נאמנות ועוגמת נפש. לטענתו, עורך הדין הפקיד במקומו כספים כערבות וכערבון, ולאחר שקיבל את הכספים בחזרה מקופת בית המשפט ניכה אותם מחשבון התובע. במעשים אלו, על פי הנטען, הפר עוה"ד את סטנדרט האחריות הגבוה הנדרש מעורך דין, כמו גם את חובת הנאמנות, המסירות וההגינות והאחריות המשפטית הקיימת בין עורך דין ללקוח החלה מכוח דיני נזיקין, חוזים וכללי האתיקה.

בנוסף, נטען שעוה"ד הפר את כללי האתיקה בכך שלא העביר הכספים שהושבו לידי התובע ונמנע באופן שיטתי מהעברת חשבונות ופירוט, וזאת חרף פניות רבות מצד התובע ובאי כוחו שלא נענו. בנוסף נטען כי עוה"ד הפר גם את הסכם שכר הטרחה ואת חובתו כלפי הלקוח מכוח דיני החוזים, בכך שגבה תשלומי יתר.

עוה"ד מנגד, טען בכתב הגנתו כי השיב לתובע את הפיקדון מיד לאחר שהתברר שהפיקדון הושב לידיו. לטענתו, במועד מסירת ההמחאה לא היה ברור מה עלה בגורל הפיקדונות שהופקדו בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון בסכום כולל של 30,000 שקל, והדבר אף הוסבר לתובע. בנוסף ציין עוה"ד כי בהסכם שכר הטרחה נקבע במפורש שסכום הפיצוי אינו כולל אגרת בית משפט, ששולמה על ידו במקומו של התובע. עוד הכחיש עוה"ד את הטענות ביחס למכתבים אך טען ששוחח טלפונית עם ב"כ התובע והסביר לו את אופן חישוב הכספים. לדבריו, לא הייתה לו סיבה לשלם מכיסו כספים במקום התובע ולהסתיר זאת ממנו וכי הכספים שולמו על ידו לאור תחינותיו של הנתבע שהיה לטענתו חסר כל וקוזזו בהתאם בסוף ההליך.

השופטת איילת טופז-אחיעזר קיבלה את התביעה בחלקה ופסקה לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. לדבריה, מהחומר בתיק עולה כי עוה"ד ניכה שלא כדין מהכספים שהעביר לתובע, את כספי העירבון שהושבו לחשבונו כבר קודם לכן, וכי בנוסף התעלם מפניות התובע ובא כוחו ולא ביצע את הבדיקה הנדרשת באשר לגורל העירבון.

עוד ציינה השופטת כי עוה"ד לא טרח לבצע את הבדיקה הפשוטה גם לאחר הגשת התביעה בשנת 2015 שעניינה כאמור ניכוי יתר והעדר פירוט והמשיך לטעון בכתב הגנתו שכספי העירבון לא הושבו. רק לאחר ניהול התביעה הגיש עוה"ד הודעה מטעמו בה טען שהתברר לו שכספי העירבון אכן הועברו לחשבונו ובהתאם העביר מידית את הכספים לתובע בצירוף ריבית והצמדה. השופטת הדגישה בעניין זה כי טענתו של עוה"ד בכתבי טענותיו ובסיכומיו לפיה הבירור הכספי ביחס לגורל כספי העירבון התאפשר רק בזכות צווים שיפוטיים שניתנו מטעם בית המשפט - לא נתמכה בראיות, ומכאן שלא הוכחה ונותרה בגדר טענה בעלמא.

עוד עלה מחומר הראיות, שרק במהלך ניהול התביעה ביצע עוה"ד את הבירור הנדרש וכי הבירור הנדרש ארך בפועל זמן קצר בלבד ובהתאם השיב את הכספים לתובע. מכאן עולה, לדברי השופטת, כי אין שחר לטענות עוה"ד המפנות אצבע מאשימה כלפי הנהלת בתי המשפט, המהוות לא רק הרחבת חזית אלא לא הוכחו ונותרו אף הן בגדר טענות בעלמא.

לחילופין, סברה השופטת, גם אם לא התקבלה הודעה מטעם הנהלת בתי המשפט בדבר השבת העירבון, הרי שהיה על עוה"ד לבצע בעצמו את הבירור הנדרש ולגלות שהכספים הועברו ולהשיבם לידי התובע. לשיטתה, לא יכול להיות חולק שבמידה ועורך הדין היה מבצע את הבדיקה הפשוטה והקצרה בעת חישוב התשלומים לתובע, לא היה נאלץ התובע בשנת 2015 להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין החזר כספים שנוכו שלא כדין, שרק במהלכה כאמור ביצע עוה"ד את הבדיקה הנדרשת וגילה שהכספים הושבו לידיו. אשר על כן, שוכנעה השופטת כי התנהלות עוה"ד אכן מהווה הפרה של ההסכם הקיים בין לקוח לעורך דין ומהווה הפרה של חובת הנאמנות בין לקוח לבין עורך דינו אשר אמון על כספי הלקוח ואשר לו יש גישה בלעדית לחשבון הנאמנות בו מתקבלים כספי הלקוח ובהתאם אמור הוא לפעול במסירות לטובת לקוחו תוך שמירה על הגינות בכספיו.

יחד עם זאת, בשאלה האם יש לפסוק פיצוי בגין ההתנהלות האמורה, קבעה השופטת כי בכל הנוגע לדיני עשיית עושר הרי שעוה"ד השיב לתובע את שווי טובת ההנאה בצרוף ריבית והצמדה, ולכן אין מקום לפסוק פיצוי בעילה זו. מנגד, בכל הנוגע לנזק הממוני נקבע כי ביצוע החישוב השגוי מלכתחילה של עוה"ד, העדר בדיקה האם הושבו כספי העירבון והתעלמותו מפניות התובע וב"כ -  אילצה את התובע להגיש תביעה משפטית בגין נזקיו ואין ספק שנשא בהוצאות הכרוכות בגין הגשתה. לפיכך, יש מקום לפסוק לטובת התובע הוצאות משפט בסך של 15,000 שקל.

ביחס לנזק הלוא ממוני, ציינה השופטת כי אומנם התרשלות עורכי דין חוזית או נזיקית, אינה חייבת בהכרח להוביל לפיצויו של הניזוק בגין עוגמת הנפש, בוודאי אם לאחר הגילוי פועל עורך הדין על מנת להטיב נזקו של הלקוח. ברם, לכלל זה יש חריגים ולדעת השופטת מדובר במקרה חריג המצדיק פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בשל התנהלות עוה"ד, אשר כאמור חרגה מסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים מעורך דין והיוותה הפרה של חובת הנאמנות והאחריות של עורך דין כלפי לקוח. לפיכך, יפוצה התובע בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 שקל.

סיכומם של דברים – התובע יפוצה בסך של 20 אלף שקל בצרוף אגרת תביעה בסך 2,550 שקל.

 

ת"א 13213-03-16

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:86
קומיט וכל טופס במתנה