שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אושר לקריאות 2-3: מומחה בימ"ש יקבע את הנזק שנגרם לנפגע עבירת מין

חדשות

אושר לקריאות 2-3: מומחה בימ"ש יקבע את הנזק שנגרם לנפגע עבירת מין
אושר לקריאות 2-3: מומחה בימ"ש יקבע את הנזק שנגרם לנפגע עבירת מין
08/08/2018, עו"ד לילך דניאל

לפי הצעת החוק, שיזמה ח"כ אילת נחמיאס-ורבין, בתביעה אזרחית של נפגע עבירה כלפי מי שהורשע בביצוע עבירת מין, יהיה בית המשפט רשאי למנות מומחה שיחווה דעתו בכתב בעניין הנזק הגופני או הנפשי שנגרם לתובע. משרד המשפטים: "עיקר הנזק בתביעות אלו הוא נפשי ולכן אנחנו מציעים לעבור למנגנון של הוכחת נזק דומה לזה שבפלת"ד"

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול (ג') לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק פרטית שיזמה ח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), לפיה בתביעה אזרחית של נפגע עבירה כלפי מי שהורשע בביצוע עבירת מין, יהיה בית המשפט רשאי למנות מומחה שיחווה דעתו בכתב בעניין הנזק הגופני או הנפשי שנגרם לתובע. זאת, במקום הבאתם של מומחים מטעם הצדדים שימונו ברשות בית המשפט בלבד. כן מוצע לקבוע כי אם מינה בית המשפט מומחה מטעמו לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

הצעת החוק מוזגה עם הצעת חוק ממשלתית בנושא, בה הוצע לקבוע הסדר כללי של מינוי מומחה על-ידי בימ"ש בשורה של נושאים. במהלך הדיון הודיעו נציגות משרד המשפטים כי הוחלט לאמץ את המתווה שבהצעת החוק של ח"כ נחמיאס ורבין בנוגע לנפגעי עבירות מין בלבד ולכן הודיע יו"ר הועדה, ח"כ סלומינסקי, כי הצעת החוק הממשלתית תפוצל כדי לאפשר בהמשך את האפשרות להמשיך ולבחון הסדר מסגרת כללי שיאפשר להוסיף עניינים נוספים לגביהם יחול ההסדר המיוחד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ח"כ נחמיאס ורבין: "הסטייט אוף מיינד של בימ"ש ושל השופטים היום בנוגע לעבירות מין אינו איפה שהוא צריך להיות. אלו שכבר בוחרות להתלונן עוברות 7 מדורי גיהינום. בחקירה שכנגד, מנסים להוכיח שהנפגעת לא נפגעה או שנפגעה פחות ממה שטוענת והיא עוברת את הגיהינום השביעי. חלקן מתארות תחושה של אינוס נוסף והטראומה נמשכת. הדבר שצריך להטריד אותנו כרגע הוא רף ענישה מאוד נמוך בעבירות הללו וקורבנות שממשיכות לסבול. התיקון נועד להקל על קורבן עבירה ואינו שולל ללכת במסלול שקיים היום אלא הופך את ברירת המחדל. צריך לאזן בין הפטרנליסטיות לנפגעי העבירה לצד המטרה לייצר וודאות שתנבע מכך שיש מומחה בימ"ש".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "לא חסרות התבטאויות פוגעניות מצד שופטים ולכן יש ללכת בכיוון הזה".

היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הצעת החוק הממשלתית שמדברת גם על אופציות נוספות הולכת רק במנגנון של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולכן כדי לאפשר בעתיד את המנגנון כלפי מקרים נוספים נפצל ולאחר מכן נמזג את שתי הצעות החוק הממשלתית והפרטית".

עו"ד ליאנה מגד ממשרד המשפטים: "הדין הפלילי עוסק רבות בקושי להעיד ולהגיש תלונה. מנתוני המשטרה וארגוני הסיוע עולה כי גם במקרים בהם אדם הורשע בעבירת מין נפגעי עבירה לא מנצלים זכותם להגיש תביעות נזיקין. אלו עבירות שיש לגביהן תת דיווח ויש חשש לפנות למערכת הפלילית ואפילו האזרחית והשאלה היא הוכחת הנזק הרפואי שנגרם ובמקרים אלו כל שאלה של נזק נוגעת בפרטים אינטימיים מאוד של האדם". בשנים האחרונות בימ"ש עושים יותר ויותר שימוש בסמכותם לפי ס' 77 לחס"דפ להטיל פיצויים על הפוגעים כמזור ראשוני אבל הפיצויים לא גבוהים והנזק עולה בד"כ על שיעור הפיצויים הניתן".

עו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים: "הגשנו את הצ"ח הממשלתית אחרי פניות של ארגוני סיוע לנפגעים בטענה שיש למנוע את הבדיקה של שלושה מומחים. הכלי של תביעות נזיקין הוא בשימוש חדש יחסית ב-20 השנים האחרונות. בזמנו מצאתי 15 פס"ד של תביעות נזיקין של עבירות מין בסה"כ. יש לציין שאפילו כשאין חוו"ד, רק הפיצוי על הסבל יכול להגיע למאות אלפי שקלים. עיקר הנזק בתביעות אלו הוא נפשי והשאלות נוקבות וחודרניות ולכן אנחנו מציעים לעבור למנגנון של הוכחת נזק דומה לזה שבפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), שם כבר לפחות 30 שנה הפרקטיקה היא מינוי מומחה אחד מטעם בימ"ש כברירת המחדל. גם שם אין מחלוקת אם זו תאונת דרכים או לא ואין מחלוקת בשאלת החבות אלא רק שאלת הנזק. אם אחרי שמוגשת חוות דעתו למי מהצדדים יש השגה אז יכריע השופט".

אילת רזין בית אור מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית: לצערי הנהלת בימ"ש לא מעמידה לרשות הציבור נתונים על תביעות נזיקיות בעבירות מין, מלבד בבתיה"ד לעבודה בעבירות של הטרדה מינית. חוו"ד מומחה פרטית עולה הרבה אלפי שקלים וזה חסם משמעותי. השאלה מה תהיה ההכשרה של בעלי המקצוע שיוכרו כמומחים. זה לא פסיכיאטר או רופא רגילים. חשוב לאפשר בחירה על איזה מסלול הנפגעת הולכת- חוו"ד של בימ"ש או חוו"ד של מומחה נוסף לחוו"ד הצדדים".

עו"ד לירון אשל יועמ"שית המועצה לשלום הילד: "חשוב להוסיף להצעת החוק מקרים בהם נקבעה אשמה אך יש אי הרשעה של קטינים. כלומר, בימ"ש קבע שהנאשם ביצע את עבירת המין אבל לא הרשיע משיקולי שיקום. בעבירות מין ההגדרות מתייחסות גם להרשעה וגם לקביעת אשמה".

עו"ד מגד השיבה כי "מבחינת המהות ברגע שבימ"ש קובע שאדם ביצע את העבירה זה זהה לכך שנקבע שזה אירע לצורך שימוש בהליך אזרחי. עם זאת, יש לבחון את הנוסח וכן את השאלה האם שיקולי השיקום קיימים גם כאן. זה מצריך מחשבה נוספת".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150