בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל צו הפטר שניתן לחייב פושט רגל, לאחר שהגיע למסקנה כי החייב הונה את בית המשפט ואת בעלי התפקידים. נקבע, כי החייב ניהל עסקים נרחבים כיזם בעודו מצוי בהליך תוך שהציג מצג שווא של אדם חסר כל, נעדר כושר עבודה, עני מרוד הנעזר בבני משפחתו ולכן דין ההפטר להתבטל
במאי 2015 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ובחלוף פחות משנה הגיש החייב בקשה להפטר. בהתאם לצו התשלומים שילם החייב עד לאותו מועד 800 שקלים בחודש, ובקופת הכינוס הצטבר סך של 8,000 שקל. מצבת החובות עמדה באותו מועד על כ- 900,000 שקל והחייב הציע להעשיר את קופת הכינוס ב- 60,000 שקל נוספים אותם הוא יגייס מבני משפחה.
בבקשתו להפטר ובמעמד הדיון שהתקיים בעניין, טען החייב כי מצבו הרפואי קשה ביותר וכי הוא עבר ניתוח לב להחלפת מסתם וניתוח מעקפים, והוכר כנכה בשיעור 100%. החייב ציין כי הוא מתקיים מהכנסה בסך 5,657 שקל לחודש, כאשר מתוכם הוא משלם 4,500 שקל עבור מזונות. כמו כן ציין החייב כי הוא מתגורר אצל אמו והיא זו שמממנת אותו, וכי אין צפי לכושר השתכרות גבוה יותר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על בסיס הנתונים הללו, ולאחר שנמסר לבית המשפט כי הסכום שמוצע להפקיד בקופת הכינוס יגויס על ידי בני המשפחה, ניתן לחייב הפטר מותנה בהפקדת סך של 60,000 שקל, תוך שבית המשפט מציין כי החייב אינו עובד מזה מספר שנים, כי מצבו הבריאותי הורע וכי לא תצמח לנושים כל תועלת מהמשך ההליך. החייב הפקיד את הסכום האמור ובהתאם ניתן לו ההפטר.
מספר חודשים לאחר מתן ההפטר הגיש הנאמן על נכסי החייב בקשה לבטל את צו ההפטר שניתן לו. בבקשה מציין הנאמן כי הגיע אליו מידע מאת חברה בשם "מוניטקס" לפיו החייב הוא בעל השליטה והדירקטור בחברת "Mailidi Investment Limited" ("מיילדי") הרשומה בגיברלטר, ובחברת "Rider App Ltd" ("ריידר") הרשומה בישראל כחברה זרה. על פי המידע שהגיע לנאמן, באמצעות חברות אלו ביצע החייב עסקאות בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל, תוך הסתרת הבעלות והעסקאות מבעלי התפקידים ומבית המשפט. הכנ"ר תמך בבקשה והצטרף לטענות הנאמן.
השופטת מרים אילני מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את טענות הנאמן וביטלה את צו ההפטר. השופטת הזכירה כי לפי פקודת פשיטת הרגל מוסמך בית המשפט "לחזור ולעיין בכל צו שניתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו" וכפועל יוצא להורות על ביטול צו ההפטר שניתן לחייב. בעניין זה ציינה השופטת כי לא אחת נפסק כי על בית המשפט להפעיל סמכות זו בזהירות על מנת שלא לכרסם בעיקרון סופיות הדיון, אך לצד זאת נפסק כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו מקום שהתבררה עובדה חדשה שלא הובאה בפניו בעת הדיון המקורי.
במקרה זה, סברה השופטת כי הראיות שהוצגו בפניה מובילות למסקנה חד משמעית לפיה החייב הסתיר מבית המשפט ומבעלי התפקיד מידע שאילו היה מגלה אותו עובר למתן ההפטר לא היה ניתן לו הפטר בשלב שבו הוא ניתן. לדברי השופטת, הראיות מלמדות כי החייב ניהל עסקים בהיקף רחב במהלך הליך פשיטת הרגל וכי גם לו הייתה מתקבלת טענתו כי העסקים שניהל נוהלו לטובתו של אדם אחר מבלי שהייתה לו עצמו כל טובת הנאה - אין להלום מצב שבו פושט רגל מנהל עסקים בהיקף נרחב "בהתנדבות" לטובת אנשי עסקים, שעה שבאותה עת הוא יכול להשתכר ולהעשיר את קופת פשיטת הרגל. זאת, בפרט כשהשופטת כלל לא שוכנעה שהחייב אכן "התנדב" לטובתו של אחר מבלי לקבל תמורה.
ביתר פירוט ציינה השופטת כי אין חולק שכחודשיים לאחר מתן צו הכינוס ובעיצומו של הליך פשיטת הרגל, נערכה עסקה בין חברת "מוניטקס" לחברת "מיילדי" שבבעלות החייב, במסגרתה הסכימו הצדדים על שיתוף פעולה עסקי בשיווק אפליקציה חדשה להזמנת מוניות באמצעות טלפון חכם. בכותרת להסכם צוין כי מיילדי חותמת על ההסכם על ידי החייב, המוסמך לחתום בשמה, וכי היא מצהירה כי היא פיתחה את האפליקציה וכי החייב הוא בעל השליטה בחברה ובעל הרעיון ביסוד האפליקציה. בעניין זה דחתה השופטת את טענת החייב לפיה ההסכם הומחה לחברת "ריידר" שהוא אינו בעל השליטה בה והבהירה כי ההסכם נחתם לאחר מתן צו הכינוס ובו נאמר מפורשות כי בעל השליטה בחברת מיילדי הוא החייב. כן נדחתה הטענה כי מדובר היה בעסקה עם "חברת מדף" או בעסקה ללא כל תוכן כלכלי ונקבע כי הדבר נתמך גם בעדותו של מנכ"ל חברה העוסקת בפיתוח, אפיון ועיצוב של אפליקציות שציין כי נפגש עם החייב מספר פעמים על מנת לפתח את האפליקציה. לדעת השופטת, אין כל ספק כי הפעילות שמייחס העד לחייב היא פעילות עסקית של יזם, שאותה הוא אינו רשאי לבצע במהלך הליך פשיטת רגל ללא אישור מאת בית המשפט.
עוד הוסיפה השופטת כי מקוממת במיוחד העובדה שהחייב ביסס את בקשתו לקבלת הפטר על מצבו הרפואי הקשה ועל אירוע לבבי ואשפוז, כאשר חודשיים לאחר מכן וקודם למתן ההפטר הוא עדיין ניהל עסקים כרגיל, כפי שעלה מהראיות. לנוכח האמור, סברה השופטת כי לא יכול להיות ספק כי החייב עבד עובר למתן ההפטר, המשיך לנהל את עסקי האפליקציה, ולהיות הרוח החיה שמאחוריה, גם לאחר האשפוז. בנסיבות אלו, המצג שהציג החייב בעת הדיון בבקשה ההפטר, כאילו מצבו הרפואי אינו מאפשר לו למצות את כושר ההשתכרות וכאילו הוא "לא עובד מספר שנים" - היה מצג שקרי ורק מטעם זה יש לבטל את ההפטר. זאת, בנוסף לעצם העובדה שהחייב פעל כיזם במהלך הליך פשיטת רגל מבלי לקבל על כך אישור ותוך הסתרת המידע מבית המשפט.
עוד דחתה השופטת את הטענה כי השליטה בחברת מיילדי הועברה לאדם אחר, תושב אנגליה, טרם הליך פשיטת הרגל. לדברי השופטת, אין כל ספק כי החייב הסתיר בכוונה על מנת להונות את בית המשפט ואת בעלי התפקידים את מעורבותה של משפחת אותו אדם במהלך הליך פשיטת הרגל, וזאת על מנת להציג מצג שווא של אדם חסר כל, נעדר עבודה ונעדר כושר עבודה, עני מרוד הנעזר בבני משפחתו. "התמונה שעולה כיום היא תמונה שונה לחלוטין", כתבה לסיכום. "החייב שיקר והתוצאה החד משמעית היא כי דין ההפטר להתבטל".
