שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עו"ד ששלח מסרונים לחייב על מנת שיסדיר את חובו – יפצה לפי "חוק הספאם"

חדשות

עו"ד ששלח מסרונים לחייב על מנת שיסדיר את חובו – יפצה לפי "חוק הספאם", צילום: istock
עו"ד ששלח מסרונים לחייב על מנת שיסדיר את חובו – יפצה לפי "חוק הספאם"
05/08/2018, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב עורך דין שייצג את חברת הוט לפצות ב-2,100 שקל חייב של החברה שאליו שלח הודעות סמס על מנת שיסדיר את חובו. השופטת קבעה כי הדבר עולה כדי "מסר פרסומי" האסור לשליחה לפי חוק התקשורת: "עושה הרושם כי ההודעות נשלחו ממשרדו של הנתבע לקבוצה גדולה של חייבים"

התובע הוא חייב של חברת "הוט מובייל", ואילו הנתבע הוא עורך דין המייצג את החברה. בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א טען התובע כי עוה"ד בחר בדרך מטרידה ושלח אליו עשרות הודעות אס.אם.אס על מנת שיסדיר את חובו להוט. לשיטת התובע, הדרך בה  נהג עוה"ד מהווה הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (הידוע גם כ"חוק הספאם"), מה גם שעוה"ד התעלם מבקשות חוזרות ונשנות של התובע להפסיק את שליחת ההודעות. עוד הוסיף התובע כי גם לאחר שחסם את המספר שממנו נשלחו אליו ההודעות, המשיך עוה"ד ושלח הודעות ממספרי טלפון שונים.

עורך הדין מנגד, טען כי התובע צבר חוב בהוט בגין חשבוניות שוטפות ומשלא הסדיר את החוב חרף משלוח מכתבי התראה - הועבר הטיפול לגביית החוב אליו. לדבריו, חובו של התובע להוט אינו חוסה תחת צו הכינוס שקיבל, ואין נפקות למתן הפטר לחובות התובע ביחס החוב להוט. עוד הוסיף עוה"ד כי אין להחיל בנסיבות המקרה את חוק התקשורת, שכן עוה"ד אינו חוסה תחת המונח "מפרסם" כהגדרתו בלשון החוק, ולכן ההודעות ששלח לתובע אינם באים בגדרם של דבר פרסומת אסורה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת נאוה ברוורמן קיבלה את התביעה ופסקה לתובע פיצוי בסך 2,100 שקל. תחילה הזכירה השופטת כי "דבר פרסומת" מוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת",  וכי "מפרסם" מוגדר כ"מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסום עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו".

במקרה זה, צוין, נשאלת השאלה האם מטרת החוק מתייחסת גם למקרה שבו עורך דין שולח הודעה לחייב על מנת שזה האחרון יסדיר את חובו. לדעת השופטת, מעיון בשלושת ההודעות ששלח עורך הדין לתובע עולה כי אין מדובר בפנייה אישית לחייב על מנת שיסדיר את החוב אלא מדובר בפנייה כללית. "סבורה אני כי תוכן ההודעה מדברת בעד עצמה", כתבה השופטת. "עושה הרושם כי ההודעות נשלחו ממשרדו של הנתבע לקבוצה גדולה של חייבים, שהרי אין פנייה אישית לנמען. יוצא אפוא, שההודעות נועדו לעודד את התובע "להוצאת כספים בדרך אחרת". כמו כן, אין ספק כי הודעות אלה, עשויות "לקדם את מטרותיו של הנתבע" מאחר וגביית חובות היא בגדר עיסוקו כעורך דין, בין היתר, מטעם חברת הוט".

בהתייחס לטענות כי התובע עצמו יזם פניות למשרדו של עוה"ד קבעה השופטת כי אין בפניות חייב להסדרת חוב כדי להצדיק פניות חוזרות ונשנות באמצעות מסרונים להסדרת החוב, במיוחד שתוכן המסרון הוא כללי ולא ספציפי, והמדובר במספר מסרונים באותו החודש. לסיום העירה השופטת כי אין פסול בשימוש במסרונים לעדכן לקוח, אזרח או חייב - אך כן יש פסול בשימוש באמצעי זה באופן תדיר, וכללי, עם תוכן פרסומי. לאור האמור, נקבע כי ההודעות שנשלחו על ידי עורך הדין לתובע הן בגדר "דבר פרסומת".

מאחר שהתובע הוכיח קיומן של שלוש הודעות שנשלחו אליו, פסקה לו השופטת פיצוי של 700 שקל עבור כל הודעה וזאת בהתחשב כי המסרונים נועדו לגביית חוב שלו, ובסך הכל סכום של 2,100 שקלים. לסכום זה יתווספו הוצאות בגין ניהול ההליך בסך של 400 שקל.

 

ת"ק 48994-02-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:29
קומיט וכל טופס במתנה