חדשות

בהצעת החוק שיזם ח"כ יואל חסון והונחה לאחרונה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם, נכתב בין היתר כי האחריות על הפיקוח על ההתמחות, בחינות ההסמכה והענקת רישיונות עבודה תועבר מידי לשכת עורכי הדין לידי ועדה להכשרה מקצועית שאותה ימנה שר המשפטים ולו היא תהיה כפופה

הצעת חוק שיזם ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) והונחה לאחרונה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם, מבקשת לשנות את הליך הסמכת עורכי הדין החדשים בישראל ולהעבירו מידי לשכת עורכי הדין לידי ועדה מקצועית שתהיה כפופה למשרד המשפטים.

על פי ההצעה, הועדה תמנה 9 חברים בראשות שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, והיא תכלול גם שני שופטים שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין, שני פרופסורים למשפטים מהאקדמיה, מומחה לבחינות מטעם המרכז הארצי לבחינות והערכה ונציג הדור הצעיר במקצוע אשר לא חלפו חמש שנים מהמועד שקיבל את רישיון עריכת הדין.

הועדה תהיה אחראית הן על הפיקוח על ההתמחות והן על בחינת ההסמכה בכתב הדרושה לצורך קבלת רישיון לעריכת דין, והיא תהיה מוסמכת בין היתר לרשום מתמחים, לתת אישור לעורכי דין לשמש מאמנים, לשלול את הזכאות לאימון מתמחים אם נמצא כי עוה"ד המאמן אינו מקיים את הוראות החוק, מינוי חבר בוחנים לצורך הכנת בחינות ההסמכה ובדיקתה ומתן היתר בלעדי לחברה חיצונית בלתי תלויה לבצע שיעורי הכנה למבחני ההסמכה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב בין היתר "כיום לשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל, ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה וזאת מתוקף חוק לשכת עורכי הדין. ביקורת רבה מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה, בעיקר במקומה ביחס למדינות אשר המשפט המקובל בהן  הוא שהמדינה היא הגוף שמסמיך את עורכי הדין ולא הלשכה שמאגדת אותם לאחר מכן. ברובן הגדול של המדינות, ההסדרה העצמית של המקצוע על ידי הלשכה אינה מלאה.

ביקורת נוספת נוגעת לכך שאין פיקוח חיצוני מובנה על הלשכה ושהיא גוף עצמאי המפקח על עצמו באמצעות מוסדות פנימיים ללא התערבות ופיקוח חיצוני. על פי גישה זו, ללשכה מסורות סמכויות רבות וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי, ביחס למדינות אחרות בעולם שברובן ההסדרה העצמית של המקצוע על-ידי הלשכה אינה מלאה יש בה השתתפות או פיקוח מטעם הממשלה ברמות שונות. הרישוי והפיקוח על מקצוע עריכת הדין במקצועות החופשיים האחרים בישראל כרפואה, ראיית חשבון, פסיכולוגיה מופקדים בידי רשות ממשלתית. כך נהגו ביחס לעריכת הדין טרם חקיקת חוק לשכת עורכי הדין". עוד נכתב כי על פי החוק הקיים, הוועדה הבוחנת, האמונה על ניסוח הבחינה ואופן בדיקתה, אינה מנותקת מלשכת עורכי הדין ולפיכך אין בכוחה למנוע ניגוד האינטרסים אפשרי.

בכל הנוגע לבחינת ההסמכה נכתב בדברי ההסבר כי "החל משנת 2011 החלו רבים מקרב ראשי וחברי לשכת עורכי הדין לקרוא לסגור את שערי המקצוע, בטיעון כי "הצפת המקצוע" פוגעת בפרנסתם של עורכי הדין הוותיקים ו"להתדרדרות כבוד המקצוע". לצד זאת במהלך השנים קיימת מגמת עלייה בשיעור הנכשלים במבחן... הביקורת העיקרית על בחינת ההסמכה היא שהבחינה מתמקדת בנושאים שוליים, בניסוח לא מובן וכדי לעבור אותה המתמחה נדרש לשינון החומר בעל פה ולא להבנה מעמיקה. ביקורת אחרת מפי הנבחנים היא שהבחינה משמשת בפועל כאמצעי סינון ולא כאמצעי ממיין וזאת כדי למנוע את הצפת השוק בעורכי דין חדשים".

עוד נכתב כי שיעור הנכשלים הגבוה בבחינות הלשכה הוביל פעמים רבות להגשת עתירות לבית המשפט וכי בשני המועדים, נובמבר 2016 ואפריל 2017 בית המשפט העליון אף פסל שאלות מן הבחינה, תוצאה שהובילה לעליית אחוז העוברים. "מכאן עולה", כך נכתב, "שאין גוף המפקח על לשכת עורכי הדין כך שתפעל בהגינות ובתום לב בעריכת הבחינות".

פן נוסף אליו מתייחסת כאמור הצעת החוק הוא נושא הפיקוח על המתמחים. בעניין זה נאמר בדברי ההסבר כי למרות קיומו של נציב פיקוח על ההתמחות, קיימים מקרים בהם יש שימוש לרעה בהעסקתם של מתמחים הבא לידי ביטוי בניצול ככוח עבודה איכותי וזול בעבודות שאינן עבודות משפטיות. "מתמחים רבים, הנאלצים לעבור את תקופת ההתמחות כתנאי להסמכתם, מועסקים בשכר נמוך, עובדים שעות ארוכות, עוסקים בשליחויות ונתקלים בתנאי עבודה הכוללים השפלות ועד לכדי התעמרות ועוד. במצב הקיים בו נציב הפיקוח על ההתמחות אינו גוף בלתי תלוי בלשכה למתמחה אין אינטרס לדווח על מאמנו בשל החשש כי תבוטל תקופת התמחותו".

"נוכח ניגוד האינטרסים המובהק שנובע מהסמכויות הרבות הקיימות ללשכת עורכי הדין קיים קושי לפיקוח אפקטיבי. על כן מוצע להעביר את האחריות על הפיקוח על ההתמחות, בחינות ההסמכה והענקת רישיונות לעבודה כעורך דין מידי לשכת עורכי הדין לוועדה להכשרה מקצועית תחת משרד המשפטים", נכתב לסיום. "העברת הסמכויות הללו לוועדה עצמאית ובלתי תלויה תחת משרד המשפטים נובעת מכך שמשרד ממשלתי היא גוף אובייקטיבי שיוודא כי ביצוע ההתמחות והליך ניסוח ובדיקת בחינת ההסמכה נעשות באופן מקצועי ועל פי חוק. משרד המשפטים יוודא כי כוונת המחוקק להתמחות מקצועית בתנאי עבודה הוגנים ובחינה הוגנת נשמרת. אם יתגלה כי יש הפרה של החוק בעניין זה, יופעלו סנקציות כלפי עורכי הדין הפועלים שלא על פי חוק".