חדשות

ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב דורון ידיד, התייחס במסגרת ראיון לכתב העת "עורך הדין" בין היתר לסערת אמינות מצלמות המהירות א-3, להתמודדות עם רוכבי האופניים החשמליים, למאבק בשימוש בטלפונים הסלולריים בזמן נהיגה ולעונשים שנותנים בתי המשפט לעברייני תנועה: "הייתי בהחלט מצפה שבית המשפט יחמיר יותר בעבירות מסכנות חיים"

"אגף התנועה במשטרת ישראל ביצע למעלה מאלף בדיקות בתקופה האחרונה שהוכיחו מעל לכל ספק כי המערכת אמינה ומדויקת". כך מגיב ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב דורון ידיד, כשהוא נשאל לגבי סערת מצלמות המהירות א-3 בראיון מיוחד לביטאון לשכת עורכי הדין "עורך הדין" המתפרסם בימים אלו בגיליון יולי של כתב העת.

סוגיית מצלמות המהירות ואמינותן התפוצצה בחודש יוני השנה, כאשר הפרקליטות הורתה למשטרה להקפיא באופן זמני את מתן הדוחות מהמצלמות, לאחר שמכון התקנים הודה כי לא בוצעו בהן ניסויים בישראל. מדובר במאות מצלמות מהירות מתוצרת הולנד המוצבות בצדי הדרכים, שהחליפו את המצלמות הישנות מבוססות הרדאר. בעקבות האמור נחקר במשטרה בכיר במכון התקנים והמצלמות החלו לעבור סדרת בדיקות בטכניון, בהן התברר כי הסטייה שלהן היא סטייה שולית בלבד. "אגף התנועה במשטרת ישראל ביצע למעלה מאלף בדיקות בתקופה האחרונה שהוכיחו מעל לכל ספק כי המערכת אמינה ומדויקת", אומר ניצב ידיד בראיון ל"עורך הדין". "מסתמן כי בדיקות הטכניון עד כה מצביעות על תקינות המערכת ואמינותה. נמתין לתוצאות הסופיות, שכרגע נראה כי הן יביאו להפעלת המצלמות לאכיפת מהירות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד מתייחס ניצב ידיד בראיון בין היתר לפעולות אותן נוקטת המשטרה על מנת להגביר את המאבק בעברייני התנועה. "הגברנו את השימוש באמצעים לאכיפה", הוא טוען. "אנחנו נעזרים באמצעים טכנולוגיים כגון משקפות ומצלמות מסוגים שונים כחלק מאכיפה יצירתית וסמויה המגבירה את כושר ההרתעה... הוקצו רכבים מינהלתיים שהוספו למאגר האכיפה של משטרת התנועה, מהלך בעייתי, שכן כלי רכב מינהלתיים מבצעים אכיפה עם יכולת מבצעית מוגבלת, אבל כך הציבור מבין שגם מתוך מאות כלי הרכב המינהלתיים של משטרת ישראל שנעים בצירים הבין-עירוניים מבוצעת אכיפה של עברייני תנועה".

בהמשך מתייחס ניצב ידיד לירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. "במקביל לעלייה באכיפה ובמספר הדוחות שניתנו בכבישים בין-עירוניים חלה ירידה של שלושים הרוגים באותם כבישים", אומר ידיד. "אפשר לייחס זאת למיקוד אכיפה באותם צירים שבהם אנו ממוקדים. בשנת 2018 מגמה זו נמשכת... צריך לזכור שבמדינת ישראל פרמטר הבדיקה הוא מספר ההרוגים ולא מספר תאונות הדרכים הקטלניות. ובכל זאת, אני בודק כיצד השפיעה האכיפה בצירי המיקוד. משימת הצלת חיים תמיד עומדת לנגד עינינו. בשורה התחתונה עבודת שוטרי אגף התנועה בשטח מייצרת הרתעה בכך שאנו ממוקדים ויצירתיים, הן בצירים המרכזיים שעליהם דיברתי והן בעבירות מסכנות חיים ובריונות".

"הטלפון הסלולרי – מכת מדינה"

עוד מתייחס ניצב ידיד למה שהוא מגדיר כ"אויב מספר אחת האורב לנהגים בכבישים" - הטלפון הסלולרי. "מדובר במכת מדינה", הוא אומר. "היו לא מעט שתקפו אותנו בנושא. אנשים באים אלינו בטענות על הדוחות בגין עבירת חוסר הזהירות, אבל כל נהג שדעתו מוסחת על ידי הסלולרי בזמן נהיגה בניגוד לחוק שיראה למול עיניו את הילדים שלו, את המשפחה שלו, את אלו שהוא עלול להרוג בשבריר של שנייה רק בגלל חוסר זהירות והרצון לדבר בסלולרי תוך כדי נהיגה. אין לי ספק שתאונות קטלניות רבות אירעו אך ורק בגלל שימוש בסלולרי בזמן נהיגה".

אשר לפתרון לצמצום התופעה, סבור ניצב ידיד כי יש לפעול להחמרה בענישה: "כיום גובה הקנס בגין עבירה זו הוא אלף שקל ושמונה נקודות. להבנתנו העלאת הקנס ל-1,500 שקל תיצור הרתעה בקרב הנהגים. אנו עובדים על שינוי בחקיקה שבו כל הנהגים המקצועיים – נהגי אוטובוסים, משאיות ודו-גלגליים – שמבצעים עבירת שימוש בסלולרי יזומנו לדין במקום הקנס הקבוע בחוק. בסופו של דבר, אני מקווה ומאמין שיקבלו את המלצותינו לטיפול בתופעה, דבר אשר יגביר את ההרתעה".  בשאלה מדוע למרות הקנס הגבוה והקטל שהדבר גורם נהגים ממשיכים לעשות שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה, עונה ידיד "לצערי זו תפיסת העולם המעוותת של 'לי זה לא יקרה'. בסופו של דבר, השילוב של חינוך, הסברה ואכיפה יוביל לצמצום התופעה".

ניצב ידיד נשאל גם לדעתו בנוגע לעונשים שנותנים בתי המשפט לעברייני התנועה. "לא תמיד נראה שוטר שמרוצה מהענישה אל מול ההשקעה והפעילות שלו לתפיסת עבריין", הוא אומר. "אנו פועלים באמצעות קידומי חקיקה למצב שבו תהיה הלימה בין מתחמי הענישה לבין העבירה. הזדמן לי לשוחח לא מזמן עם אחד השופטים הבכירים במדינה על הנושא האמור. לדבריו פעולת השפיטה היא קשה מאוד בתחום זה מאחר שצריך לשקול את הנזק שייגרם לנהג העבריין, את ההשפעה על חייו ועתידו. תפקיד המשטרה הוא לתפוס את העבריינים, ובית המשפט תפקידו לשפוט אותם. הייתי בהחלט מצפה שבית המשפט יחמיר יותר בעבירות מסכנות חיים ובריונות כביש. אולי לא הייתי רוצה לראות עברייני תנועה בכלא בגלל העבירות שביצעו, אבל אני סבור שהחמרת הענישה בנושא, כגון השבתת כלי הרכב שבו נהג עבריין התנועה, כן תיצור הרתעה".

בנוגע לרוכבי האופניים החשמליים, סבור ניצב ידיד כי האכיפה היום אינה מספיקה. "הנתונים מלמדים שיש עלייה משמעותית במספר הדוחות שניתנו לרוכבי אופניים מפרי חוק, במקביל למתן סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות", הוא אומר. "האכיפה כפי שהיא כיום אינה מספיקה בענישה. להבנתי, צריך לחייב כל רוכב אופניים חשמליים מגיל 16 לקבל רישיון, בדיוק כמו שכל נהג רכב מחויב ברישיון נהיגה... אם מתחילת השנה נהרגו עשרה רוכבי אופניים חשמליים לעומת 0 בשנה שעברה בתקופה מקבילה, אזי יש עוד הרבה מה לעשות בנושא, הן באכיפה והן בקידום חקיקה בנושא".

לקראת הסוף, נשאל ניצב ידיד לגבי ממשק העבודה של שוטרי התנועה מול ציבור עורכי הדין המייצגים עברייני תנועה. "אני בהחלט יכול לומר שבמרבית המקרים אנחנו מזהים הגינות רבה מצד עורכי דין העוסקים בתחום", הוא אומר. "ישנם גם מקרים בודדים שבהם התנהגות הסנגורים אינה מכבדת לא את עצמם ולא את המקצוע שבו הם עוסקים. לא מקובל שסנגורים יתייחסו לתובעים בצורה לא הולמת ובלתי ראויה, אבל כפי שכבר אמרתי מדובר במקרים בודדים".

הראיון המלא עם ניצב דורון ידיד מתפרסם בגיליון יולי של "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל.