16 חודשים לאחר שנעצרה עד תום ההליכים, הורה בית המשפט העליון לבחון את שחרורה של לורי שם-טוב למעצר בפיקוח אלקטרוני. שם-טוב מואשמת יחד עם מוטי לייבל וצבי זר בפרשה שכונתה "פרשת הבלוגרים", במסגרתה פרסמו השלושה תכנים מכפישים ובוטים באינטרנט ביחס לשורת עובדי ציבור, בהם גורמים ממערכת הרווחה ומערכת המשפט
העוררת, לורי שם טוב, הואשמה ביחד עם שניים נוספים - מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר, במה שזכה לכינוי "פרשת הבלוגרים" או "פרשת הטרור הרשתי". כתב האישום שהוגש נגד השלושה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מנה 120 אישומים בעבירות של פרסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פרסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, התחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד.
מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האינטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום, קשרה שם-טוב קשר עם הנאשמים הנוספים לביצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פרסמו השלושה תכנים מכפישים ובוטים באינטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פרסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק.
בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פרסמו השלושה פרטים מתוך הליכים חסויים בעניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי האימוץ שלהם. לשם-טוב וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים ולשם טוב מיוחסות בנוסף עבירות מרמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רשמיים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. לבקשת בא כוחה של שם-טוב נערך תסקיר שירות המבחן בעניינה לצורך בחינת אפשרות לחלופת מעצר, אך השירות התרשם כי יש לה נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיבית וחסרת גבולות, וכי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. עוד סבר שירות המבחן כי המפקחים שהוצעו על ידה אינם מתאימים לרמת הסיכון המוערכת ולא יוכלו להוות מענה הולם לסיכון הפוטנציאלי להישנות המעשים וליכולתה של שם-טוב לעמוד במגבלות השחרור. משכך נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורה לחלופת מעצר. בהמשך הגיש שירות המבחן תסקיר משלים במסגרתו נמסר כי שני מפקחים נוספים שהוצעו נמצאו אף הם לא מתאימים.
בהתאם לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של שם טוב ושל שני הנאשמים האחרים מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים, תוך שקבע כי נשקפת מהם מסוכנות במידה שווה וכי אין מקום לאבחנה ביניהם בהקשר זה. כנגד החלטה זו הגישה שם-טוב ערר לבית המשפט העליון אך זה נמחק בהסכמת הצדדים ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר משלים בעניינה. במקביל, שני הנאשמים הנוספים שוחררו למעצר בית על יסוד המלצת שירות המבחן ולאחר שעררים שהגישו התקבלו.
בחלוף תשעה חודשים ממעצרה של שם טוב, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים אולם בית המשפט קבע כי יש להמתין עם ההחלטה עד להגשת התסקיר המשלים עליו הורה בית המשפט המחוזי וכי עד אז תיוותר שם טוב במעצר. בתסקיר המשלים חזר שירות המבחן על עמדתו שלפיה החלופות המוצעות אינן נותנות מענה בשלב זה למסוכנותה של שם-טוב משום שלמפקחים המוצעים אין היכרות קודמת עמה.
בעוד הבקשה הראשונה להארכת מעצר תלויה ועומדת, הגישה שם טוב לבית המשפט המחוזי חוות דעת פרטית שנערכה על ידי קרימינולוגית ופסיכולוג קליני מומחה. מחוות דעת זו עלה כי שם טוב חווה את עצמה כקורבן של מערכת הרווחה, כמי שילדיה הוצאו ממשמורתה והועברו לידי אביהם במסגרת סכסוך ביניהם וכי היא בעלת קווי אישיות אובססיביים-קומפולסיביים שמנותבים על ידה למאבק ברשויות הרווחה, המשפט והכליאה. עם זאת נמצא שקיימת מוכנות מצידה לציית לכללי המעצר. המלצת חוות הדעת הפרטית הייתה להורות על שחרורה של שם טוב למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי, כאשר המקום המוצע למעצר באיזוק ובפיקוח הוא בדירה שבה היא מתגוררת עם בן זוגה. על יסוד ההמלצות שבחוות הדעת הפרטית הגישה שם טוב לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת המעצר אך לאחר תסקיר משלים נוסף דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי יש להעדיף את המלצת שירות המבחן.
בהמשך האריך בית המשפט העליון את מעצרה של שם טוב בתשעים ימים נוספים. בחלוף חודשיים, הגישה שם טוב בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי ובה ביקשה כי המפקחים המוצעים ייבחנו באופן ישיר על ידי בית המשפט, ולא רק על ידי שירות המבחן. בית המשפט נעתר לבקשה וארבעה מהמפקחים המוצעים נחקרו על ידו, אך בסופו של יום דבק במסקנתו כי אלו אינם מתאימים למשימת הפיקוח. על החלטה זו הגישה שם טוב ערר לבית המשפט העליון, שנידון יחד עם בקשת המדינה להארכת מעצרה בפעם השלישית, ב-150 ימים נוספים.
השופטת ענת ברון קיבלה את עררה של שם טוב וקבעה כי הכף נוטה לשחרורה למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי חלף מעצרה מאחורי סורג ובריח. צוין, כי שם טוב נתונה במעצר זה למעלה מ-16 חודשים, ועל אף שבעת הזו נראה כי ההליך מתקדם באופן משביע רצון הרי שנוכח העובדה שמדובר ב-120 אישומים ובחומר חקירה שאין חולק שהוא בהיקף רב ועצום, ההליכים צפויים להימשך עוד זמן רב. בעניין זה ציינה ברון כי כבר בעת הזו קבועים עשרות דיונים עד לסוף שנת המשפט הבאה, ולא מן הנמנע כי אף בכך לא יגיע התיק לסיומו, וכי בכל מקרה ברור כי אם לא תימצא חלופה הולמת יידרשו עוד שורה של הארכות מעצר.
לדעת השופטת ברון, פרט לפגיעה בחירותה של שם טוב במהלך מעצרה, מטבע הדברים קיים קושי אינהרנטי בניהול הליכי משפט מתוך תא המעצר בשל נגישות מוגבלת לחומרי חקירה – וקושי זה אף מתעצם לנוכח היקף החומר הרב שבו מדובר.
עוד ציינה ברון כי נקודת המוצא לדיון היא שקיימת נכונות עקרונית מצד שירות המבחן לשחרר את שם טוב לחלופת מעצר, וכבר נקבע כי אין לומר ביחס אליה כי כל חלופה לא תסכון. לדעת השופטת, חלוף הזמן וגם הצפי לעתיד מצדיקים הסתכלות שונה על חלופת האיזוק האלקטרוני.
עוד הוסיפה השופטת ברון כי מאז מעצרה הציעה שם טוב לא פחות מ-16 מפקחים שונים מבין מי שמצויים במעגל מכריה ותומכיה ומזדהים עם עמדותיה, ולחלופין במי שהתנדבו לשמש כמפקחים מטעמים "אלטרואיסטיים". המפקחים כולם נדחו על ידי שירות המבחן שסבר שאלה וגם אלה אינם מתאימים לשמש כדמויות סמכותיות, שיבטיחו את עמידתה במגבלות הנלוות לחלופת המעצר. לדעת ברון, עמדתו של שירות המבחן אמנם נשענה על נימוקים מקצועיים ומהותיים, אולם נראה כי לא יהא בידה של שם טוב להציע מפקחים נוספים, ולמעשה היא נמצאת ב"מבוי סתום" בראי האפשרות שלה למצוא ולהציע חלופת מעצר אחרת.
"בעת הזו", כתבה ברון, "קביעה שלפיה יש להמשיך ולבחון מפקחים נוספים שיוצעו על ידי העוררת אינה מעשית עוד, וניתנת האמת להיאמר כי משמעותה של החלטה כזו היא שנסיבות חייה של העוררת מכתיבות את הותרתה במעצר לעוד חודשים ואולי אף לשנים טרם שיוכרע דינה; וזאת על אף ששני הנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו זה מכבר למעצר בית".
עוד התייחסה ברון לעובדה ששירות המבחן הטיל ספק בדבר יכולתם של המפקחים שהוצעו, וכי חלק מהמפקחים ציינו כי הם שותפים לביקורת ששם טוב מפנה נגד גורמי הרווחה. עם זאת, לדעת ברון, פליליות המעשים המיוחסים לה והחומרה הרבה הנלווית להם אינן נעוצות בדעותיה אלא בדרכים הנלוזות, המבזות והפוגעניות שבהן נקטה לכאורה על מנת לממשן. "הזדהות עם ביקורת נגד רשות שלטונית כזו או אחרת אין משמעה נכונות לקחת חלק בפגיעה חסרת רסן בעובדי ובעובדות ציבור או במתן יד לעבירה על החוק באמצעות הפרת תנאי המעצר", כתבה ברון והוסיפה כי מתסקירי המבחן לא עלה חשש שהמפקחים יעשו כן. לפיכך, לשיטתה, אין מקום להניח כי המפקחים המוצעים, שהם אנשים נורמטיביים ושומרי חוק על פי שירות המבחן, לא יוכלו ולא ישכילו למלא את תפקידם כהלכה ולדווח לרשויות על כל הפרה של תנאי המעצר ככל שתהיה.
בנוסף העירה השופטת ברון כי דווקא העובדה שמרבית העבירות המיוחסות לשם טוב נעשו באינטרנט ונושאות אופי פומבי, יש בה כדי להפיג במידה מסוימת את החשש שהיא תשוב ותבצע אותן, ביודעה כי היא מצויה כל העת תחת עיניהן הבוחנות של רשויות החוק. בהקשר זה סברה השופטת כי יש לתת מקום גם לחוות הדעת הפרטית שהגישה שם טוב, שבה נקבע כי על אף שהיא נותרה בעמדתה בדבר "צדקת דרכה" היא מבינה שבעת הזו לא מצויה בידה הברירה אלא לעמוד בכללים שיושתו עליה. כן נקבע בחוות הדעת כי רוב המפקחים שהוצעו, למעט אחת, אכן מתאימים למשימת הפיקוח ויוכלו לבצעה כהלכה.
לצד האמור ציינה ברון כי לשיטתה בן זוגה של שם טוב אינו מתאים לשמש כמפקח עליה – וזאת לנוכח האמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר שותפותו במאבקה ובמעשיה, ובהינתן הזדהותו עמה כבן זוגה, כעולה מהתסקיר המשלים של שירות המבחן.
לבסוף הוסיפה ברון כי היא שותפה לקביעתו של בית המשפט המחוזי שכבר בהחלטת המעצר סבר שאין מקום להבחין בין שלושת הנאשמים בפרשה בהתייחס לרמת מסוכנותם. מנגד דחתה את קביעתו המאוחרת של בית המשפט שלפיה היקף או אופי העבירות המיוחסות לשם טוב מצדיקים הבחנה בינה לבין הנאשמים הנוספים עד כדי חריצת דינה למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח ושחרורם של שותפיה לכתב האישום למעצר בית. "אמנם לעוררת מיוחסות עבירות נוספות של זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בגין אישום נפרד בכתב האישום שנוגע רק לה", כתבה ברון, "אולם בנסיבות העניין לא התרשמתי כי יש בכך כדי להשפיע באופן ממשי על מידת המסוכנות הנשקפת ממנה אל מול מסוכנותם של הנאשמים הנוספים".
אשר לעובדה שתסקירי המבחן שניתנו ביחס לשם טוב גילו מאפיינים אישיותיים ואחרים מורכבים במיוחד ביחס לשני הנאשמים האחרים וכן העלו ספק ביחס ליכולת המפקחים שהוצעו למלא אחר המשימה, ציינה ברון כי גם החלופה המוצעת היא בהתאמה מחמירה יותר. כך, בעוד הנאשמים האחרים שוחררו למעצר בית, ואף הוסרו מאז חלק ממגבלות המעצר בעניינם, הרי שבעניינה של שם טוב החלופה המוצעת היא מעצר באיזוק אלקטרוני ובליווי פיקוח אנושי.
סיכומם של דברים, נקבע כי הגיעה העת לשנות מסטטוס המעצר שבו נתונה שם טוב מאחורי סורג ובריח ולהעבירה למעצר בפיקוח אלקטרוני ותחת פיקוח אנושי בדירה שבה היא מתגוררת עם בן זוגה. הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת היתכנות החלופה לאחר קבלת תסקיר מעצר משלים ודיווח מאת מנהל הפיקוח האלקטרוני בשב"ס. עוד הורתה ברון כי בדירה שבה תשהה שם טוב במעצר יוצא כל ציוד המשמש לצורך גלישה באינטרנט, כי היא תסגור את דף הפייסבוק שלה וכי המפקחים שיקבעו יקפידו על כך שיימנעו ממנה גישה לאינטרנט ולאמצעי תקשורת אחרים, וקשר עם הנאשמים האחרים בפרשה. עד קבלת החלטתו של בית המשפט המחוזי תוסיף שם טוב לשהות במעצר.
