שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ערף את ראשו של תוכי המחמד והניח את גופתו בחדרה של אחייניתו עם איום

חדשות

ערף את ראשו של תוכי המחמד והניח את גופתו בחדרה של אחייניתו עם איום, צילום: צילום אילוסטרציה: pixabay
ערף את ראשו של תוכי המחמד והניח את גופתו בחדרה של אחייניתו עם איום
19/07/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אזרח זר שבמשך מספר שנים ביצע עבירות שונות באחייניתו, בגדרן בין היתר ערף את ראשו של תוכי שגידלה בביתה, הניח את גופתו בחדרה ונעץ לידו, באמצעות סכין מגואלת בדמו של התוכי, תמונה שלה עליה רשם "next your head". בגין האמור נידון המערער ל-7 שנות מאסר וחויב בפיצוי של 75 אלף שקל

המערער, אזרח זר, הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים, שימוש ברעל מסוכן, פגיעה בפרטיות, גניבה, איומים, היזק לבעל חיים, היזק בזדון ועוד. את העבירות ביצע המערער כלפי אחייניתו החל משהייתה בת 10 ועד שמלאו לה 17.

על פי כתב האישום בו הודה המערער, במהלך שהותו בישראל נהג להתגורר בסופי שבוע בבית אמה של המתלוננת, שבו התגוררו גם היא ואחיה. במהלך שנת 2008, בכעשרה מקרים, ביצע המערער מעשים מגונים במתלונן בעת ששהה בביתה. בהמשך, בשנת 2013, החדיר המערער תרופה מסוג "בונדורמין" המיועדת לטיפול בבעיות שינה, למשקאות ששתו המתלוננת ואחיה. לאחר שנרדמו, גנב המערער מכשיר טלפון סלולרי ומחשב נייד השייכים למתלוננת ולאחיה, וביים פריצה לדירה כדי להסיר מעליו חשד לגניבה. בהמשך, חדר לטלפון הסלולרי שגנב, וחילץ ממנו תמונות עירום של המתלוננת.

אישום נוסף עסק בניסיונו של המערער לאיים על המתלוננת, כדי לגרום לה להפסיק להתראות עם נערים. באחד הימים, ביים המערער פריצה לביתה וגרם נזק למכשירים בבית. המערער ערף את ראשו של תוכי שגידלו בני המשפחה בבית, הניח את גופתו בחדרה של המתלוננת ונעץ לידו, באמצעות סכין מגואלת בדמו של התוכי, תמונה של המתלוננת, עליה רשם "next your head". לצד זאת, פיזר המערער בדירה פתקים עם איומים על חייה של המתלוננת, במידה שתמשיך להתרועע עם נער שעמו הייתה בקשר.

לפי האישום האחרון הראה המערער למתלוננת תמונות עירום שלה שהיו ברשותו ואיים עליה שיראה אותן לאמהּ, במידה שתמשיך להתרועע עם זרים. במספר מועדים אחרים, במהלך שנת 2015, צילם המערער בסתר את המתלוננת כשהיא מתקלחת וכשהיא בשירותים והעלה את התמונות והסרטונים לתיקייה פרטית בחשבון ה'פייסבוק' שלו. המערער פתח גם חשבונות באתר 'פייסבוק' ובאתר 'אינסטגרם' בשמה של המתלוננת, בלא ידיעתה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בגזר הדין, הטיל בית המשפט המחוזי על המערער עונש של 7 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם למתלוננת פיצוי כספי בסך של 75,000 שקל. בערעור שהגיש לבית המשפט העליון טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא התחשב בגזר הדין בשיתוף הפעולה שלו עם המשטרה בחקירתה ולא נתן משקל הולם להודייתו במעשים בפני בית המשפט, באופן שמנע את הצורך בהעדת המתלוננת. עוד טען המערער, כי בית המשפט לא העניק משקל לפרק הזמן שחלף מעת ביצוע העבירות, כ-10 שנים מהאירועים מושא האישום הראשון, וכ-4 שנים מהאירועים מושא האישום השלישי והרביעי. בית המשפט התעלם גם מכך שעבירות המין שבוצעו לא היו חמורות, ומכך שאין מדובר במסכת עבירות נמשכת, שכן חלפו כ-5 שנים בין ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון לבין ביצוען של יתר העבירות.

השופטים סולברג, אלרון ווילנר דחו את הערעור וקבעו כי אין מדובר במקרה הנמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בעונש שנקבע ע"י הערכאה הדיונית. הוזכר, כי הלכה פסוקה היא שערכאת הערעור אינה גוזרת את דינו של המערער מחדש, ותתערב בגזר הדין שניתן על-ידי הערכאה הדיונית רק במקרים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין, או כאשר העונש שנקבע בו חורג מהמקובל באופן קיצוני.

במקרה זה, נקבע, הערכאה הדיונית אמנם לא נימקה כנדרש את טעמיה למתחמי הענישה ולא פרטה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אשר הובאו בחשבון בעת גזירת העונש. יחד עם זאת, לדעת השופטים, שגגה כגון זו אינה מצדיקה כשלעצמה את התערבות ערכאת הערעור.

עוד הוסיפו שופטי העליון כי טיעוניו של המערער זהים במהותם לטיעונים ששטח בפני בית המשפט המחוזי, וכי תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי מצביעה על כך שזה התחשב בכלל הטיעונים שהובאו לפניו, ושיקלל אותם בעת גזירת העונש. משכך, אין מקום להתערב בגזר הדין.

מלבד האמור דחו השופטים את טענת המערער על גובהם היחסי של מתחמי הענישה שנקבעו לעבירות. "המערער ניצל את האמון שניתן בו כדי לבצע במתלוננת עבירות מין", כתבו השופטים, "לפגוע בפרטיותה ולהטיל עליה אימה במטרה לשבש את אורחות חייה בדרכים שונות ומשונות. מסכת המעשים הקשה שנחשפה לפנינו פגעה קשות במתלוננת, והשפעותיה ניכרות בה עד היום. השפעה זו הועצמה גם על רקע מבנה התא המשפחתי של המתלוננת, ותחושת הזרות הבסיסית שהיא חווה בישראל. חובה מוטלת עלינו להוקיע מעשים שכאלה בענישה הולמת, ומתחמי הענישה שנקבעו לעבירות הולמים היטב חובה זאת".

לבסוף ציינו השופטים כי השפעת המאסר על המערער, לאור זרותו בישראל ופערי השפה בינו לבין מרבית האסירים, אכן ראויים להישקל במסגרת קביעת העונש, כמו גם שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, הודייתו במעשים במהלך ההליך המשפטי וחרטתו הכנה עליהם. עם זאת, תוצאת גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי משקפת, לדעת שופטי העליון, התחשבות גם בנסיבות אלה. בהתאם לאמור, נדחה הערעור על גזר הדין במלואו.

 

ע"פ 4751/17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:143
קומיט וכל טופס במתנה