חדשות

קופות חולים הן בגדר "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות – כך קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעורים שהוגשו לפתחו. נקבע, כי בכל הנוגע לשירותי סל הבריאות, לרבות גביית דמי השתתפות, יש לראות את קופות החולים כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות

המשיבים אובחנו כל אחד מהם כחולה סוכרת ונזקקו כל אחד מהם לטיפול הכולל נשיאת משאבה תת-עורית להזרקת אינסולין על גופם. השימוש השוטף במשאבת האינסולין מחייב אספקה של רכיבים מתכלים שונים, בגינם נדרשו המשיבים לשלם לקופות באופן קבוע דמי השתתפות בשיעורים שונים בהתאם לכל רכיב.

בחודש יוני 2011 פורסם חוזר של משרד הבריאות שעניינו ציוד מתכלה, במסגרתו נדרשו קופות החולים לחדול מגביית דמי השתתפות מהמבוטחים בגין ציוד זה. בעקבות האמור, הגישו המשיבים ארבע תובענות נפרדות לבית הדין האזורי לעבודה, כל אחת נגד קופ"ח אחרת, ולצדן בקשה לאישורן כתובענות ייצוגיות. במסגרת התובענות, עתרו המשיבים לחייב את הקופות בהחזר דמי השתתפות ששילמו חבריהן החולים בסוכרת ונושאים בגופם משאבת אינסולין, בתקופה שלפני הפסקת גבייתם.

בסמוך לאחר הגשת התובענות והבקשות לאישור, הגישו קופות החולים לביה"ד האזורי לעבודה "הודעות חדילה" מכוח חוק תובענות ייצוגיות, לפיהן הואיל והתובענות הן בגדר "תביעת השבה נגד רשות" כהגדרתה בחוק, והואיל והן חדלו מגביית דמי ההשתתפות בסמוך למועד קבלת החוזר  - אין לאשר את התובענות כייצוגיות נגדן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתגובותיהם להודעות החדילה טענו המשיבים כי קופות החולים אינן בגדר "רשות" ועל כן סעיף 9 לחוק אינו חל בעניינן. במסגרת ההליך, הוגשה עמדת היועמ"ש לפיה קופות החולים אינן בגדר "רשות". בסופו של יום, ולאחר שמאמצי מו"מ בין הצדדים לא נשאו פרי, קבע בית הדין כי קופות החולים אינן בגדר "רשות" וכי התובענות אינן בגדר "תביעת השבה נגד רשות". על כן נדחו הודעות החדילה. על כך, הגישו הקופות ערעור לבית הדין הארצי.

הנשיא (בדימ') יגאל פליטמן קבע כי השאלה העומדת במוקד המחלוקת היא פרשנות המילים "על פי דין" שבהגדרה הרלוונטית ל"רשות" (בסעיף 2 לחוק בתי משפט מנהליים). נקבע כי קופות החולים, בכל הנוגע לגביית דמי ההשתתפות במסגרת שירותי סל הבריאות, מהוות "רשות" שכן בגביית דמי ההשתתפות הן מבצעות פעולה מכוח חוק הבריאות, במסגרת שירותי סל הבריאות, ולפיכך פעולה זו קרובה במהותה יותר לפעולה שלטונית-ציבורית מאשר לפעולה עסקית-מסחרית.

עוד נקבע כי מתן פירוש אחיד וגורף למונח "רשות", מבלי ליתן משקל להקשר שבו נדרש הפירוש, לא זו בלבד שאינו מחויב אלא שהוא עלול לעמוד בניגוד לתכלית החוק ובניגוד לכלל הפרשני שלפיו יש להעדיף את הפירוש המתיישב עם תכלית החוק. הובהר, כי ההכרה או אי ההכרה בקופות החולים כ"רשות", נגזרת בין היתר מעילת התביעה וכי השילוב של תכליות חוק תובענות ייצוגיות, של מאפייני קופות החולים ושל עילת התביעה המבוססת על הפרה לכאורית של איזו מהוראות חוק הבריאות, מחייב את המסקנה שיש לראות את קופות החולים כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, בהקשר של גביית דמי ההשתתפות.

בנוסף נקבע כי בקופות החולים מתקיימים השיקולים הרלוונטיים להגנת התקציב, באותה המידה שהם מתקיימים במדינה וברשויותיה, ומכאן כי אף בהיבט זה יש לראות את קופות החולים כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות וליתן להן ליהנות מההגנות הקבועות בחוק ביחס ל"רשות".

השופט אילן איטח מנגד, סבר בדעת מיעוט כי בדין קבע ביה"ד האזורי לעבודה שקופות החולים אינן בגדר "רשות". לדידו, העובדה שהקופות מהוות גופים מעין-ציבוריים, שהן ממלאות תפקיד ציבורי חיוני, שיש להן סממנים ציבוריים מובהקים ושכללי המשפט הציבורי חלים עליהן (בהיקף זה או אחר), אינה מלמדת בהכרח על כי הן ממלאות את תפקידן הציבורי "על פי דין" דווקא וכי הן מהוות לפיכך "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות.

לאור האמור, הערעורים התקבלו. בכל הנוגע לשירותי סל הבריאות, לרבות גביית דמי השתתפות, יש לראות את קופות החולים כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות.