שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי אושר סופית בכנסת

חדשות

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי אושר סופית בכנסת, צילום: istock
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי אושר סופית בכנסת
19/07/2018, עו"ד לילך דניאל

ברוב של 62 תומכים אישרה הלילה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת "חוק הלאום" של ח"כ אבי דיכטר ואחרים. בתום ההצבעה קרעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד". דיכטר: "חוק היסוד הזה לא פוגע בשפה הערבית ולא פוגע בשום מיעוט – זה פייק ניוז"

בתום דיון ממושך ולאחר דחיית כל ההסתייגויות, אישרה הלילה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ברוב 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. בתום ההצבעה, קרעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר ההצבעה: "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו. ישראל היא מדינת הלאום של העם יהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה. ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך. ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההמנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזוהו הדגל שלנו. תחי מדינת ישראל".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

במשך שעות ארוכות נימקו חברי הכנסת מהאופוזיציה את ההסתייגויות הרבות לחוק. חה"כ תמר זנדברג אמרה: "התחושה שבתוך שעות מדינת ישראל רוצה לשנות את אופייה ולא לטובתה. בכל ההחלטות של מדינת ישראל עומד איש אחד - בצלאל סמוטריץ'. יצביעו כאן על חוק יסוד שאין אחד ששלם אתו בבניין הזה וזה יקרה כי ראש הממשלה חייב הישג לפני שיוצא לבחירות. זה רגע מביך ומביש שמה ששולט כאן זו הקומבינה הפוליטית. אבל יש תקווה, רק היום אנו עדים למחאה האזרחית והציבורית שהחוק הפונדקאות הצית והיא מקור לגאווה מאוד גדולה וגם חוק לאום זה שאנו מצביעים נמצא את הדרך לבטל".

ח"כ בני בגין מהליכוד אמר: "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני 7 שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו 7 שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה".

"אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוי עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו".

יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר: "לפני 121 שנה הציג בבאזל חוזה המדינה את ההצעה שעולה היום בכנסת – בית לאומי מדינת הלאום היהודי. שתי מילים שחוזה המדינה לא יכול היה אז לומר: "חוק יסוד" כי לא הייתה אז מדינה. ארבע שנים לאחר מכן – לפני 117 שנה כתב הרצל ביומנו 'כשתקום המדינה ביום מן הימים יראה הכל קטן ומובן מאליו'. מאז שהתחלתי לקדם את החוק, נאמר לי שהוא מובן מאליו אבל אי אפשר היה להחמיץ את הדברים של הרשימה המשותפת 'אנחנו ננצח – היינו לפניכם ונהיה כאן אחריכם'. החוק הזה הוא התשובה החדה למי שחושב כך. כל שתוכלו לעשות זה להיות כשוויון מיעוטים ולא כשוויון לאומי. שום מיעוט לא יוכל להכריז ולשנות את סמלי המדינה. חוק היסוד הזה לא פוגע בשפה הערבית ולא פוגע בשום מיעוט – זה פייק ניוז. ישראל איננה מדינה דו לשונית ולא הייתה כן. ישראל מדינת הלאום של העם היודי ומבטיח את הרוב בלי לפגוע במיעוט - נוספה היום בחוק מחויבות לעשות למען האזרחות גם אם אינם יהודים".

שר התיירות והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, ח"כ יריב לוין: "אנחנו ברגע היסטורי ומכונן בתולדות ישראל – חוק היסטורי ומשמעותי. אינני בא בטענות לרשימה המשותפת אבל אינני יכול לקבל את ליקוי המאורות הנורא שיש למפלגות שמאמינות באתוס הציוני ויש לחלקם זכויות היסטוריות בתקומת ישראל שלא תומכות בחוק הזה. המחנה הציוני יושבת תחת דגלה של תנועה של מייסדי המדינה ובראשם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. אמרו כאן בצורה כנה, חברי העבודה: האם אתם חולקים על מימוש הזכות של ארץ ישראל לעם היהודי? היא לא מדינת הלאום שלנו? הדגל שלנו לא מקובל עליכם? לא הייתה עוד כזו הפנית גב של תנועת העבודה לערכי היסוד של התנועה הציונית. זה חוק שמחזק את זהותה היהודית של המדינה – את העלייה ואת כל הערכים שבזכותם מדינת ישראל קמה לתפארת". השר לוין הודיע מעל בימת הכנסת כי הגיע להבנות עם חלק מסיעות הקואליציה שיפעלו לתקן את סעיף 10 בחוק בתחילת המושב הבא בחקיקה.

יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה: "זהו רגע שייזכר בתולדות העם היהודי – אנו מניחים את אחת מאבני היסוד של קיומנו שהיה אמור להיות מקום המדינה אך עבר כהחלטה מאחת לשנייה. אנו מנסחים בחקיקת יסוד את העקרונות הציונים המרכיבים את המדינה ואת ערכי ההתיישבות היהודית. אחרי 2000 שנות גלות, יש לנו בית. צאו כבר מהגלות – יש לנו בית לאומי והוא שלנו ומותר גם לנו שנגיד 'שלנו היא' לא בלחש אלא בגאון. זו איננה מדינה דו לאומות ולא דו לשונית ולא דו בירתית – זו מדינת הלאום האחת של העם היהודי ושפתה היא עברית ובירתה היא ירושלים. המתנגדים של החוק מהסיעות הערביות הגונים שמודים כי הם היו גם נגד מגילת העצמאות ואפשר להבין לליבם. ז'בוטינסקי הבין גם לליבם ואמר 'אייני מכחיש שממילא יעשו ערבי ישראל למיעוט בארץ ישראל אבל אני מכחיש שיש בכך משום צרה מבחינתם ואין זו צרה לאומה שיש לה מדינות רבות".

חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון "עדאלה" הפועל לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגיב לאישור חוק הלאום: "חוק הלאום הוא חוק קולוניאלי עם מאפיינים מרכזיים של אפרטהייד שהוא אסור על פי המשפט הבינלאומי בהיותו מנוגד לאמנה הבינלאומית האוסרת על פשעי אפרטהייד. הוא הוא יוצר מסלולי הפרדה שונים הן בקרקע ובדיור ובתמריצים על בסיס עקרון 'קידום התיישבות יהודית' הן באזרחות ובהתאזרחות על בסיס חוק השבות והן בשפה ובזכויות תרבותיות בשם הגדרה עצמית".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:202
קומיט וכל טופס במתנה