שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סערה בעקבות פרסום תוצאות בחינות הלשכה: כמה באמת עברו את הבחינה?

חדשות

סערה בעקבות פרסום תוצאות בחינות הלשכה: כמה באמת עברו את הבחינה?, צילום: istock
סערה בעקבות פרסום תוצאות בחינות הלשכה: כמה באמת עברו את הבחינה?
17/07/2018, עו"ד לילך דניאל

אמש פורסם בחדשות 2 כי 12% בלבד מהנבחנים עברו במקור את בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד, לפני שהוועדה הבוחנת התערבה בלא פחות מ-11 שאלות. עם זאת, נתון זה לא קיבל עדיין אישור רשמי מגורמי הלשכה. עו"ד אילן בומבך: "יש וועדה בוחנת כ"כ מכובדת, איך יכול להיות שבחינה כזו יוצאת החוצה?"

אתמול (ב') פורסמו באופן רשמי תוצאות האמת של בחינת מועד יוני של לשכת עורכי הדין לפיהן 32% מהנבחנים עברו את הבחינה בהצלחה. בתגובת הוועדה הבוחנת לתוצאות, נכתב בין היתר כי "באופן יוצא דופן החליטה הוועדה ללכת לקראת הנבחנים עוד טרם שלב ההשגות, ולפסול שאלות אחדות וכן להוסיף מסיח נוסף על התשובה הנכונה לשאלות אחרות".

אמש התברר כי מדובר ב-5 שאלות שנפסלו ו-6 שאלות שנוספה להן חלופה נוספת, אולם בלשכת עורכי הדין מסרבים לאשר באופן רשמי את הנתון שפורסם אתמול בחדשות 2 לפיו טרם המהלך שנקטה וועדת הבחינות – עברו את הבחינה 12% בלבד מהנבחנים, נתון דרמטי וחסר תקדים לכל הדעות.

"כל ההתנהלות הזו מאד מביכה", אומר ל"תקדין" עו"ד אילן בומבך, שייצג חלק ניכר מהמתמחים בעתירתם כנגד הבחינה האחרונה. "גם וועדת הבחינות מודה בכך שהנתונים האלה הם פשוט בלתי הגיוניים, בלתי אפשריים ובלתי סבירים. צריך לבוא ולעשות בחינה מאד רצינית של כל הליך הבדיקה של הבחינה, בעיקר של החלק הניסוחי, לראות כיצד ניתנו שם נקודות. קל מאד להיכשל בבחינה כזו ברגע שיש 15 נקודות לחלק של הניסוח וצריך לקבל לפחות 6 נקודות. מסתבר שלא מנמקים ולא מגלים שום פרמטר איך הגיעו לציון שאליו הגיעו. זה מאד מטריד ונותן פתח רחב מאד של הטיה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד מוסיף עו"ד בומבך: "לא קיבלנו עוד את הבחינות עצמן, אנחנו רוצים לראות איך הבחינות הפעם היו. צריך לראות את טפסי הבחינות, איך הם מגיעים, באיזו צורה, האם זה כמו בפעם הקודמת. הנתונים הללו מטרידים על פי כל קנה מידה. הם בעצמם נתנו "נירמול" מסוים כיוון שגם הם מבינים שהדבר לא מתקבל על הדעת, אבל צריך לדעת על סמך מה ניתן הנירמול, לפי איזה פרמטרים. אני שואל את עצמי – איך קורה דבר כזה? יש שם וועדה בוחנת כ"כ מכובדת, יש שם אנשי אקדמיה, שופטים בכירים, איך יכול להיות שבחינה כזו יוצאת החוצה ומגיעה לכך שנבחנים מגיעים לבחינה לא הגיונית כזאת. למה פוסלים את השאלות בדיעבד? למה לא בודקים לפני? למה הכל ניחת בהפתעה כזאת? למה כולם נדהמים כל כך? למה לא לעשות את כל הפסילה של שאלות לא הגיוניות ואיזוטריות לפני? זה מה שבית המשפט העליון כתב בצורה מאד מנומסת בסוף פסק הדין. הוא בא ונתן הערות, לקחים, מסקנות, מסתבר שכל הלקחים והמסקנות האלו לא הופנמו ולא הוטמעו בבחינה האחרונה".

עו"ד בומבך מתייחס גם לפסילת השאלות ע"י הוועדה: "אם אתה פוסל את השאלות כרגע ולא פסלת אותן לפני שנתת לנבחנים את טופס הבחינה פגעת בהם בכמה רמות – פגעת גם באלמנט הזמן, כי כשאתה מקבל שאלה לא לגיטימית ואח"כ פוסלים אותה – זה אומר שהשקעת זמן רב על שאלה לא הגיונית, ומסתבר שיש הרבה שאלות כאלה. 11 שאלות וועדת הבחינות מודה כבר בהתחלה שהן לא היו הגיוניות – למה זה לא קרה לפני? הם בעצמם הבינו שזה לא מתקבל על הדעת".

ומה הלאה? "אני חושב שמה שצריך לשנות פה זה קודם כל שקיפות מוחלטת", אומר עו"ד בומבך. "הנבחנים זכאים לדעת תשובות להרבה שאלות – מה היו הקריטריונים שהנחו את הבוחנים, מה היו המשקלות, מה היו קני המידה, לפי מה באו וניקדו. הם זכאים לקבל גם את הפרוטוקולים של וועדת הבחינות ועוד הרבה מאד דברים שיסירו את העננה שקיימת. הנבחנים היום נמצאים בחוסר וודאות ורוצים לדעת שהדברים הללו נעשים בצורה תקינה. הוועדה הבוחנת צריכה לשמש דוגמה לשקיפות ומתן דוגמה וגם צריכה להיות קשובה לכל מה שמתרחש כאן, לפגיעה הקשה בנבחנים. צריך להיות שיח ישיר עם הוועדה הבוחנת, לא רק באמצעות הלשכה. אני חושב שהוועדה צריכה להיפגש עם המתמחים ונציגיהם וגם לשמוע אותם ולספק תשובות. כך ראוי שכל גוף מנהלי ינהג, במיוחד גוף מכובד כזה".

דבר נוסף שמציין עו"ד בומבך הוא הירידה התלולה באחוזי המעבר וגם בציון הממוצע של הנבחנים: "אם בבחינה של מאי 17 לא נתנו פקטור כי לא הניחו תשתית שאיפשרה לבית המשפט לקבוע פקטור, בעתירה האחרונה אמר בית המשפט כי הציון הממוצע לא היה נמוך בצורה משמעותית מהבחינה הקודמת (61 במאי לעומת 59 בדצמבר) ולכן הוא לא חושב שראוי לתת פקטור. בבחינה הנוכחית ציון המעבר הוא 55 אחרי הנירמול. זה ציון ממוצע נמוך ביותר שלא היה לו אח ורע. חשוב לציין גם שהציון הממוצע הנמוך הזה הוא נחלתן גם של האוניברסיטאות וגם של המכללות. גם האוניברסיטאות הטובות ביותר שתמיד מקבלות את הציונים הגבוהים ביותר מגרדות את ציון המעבר. אי אפשר לבוא ולעשות חלוקה של אוניברסיטאות ומכללות, במיוחד כשלא ראינו את טפסי הבחינה ומה יש עליהם".

מה צריכים להיות המהלכים הבאים של הסטודנטים? "אני חושב שקודם כל צריך לקבל מידע מרבי וועדת הבחינות מצדה צריכה לספק מידע מרבי על הרבה מאד שאלות שמנסרות בחלל האוויר. צריך לדעת בדיוק איך הבחינה הזאת הגיעה, מה השאלות שנפסלו, למה הן ולא אחרות, האם זה נעשה בהתאמה לשאלה עצמה או לתוצאה שלה, ועוד הרבה שאלות נוקבות שישנן כאן. אני חושב שצריך שיהיה שיח מול וועדת הבחינות, הלשכה, שרת המשפטים והכנסת. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום".

עו"ד יניב לנקרי, המייצג נבחנים ומלווה את שינוי מתכונת הבחינה, הגיב גם הוא לפרסום התוצאות אתמול: "אנחנו מייחלים ליום שהבחינה תשקף ידע ולא זיכרון פנומנלי. התוצאות העגומות מהיום מלמדות על הכוונה הברורה של לשכת עוה"ד להצר את הרוצים לבוא בשערי המקצוע תוך פגיעה אנושה בחופש העיסוק. בשעה שהלשכה תעסוק לבטח בפילוח המיותר שבין המכללות לאוניברסיטאות, הרי שהאינטרס הציבורי מחייב שינוי מהקצה אל הקצה בכדי שהראויים ביותר יקלטו במקצוע החשוב. אני קורא לשרה שקד להפריד לחלוטין את מערך הבחינות וליטול אותה מידיה של הלשכה. רק כך נוכל ליישם את מטרת הבחינה. אנחנו נעקוב מקרוב אחרי הכשלים בבחינה וככל שלא יוותר המנוס, נעתור פעם נוספת לבית המשפט העליון שהתערב אך לפני חודש בשיקולי הלשכה".

בהמשך לפרסום אודות אחוז המעבר המקורי הוסיף עו"ד לנקרי: "עצם פסילת של שאלות והוספת חלופות לשאלות אחרות מלמדות על רצון הלשכה והוועדה בהגדלת אחוז העוברים. למעשה, מדובר בלעג לרש ועיצוב "הסטטיסטיקות" לפי הלכי הרוח של השתיים".

עו"ד אורון סלמון ממשרד סלומון דקס מסר בתגובה: "התוצאות מדברות בעד עצמן. העוול שנעשה למתמחים זועק לשמיים, וכולי תקווה שבית המשפט יתערב  בנושא . מדובר פה בבחינה לא סבירה, מכשילה, שככל הנראה נעשה בה שימוש ככלי לסינון  ולא ככלי לבדיקת ידע ויכולות משפטיות. בעת האחרונה התקבלה החלטה תקדימית בדבר פקטור בבחינות לשכת רו"ח, ואני סבור שיש להיאבק עד שיינתן  פקטור דומה גם בבחינת הלשכה האחרונה".

רות מכנס, יו"ר "העמותה לקידום זכויות המתמחים ועו"ד צעירים" מסרה בתגובה: "אחוזי המעבר הנמוכים מצביעים על כשלים מהותיים בבחינה. בית המשפט העליון בערעור האחרון שהוגש הצביע על כשלי הבחינה ועל כך ששאלון הבחינה אינו ערוך באופן שממלא את מטרות הבחינה כבדיקת ידע משפטי מקובל. שאלון הבחינה משתמש בטקטיקות להכשלת מבחנים.  בבחינה הקודמת, לכאורה יצאו לנבחנים שני מיילים עם תשובות שונות לשאלון הבחינה. הדבר מצביע על משחק עם התשובות בכוונה להוריד את אחוזי המעבר. יצוין כי חברות ההכנה עצמן אינן יודעות את התשובות הנכונות לשאלון, שכן יש יותר מחליפה אחת נכונה. הבחינה מיישמת את האג’נדה של לשכת עורכי הדין בדבר צמצום עורכי הדין הבאים בשערי המקצוע ובכך חוטאת למטרתה. יצוין כי בבחינה של רואי החשבון כשהתגלו כשלים פעלו האחראים למתן פקטור משמעותי לנבחנים. במקרה דנן הלשכה מסרבת לדון בכשלים".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:218
קומיט וכל טופס במתנה