בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו ב"גלגול שלישי" של עו"ד על ההחלטה להשעותו בפועל מעיסוק במקצוע, לאחר שבמסגרת תגובה לתלונה שהגישה נגדו לקוחה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד חשף מידע אינטימי שלה והתבטא בצורה פוגענית. בכך אישר ביהמ"ש את עונש ההשעיה בן 3 החודשים שהוטל עליו בערכאה המשמעתית
בחודש דצמבר 2012 הגישה אחת מלקוחותיו של המערער, עו"ד במקצועו, תלונה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בענייני שכר טרחה. במענה לתלונה, כתב עורך הדין כי הלקוחה גילתה לו שיחסיה עם בן זוגה אינם כבעבר, כי היא בגדה בו וכי היא חוששת לספר לו זאת על מנת שלא יפגע בזכויותיה הכספיות. התגובה כללה גם התבטאות בנוסח "מדובר בפונה תינוקית ואשר לוקה בנפשה!!!".
בעקבות דברים אלו, סברה ועדת האתיקה כי עוה"ד הפר בתגובתו את כללי האתיקה של הלשכה ועל כן פנתה אליו וביקשה את התייחסותו לטענה זו. בתגובתו, לא חזר המערער מדבריו, אלא טען שהם לגיטימיים וכי התנהלותו היא ללא דופי. בגין דברים אלו, הוגשה קובלנה נגד עוה"ד בה הואשם בעבירות של הפרת חסיון עו"ד-לקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בהכרעת הדין שניתנה בינואר 2016 הורשע עוה"ד בעבירות שיוחסו לו. בית הדין המשמעתי המחוזי ציין כי עוה"ד כשל בלשונו בכך שהשתמש בשפה פוגענית, בלתי מנומסת ובלתי מאופקת כלפי הלקוחה, וכי המידע שמסר בתגובתו לתלונה לא היה רלוונטי כלל ועיקר למהות הסכסוך הכספי שהיה באותה עת בין השניים. עוד קבע בית הדין כי הפרת החיסיון בתגובה לתלונה משמעתית אף היא מהווה הפרת חובת החיסיון בהתאם לכללי האתיקה ודחה את טענת עוה"ד כי אין בהתנהלותו משום הפרת אותה חובה מקום שהדברים הועלו במסגרת תגובה לתלונה. בגזר הדין הטיל בית הדין על עוה"ד עונש השעיה בפועל למשך 6 חודשים והשעיה על תנאי למשך שנה לתקופה של 3 שנים.
ערעור שהגיש עוה"ד לבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה נדחה בכל הנוגע להכרעת הדין, אולם הוחלט להמתיק את עונשו ולהעמיד את עונש ההשעיה בפועל על 3 חודשים ואת עונש ההשעיה על תנאי ל-15 חודשים. נוכח האמור, הגיש עוה"ד ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
השופט אביגדור דורות דחה את הערעור על כל חלקיו והזכיר כי התערבות בתי המשפט ב"גלגול שלישי" בפסיקת ערכאות המשמעת היא מצומצמת, ככל שאלו מפרשות את האסור והמותר לעורך הדין לעשות לפי חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה. לאחר בחינת טענות הצדדים, שוכנע השופט דורות כי פסק הדין של בית הדין הארצי המשמעתי היה נכון וראוי ואין מקום להתערב בו.
לגופו של עניין קבע השופט כי אין ספק שהתבטאות עוה"ד במסגרת תגובתו לתלונה מהווה הפרה של חובת הסודיות המוטלת עליו, כפי שקבע בית הדין הארצי. בעניין זה, צוין כי עוה"ד לא הביא עדות של אף אדם שיכול היה להעיד כי שמע את המתלוננת מדברת לעיני כל על פרטיה האינטימיים.
גם טענת עוה"ד לפיה התלונה של המתלוננת היא תוצאה של איום שהיא השמיעה כלפיו כי תפנה לוועדת האתיקה – נדחתה. נקבע, כי אין להתערב בקביעת בתי הדין המשמעתיים כי הטענה לא הוכחה וכי עוה"ד לא הבהיר מדוע היה למתלוננת בסיס לחשוד כי הוא יחשוף פרטים משיחתם האינטימית בפני בעלה ולכן לא הובהר מדוע חשה צורך להשמיע איום כזה. בנוסף, קיבל השופט את טענת וועדת האתיקה כי ניתן היה להבהיר לוועדה את הדברים בצורה שאינה חושפת את המידע האינטימי הרגיש ולא היה מקום להתבטאות מפורשת ביחס לאמירות כה אינטימיות של המתלוננת.
עוד הוסיף השופט כי בפסיקה אמנם נקבע כי עו"ד יוכל לחשוף מידע המתייחס לדברים שהוחלפו בינו לבין לקוחו ככל שגילויו נחוץ לעוה"ד לצורך התגוננות מפני תביעה בהליכים משמעתיים שננקטו נגדו. עם זאת, על מנת שעוה"ד יוכל להיכנס לגדרו של חריג זה, חייב המידע להיות רלוונטי ונחוץ להגנתו, וגם אז חשיפת המידע אינה אוטומטית ועוה"ד יוכל להשתמש במידע רק כאשר האינטרס שלו להתגונן גובר על האינטרס של שמירת החיסיון. במקרה זה, כך נקבע, אין צורך לערוך את האיזון הנ"ל מאחר שעוה"ד לא עבר את תנאי הסף ולא הביא נימוק משכנע מדוע המידע היה רלוונטי ונחוץ להגנתו, מלבד טענות לא מוכחות בדבר איומים מצדה של המתלוננת כלפיו.
עוד נדחתה טענתו של עוה"ד כי לא התקיים בעניינו היסוד הנפשי הדרוש לצורך הרשעה בעבירות המשמעתיות, שכן אין ספק כי היה מודע לאמרות הפוגעניות שלו כלפי המתלוננת, אותן כתב בעצמו ולא התנער מהן בשום שלב מהדיון. בנוסף, בית הדין הארצי קבע כי עוה"ד הפר את החיסיון והתבטא כלפי המתלוננת בצורה פוגענית בכוונה לפגוע בה, משמע שהתקיימה המחשבה הפלילית הנחוצה לצורך ההרשעה.
לבסוף, דחה השופט גם את הערעור על העונש שהוטל על עורך הדין. נקבע, כי חומרת העונש אינה ככלל עילה לדיון בגלגול שלישי וכי ככל שמדובר בענישה משמעתית של הלשכה – מן הראוי כי בתי הדין שלה הם שיתוו את המדיניות ורק במקרים בהם היו חריגות בהתוויית גבולות אלה לחומרה או לקולא – יתערב בית המשפט. נוכח האמור, הערעור נדחה על כל חלקיו. את ועדת האתיקה של הלשכה ייצג בהליך עו"ד רן זינגר.
