חדשות

בפעם השנייה בתוך פחות משנה תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא בחינות ההסמכה, בעקבות הצעתו של ח"כ יואל חסון. ח"כ ענת ברקו: "אנחנו נתקלים כאן בגילדה שלא רוצה לקבל לשירותיה אנשים חדשים". במקביל: המתמחים פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפסול את הרפורמה בבחינות הלשכה בטענה כי נעשתה ללא סמכות

מליאת הכנסת החליטה אתמול (ד') להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט פעם נוספת את נושא בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. זאת, בפעם השנייה בתוך פחות משנה לאחר שבינואר האחרון נידון הנושא בוועדה בעקבות בחינת מועד דצמבר 17 שנערכה לראשונה במתכונת החדשה והניבה אחוזי מעבר נמוכים במיוחד. ח"כ יואל חסון, שהעלה את ההצעה לסדר היום אמר אתמול: "תהיה הצעת חוק במושב הבא, אני מתכוון לעשות מהלכים ציבוריים; אני חושב שצריך לשנות את כל השיטה, ואת כל הצורה שבה מתנהלים בתחום הזה של לימודי משפטים בקבלת רישיון עריכת דין".

בפתח הדיון אמר ח"כ חסון: "אני לא נגד רף גבוה, אני לא נגד להעמיד אנשים בבחינה הולמת, כדי באמת שייכנסו לשוק עורכי הדין ולמקצוע הזה, שהוא מקצוע שדורש מיומנות מקצועית גבוהה, האנשים הטובים ביותר... יש דבר נוסף שהוא מאוד מעניין בעניין המבחן הזה. בכל הגילדות – מועצת רואי החשבון, לשכת השמאים וכל דברים האלה – אצל כולם, במקום שיש בו מבחן, הציון העובר הוא 60. מ-60 ומעלה. רק בלשכת עורכי הדין הציון הוא 65. עכשיו, בעבר זה היה 60, אבל לאחרונה עשו שינוי, ביוזמת לשכת עורכי הדין".

עוד הוסיף ח"כ חסון "כל הצעדים האלה מצטרפים גם לאמירות, בעיניי מאוד מאוד חמורות, שמגיעות מלשכת עורכי דין, שאומרות דבר מאוד פשוט כשמבקרים אותם. מה התשובה שלהם? אומרי בכירים בלשכת עורכי דין: תראו, בוגרי אוניברסיטאות מצליחים. אז מה אתם בעצם אומרים? אתם אומרים בצורה גלויה – לשכת עורכי הדין – שיש לכם בעיה עם סטודנטים מהמכללות. עכשיו, מעבר לזה שזו אמירה חברתית קשה ביותר – שאני לא מוכן לקבל אותה ואני בז לה ואני חייב להגיד שהיא הדבר שהכי הדליק אותי בסיפור הזה – אני בא ואומר דבר אחד: אם אתה רוצה לדלל את המקצוע, את כמות המגיעים לסוף הדרך, למה אתה מעביר את אותם סטודנטים חמש שנים? אתה נותן להם ללמוד שלוש וחצי שנים, אחר כך אתה שולח אותם להתמחות של שנה וחצי, ורק בסוף הדרך אתה אומר להם, לא, אל תבואו, אתם לא עוברים. למה להעביר אותם את זה? אם אתה רוצה ליצור איזשהו סינון או איזושהי בקרה על מסיימי משפטים, אתה יכול לבוא , לעשות בקרות אמצע. אולי לפני ההתמחות לעשות בחינה?"

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"אם אתה בא ואומר, אני רוצה שהמקצוע הזה יהיה אליטיסטי ביותר – מאה אחוז", המשיך ח"כ חסון. "אבל בתקופת הלימודים תפתור את זה. תסננו שם. לא יודע איך, תעשו מה שאתם רוצים. אני לא אומר שכל אחד יכול להתקבל לכל מה שהוא רוצה, אבל אתה לא תעביר אותו חמש שנים, ואחרי חמש שנים אתה תגיד לו, אתה לא תהיה במקצוע הזה. לא יקום ולא יהיה... גם כל התהליך של המבחן, הוא בכלל לא שקוף. מי קובע את השאלות? איך קובעים את השאלות? מי בודק? איך בודקים? אתה יודע, אני שמעתי משהו, אני לא חותם עליו, זה מה שנקרא מפי אחר, אז אולי זה לא נכון. אבל שמעתי שגם עכשיו הציונים מתעכבים בין השאר כי לא מצליחים להגיע לתוצאות מוסכמות. אין הסכמה על התוצאות, על התשובות הנכונות. כל המבחן הזה זה איזשהו מבחן שלשכת עורכי הדין באופן מובהק ובלעדי מנהלת אותו, לא בשקיפות".

עוד הודיע ח"כ חסון כי הוא עתיד לבצע מהלכים נוספים בנושא: "אני מתכוון בהחלט שהנושא הזה יהיה על סדר יומה של הכנסת. תהיה הצעת חוק במושב הבא. במהלך הפגרה נדרוש דיונים. אני מתכוון לעשות מהלכים ציבוריים. אנחנו נחכה גם לתוצאות המבחן, נראה מה יקרה שם בכלל. אבל, גם בלי קשר, אני חושב שצריך לשנות את כל השיטה, ואת כל הצורה שבה מתנהלים בתחום הזה של לימודי משפטים בקבלת רישיון עריכת דין".

בדיון השתתפה גם חברת הכנסת ענת ברקו (הליכוד), שאמרה בין היתר: "אנחנו נתקלים כאן בגילדה שלא רוצה לקבל לשירותיה אנשים חדשים. עכשיו, אני אספתי את כל הפניות, ואת הפניות קורעות הלב מסטודנטים שנכשלו. במי מדובר? בחיילים משוחררים ששלמו 40,000 שקלים לשנה, כדי לספק עבודה לחברים של אלה שבלשכת עורכי הדין, פרופסורים למשפטים? כי לא מסננים בהתחלה, מחליטים לסנן בסוף, אז זה מה שקורה... אם אתם רוצים כאן דור מעבר, כי לא יכול להיות ששלושה מבחנים, הם מבחנים שמי שחיבר אותם צריך לקבל ציון נכשל. ואני העברתי כמה מבחנים לסטודנטים בחיים שלי. שאלות שמנוסחות כבחינה פסיכומטרית, לא בודקות ידע, לא בודקות מהות, הולכות לשוליים. זה באמת מה שאתם רוצים לבדוק לגבי עורכי דין? לכן, מה שאני מציעה זה קודם כול להוריד את הסף ל-60, כי מה שטוב לבית ספר לרפואה, יהיה טוב גם לעורכי הדין".

עוד ציינה ח"כ ברקו: "צריכה לצאת מהמקום הזה קריאה שאנחנו נלך עם העניין הזה עד הסוף. כי יש כאן דור שלם, מאות סטודנטים שניצלו אותם. ניצלו אותם כמתמחים, ניצלו אותם מבחינה כספית, וכרגע אומרים להם, פוס, אנחנו לא מקבלים אתכם. רוצים לסנן כמו בכל מקום - ממיינים בתחילת הלימודים. תקבעו רף, תציבו אותו, תכינו קורסי הכנה. הנה, אני מציעה לכם עוד משהו להתפרנס ממנו - קורסי הכנה למכללות לפקולטות למשפטים, יש לכם עוד משהו, אבל צריך ללכת עם זה עד הסוף. אני חושבת שהכדור הוא בידיים של שרת המשפטים. זה נכון שהיא לא קבעה את הבחינה, אבל מאחר ולשכת עורכי הדין מקיימת אינטראקציה עם משרד המשפטים, ויש לה קשרי עבודה וקשרים מקצועיים, צריך לתבוע מהם את הדבר הזה". בסוף הדיון, כאמור, הוחלט להעביר את הנושא לוועדת החוקה.

במקביל, פנו המתמחים במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בה דרשו כי יורה על פסילתם המיידית של התקנות שהותקנו לעניין המתכונת החדשה של הבחינה, בטענה כי אלו הותקנו בניגוד להסמכה מפורשת או כל מקור סמכות אחר ובניגוד להצעת החוק של תיקון 38 לחוק לשכת עורכי הדין. כפועל יוצא, דורשים המתמחים מהיועמ"ש כי יורה על בטלות פרק הדין המהותי בשתי בחינות ההסמכה האחרונות שנערכו במתכונת החדשה, להוריד את ציון המעבר ל-60 ולקבוע הוראת מעבר אשר תחיל את הרפורמה על סטודנטים חדשים הנרשמים ללימודי המשפטים.