חדשות

הצעת חוק נועדה להעביר מבג"ץ אל בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את הסמכות לדון בשורה של החלטות מנהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור יהודה ושומרון. השרה שקד: "רגע מכונן בנרמול החיים ביו"ש והורדת העומס מבג"ץ. דוגמה לדיון דמוקרטי באחת הוועדות הטובות בכנסת"; היו"ר חה"כ סלומינסקי: "אחד החוקים היותר חשובים"

ועדת החוקה חוק ומשפט דחתה היום (ד') את כל ההסתייגויות שהוגשו לקריאות שנייה ושלישית על הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 117) (הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור), לאחר שמיזגה להצעת החוק הממשלתית את הצעת החוק הפרטית שיזם חה"כ בצלאל סמוטריץ' ונוספים. לאחר סיום ההצבעות הוגשו בקשות לדיון מחדש (רביזיות) על כל ההסתייגויות וכן נטענה טענת נושא חדש וטרם נקבע מועד להצבעה עליהן.

לאחר ההצבעה, חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) טען לנושא חדש על סעיף ההחרגה ואמר כי "אחרי קריאה ראשונה היו שני שינויים משמעותיים של נושאים בתוספת הרביעית שמועברים גם הם לבימ"ש מנהלי".

פרט 7 החריג החלטות שעניינן מתן היתר בנייה של תכנית שהופקדה וטרם נכנסה לתוקף. מדובר על החלטות העוקפות את המסלול התכנוני הרגיל ולכן בדיון קודם ציינה נציגת משרד המשפטים כי היועמ"ש לממשלה רואה חשיבות שהחלטות אלו יישארו בבג"ץ אך ועדת החוקה החליטה כי עתירות על החלטות בעניינים אלו יועברו לבימ"ש מינהלי.

פרט 2(3) משאיר בבג"ץ החלטות שקיבל בפועל מפקד צה"ל באזור בנושאי תכנון ובנייה. בדיון קודם התבקשה הבהרה לגבי החלטות כדוגמת הריסת בתים המתקבלות על-ידי רשות אחרת אך דורשות אישור של מפקד צה"ל באזור והובהר כי אין הכוונה להשאיר החלטות כאלו לבג"ץ ולכן הן הועברו לבימ"ש מנהלי. חה"כ מועלם רפאלי ביקשה אף היא לטעון נושא חדש על התוספות והטענות יידונו בוועדת הכנסת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חוק בתי משפט לעניינים מינהליים אשר נחקק בשנת 2000, הקים לראשונה מחלקות מִינהליות בבתי המשפט המחוזיים ונועד להיות מסגרת להעברה הדרגתית ומסודרת של סמכויות מבג"ץ ומבתי המשפט הכלליים אל בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים. מאז חקיקת החוק ועד היום הועברו סמכויות נרחבות בעניינים מִינהליים, ואולם סמכויות אלה לא כללו את הסמכות העניינית לדון בהחלטות מִינהליות של רשויות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, שנותרה בידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

שרת המשפטים אילת שקד שהגיעה לוועדה במהלך ההצבעות: "מברכת על החוק זה רגע מכונן בנרמול החיים ביהודה ושומרון והורדת העומס מבג"ץ שמתמודד עם 2000 עתירות בשנה. זו דוגמה לדיון דמוקרטי באחת הוועדות הטובות בכנסת".

בהתייחסה לטענות חברי האופוזיציה השיבה: "ישראל מכבדת את החוק הבינ"ל אך החוק הישראלי גובר גם בבימ"ש מחוזיים וגם בבג"ץ. כולם מכבדים אותו ומתחשבים בו אבל במקרה של סתירה החוק הישראלי גובר. בנוסף, הם תמיד יכולים לערער לבג"ץ". 

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אני מאוד מכבד את בימ"ש עליון אבל הוא לא צריך לעבוד לפי הדין הבינ"ל אלא לפי הדין הישראלי המחייב. הצעדים שלנו רק מחזקים את בימ"ש עליון כי ככל שייצמד לתפקידו זה יגביר את אמון הציבור. מרגע שהכניס עצמו לוויכוח הפוליטי אמון הציבור ירד והחוק יחזק אותו. יש חשיבות לכך שיהיה בימ"ש שיתמקצע בנושא. עשינו את זה גם בבימ"ש כלכלי ולא שאלתם למה לא מפזרים יותר".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "יש פה מנגנון שהולך ומשתכלל בכנסת הזו של סיפוח זוחל, חוק אחרי חוק מנסים להביא עוד ועוד חלקים. יש לכם ממשלה ימנית מובהקת עם אג'נדה, אתם רוצים משילות אבל כשמגיע הרגע אתם מהססים. אנחנו חלוקים אידאולוגית אבל אתם רוצים לספח- תספחו עד הסוף. יכולתי להתחבר לשיקולי ענייניות של הקלה על העומס אבל אתם הולכים רק על בימ"ש בירושלים במקום לפזר וכן, נאמר כאן על-ידי נציגי צה"ל שהם לא רואים איך זה ייתר את הערכאה של בג"ץ כי רק תתווסף ערכאה".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "זה עוד צעד שבו אתם אומרים שאתם לא מאמינים בבימ"ש עליון ושהדין הבינ"ל לא משרת אותנו ולכן רוצים להתנתק ממנו ולנטרל את בימ"ש עליון כדי שתוכלו לעשות כרצונכם בשטחים המוחזקים. זו לא חוכמה לפסוק בהתאם לרוח הדור ולרוח הממשלה או להביע דעה פופולארית. בימ"ש שלנו אמיץ וגם כשמטיחים בו את הרפש הוא עומד על שלו ולמזלנו הוא פוסק על פי הדין הבינ"ל ולכן עדיין לא מעמידים אותנו לדין. הוא שומר עלינו כמדינת חוק ואתם מנסים להוביל אותנו מחוץ לעמים הדמוקרטיים ולמדינות השומרות חוק".

חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כמו לחוק הלאום גם לחוק זה יהיו השלכות בינ"ל. כשמשנים את השיטה שקיימת 51 שנים ורוצים להפנות יותר נושאים לבימ"ש רגילים זו נורמאליזציה של המערכת הצבאית בשטחים. זה כבר לא כמערכת חיצונית של ערכאת ערעור עליונה בבימ"ש עליון אלא ערעור רגיל. מדברי ההסבר מובן כאילו הפלסטינים דורשים את זה אבל בכל הדיונים לא נשמע קולם. זה פגם רציני בהתנהלות. זה אקט של סיפוח".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "זה חוק דרמטי ומשנים פה דבר משמועתי ועמוק בשיטת המשפט בהינף יד במחטף בלי לשקול את ההשלכות. האמירה בדברי ההסבר שננהג בפלסטינים כמו באזרחי ישראל היא ההיפך משוויון. זוהי אלימות. אלו תושבים נטולי אזרחות ולכן לומר שנשווה את האופן בו מתנהלים כלפיהם לא מקדם את מעמדם אלא מרע את מצבם. חופש הגישה לערכאות הוא מראש חופש גישה לחזקים שיש להם הבנת שפה ומשאבים ותמיד מי שמוחלשות ומוחלשים חופש הגישה שלהם לערכאות מצומצם בהרבה. הקואליציה הזו ביטלה את ההפרדה בינה לבין הממשלה והיא עושה כל מה שהממשלה רוצה".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אתם מצמצמים את יכולות הסיוע וההתערבות של בימ"ש העליון ואתם רוצים לתעל את העתירות של השטחים הכבושים לבימ"ש שיושב בישראל ואיננו ערכאת ביקורת כמו בג"ץ. יש לכך השלכות משפטיות ומדיניות מרחיקות לכת. המטרה הפוליטית מאחורי המהלך היא סיפוח של השטחים הכבושים. אין צורך לבצע עקיפה ברוטאלית של בימ"ש עליון כי אתם יכולים להבטיח בעזרת המינויים הפוליטיים של השרה שקד שבימ"ש עליון ילך לפי הדרך שלכם. מטרת הצעת החוק הסימבולית היא לפייס את מפוני עמונה ונתיב האבות ולהראות להם שמטפלים בבימ"ש העליון. כמו בחוקים אחרים אתם מקדמים את חוקי ה-BDS והחרם ומהלך כזה היום הוא עוולה אזרחית". 

8 ח"כים התנגדו להסתייגויות: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי והח"כים שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין, אברהם נגוסה, דוד ביטן (הליכוד), אכרם חסון (כולנו), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וינון אזולאי (ש"ס). 6 ח"כים תמכו בהסתייגויות: קארין אלהרר, יעל גרמן (יש עתיד), מרב מיכאלי, לאה פדידה (המחנה הציוני), מיכל רוזין (מרצ) ויוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת).