שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > לא שומעים: למה אין כמעט פודקאסטים משפטיים בעברית?

חדשות

לא שומעים: למה אין כמעט פודקאסטים משפטיים בעברית?, צילום: istock
לא שומעים: למה אין כמעט פודקאסטים משפטיים בעברית?
03/07/2018, עו"ד לילך דניאל

למרות שפודקאסטים (תכניות מוקלטות בפורמט של רדיו) הפכו כבר לחלק מהתרבות המודרנית ואפילו כוללים פוטנציאל שיווקי לא מועט, בישראל עדיין לא מדובר בפרקטיקה מפותחת, בפרט בתחום המשפט. שוחחנו עם יוצרים של 3 פודקאסטים משפטיים כחול-לבן, שמענו מהם על העבודה וניסינו להבין למה מדובר בתחום שלוקה מאד בחסר

בשנים האחרונות, כמעט אי אפשר להתחמק מתופעת הפודקאסטים. "פודקאסט" (Podcast), או "הסכת" בעברית, הוא תכנית מוקלטת המוגשת בפורמט של תכנית רדיו ומופצת דרך האינטרנט. התופעה החלה לצבור תאוצה בשנת 2004 עם עליית הפופולאריות של נגן ה- Ipod של אפל (מכאן גם שמו של הפודקאסט – שילוב של המילים "Pod" ו-"Broadcast"), וכיום בהחלט ניתן לקרוא לזה "הרדיו של המאה ה-21".

בניגוד לתכניות הרדיו המסורתיות, הפודקאסטים, כאמור, מופצים דרך האינטרנט ולכן אינם מצריכים האזנה לתדר מסוים או כפיפות לזמן שידור קשיח. המאזין יכול להאזין לפודקאסט דרך המחשב או דרך הטלפון באתרים או באמצעות אפליקציות ייעודיות (שאף מאפשרות לעשות "מנוי" לפודקאסטים לפי בחירת המאזין ולהוריד אוטומטית את הפרקים החדשים שיוצאים), וזאת בכל מקום, כל אימת שיש לו פנאי, ולאו דווקא לפי סדר כרונולוגי של פרקים.

על פי אתר "Podcast Insights", למעלה מ-44% מאוכלוסיית ארה"ב מאזינה לפודקאסטים ונכון להיום קיימים ברחבי העולם מעל חצי מיליון פודקאסטים בלמעלה מ-100 שפות, נתון שגם אושר לאחרונה ע"י חברת "אפל". עם זאת, היות שנתונים אלו מתבססים רק על אפליקציית "Itunes" של אפל יש להניח שהמספר האמיתי גבוה מכך וממשיך לגדול מדי יום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כיום קיימים ברחבי העולם פודקאסטים בכל נושא שניתן להעלות על הדעת – מוזיקה, טכנולוגיה, היסטוריה, דת, מדע, ספורט, עסקים, איכות הסביבה, חדשות, חינוך, בריאות, ועוד ועוד. למעשה, כל אחד יכול ליצור פודקאסט ולדבר על מה שמעניין אותו, מבלי שהדבר ידרוש מאמץ מיוחד או ידע טכנולוגי יוצא דופן.

למרות שמדובר בתחביב ראוי ובפעילות מהנה לשעות הפנאי, גם מבחינה עסקית הפודקאסטים יכולים להוות השקעה לא רעה בכלל, שכן הם מצטרפים ל"פאזל" של הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וכד') וניתן לומר שהם טומנים בחובם פוטנציאל שיווקי לא מבוטל כחלק מאסטרטגיית התוכן של עסק – גדול או קטן ככל שיהיה. בנוסף יש לציין גם שהפודקאסטים הם מזמן לא רק נחלתם של חובבים, ובשנים האחרונות יותר ויותר גופי שידור גדולים נכנסים לתמונה. כך לדוגמה, בארץ ניתן לציין בין היתר את תאגיד השידור "כאן", שמפעיל כמה עשרות פודקאסטים בנושאים שונים, הפודקאסט של חברת החדשות של ערוץ 12, הפודקאסט של עיתון "הארץ", פודקאסט "האוניברסיטה המשודרת" של גלי צה"ל ועוד.

בישראל, כמו טרנדים עולמיים רבים אחרים, הכניסה של הפודקאסטים לתודעה הייתה איטית יותר וגם היום לא מדובר בנושא מפותח במיוחד. ומה בנוגע לתחום המשפט? חיפוש פשוט בגוגל מעלה כי בעולם קיימים פודקאסטים משפטיים לא מעטים, חלקם אף פופולאריים מאד. בישראל, לעומת זאת, כמעט שלא קיימים פודקאסטים בתחום המשפט למרות שמדובר בתחום שיכול לספק חומר לשעות על גבי שעות של הקלטה – החל מפודקאסטים בתחומי המשפט השונים וכלה בפודקאסטים שעוסקים בעולם של עורכי הדין ומיועדים לחברים למקצוע.

לצורך הכתבה, שוחחנו עם יוצרים ומגישים של 3 פודקאסטים משפטיים כחול-לבן כדי לשמוע מהם מה הוביל אותם להקים פודקאסט, איזה תגובות הם מקבלים ומה דעתם על "סצנת" הפודקאסטים המשפטיים הישראלית: עו"ד אמיר לוזון, מייסד מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים המפעיל את הפודקאסט "צריך עיון", שהוא הפודקאסט המשפטי הראשון בישראל, ביני אשכנזי ורם כהן, יוצרי ומגישי הפודקאסט "משפט פומבי" שעתיד לסיים את פעילותו בקרוב, וקרן סיאורדיה ושלי שמורק, יוצרות ומגישות הפודקאסט "בואי נדבר רצח". הפודקאסט של סיאורדיה ושמורק הוא אמנם לא "משפטי" בהגדרה שלו, אבל הוא בהחלט נושק לתחום המשפט ויכול לעניין את העוסקים בו לא מעט. השתיים בוחרות בכל פרק רוצח או פרשת רצח מפורסמת מהארץ או מהעולם, משוחחות עליה ומנתחות אותה בהיבטים שונים.

ספרו קצת על הפודקאסט שלכם:

אמיר לוזון: "הפודקאסט נקרא "צריך עיון" וניתן להאזין לו בכל אפליקציות הפודקאסטים הנפוצות. עד כה פעלנו בפורמט של "עונות", כשבכל עונה היו 5 פרקים והיא התמקדה בנושא מסוים, אך מאחר שפודקאסט הוא לא מסגרת מחייבת בהכרח יכול להיות שכבר לא נפעל במתכונת הזו ופשוט נעלה פרקים אינדבידואליים. לדוגמה, השבוע העלינו פרק עם אדם בשם פול רוססבגינה, המכונה "שינדלר הרואנדי", שהציל 1200 אנשים מטבח בזמן מלחמת העם ברואנדה והסכים להתראיין אלינו בעת שהיה בביקור בישראל. זה לדוגמה ראיון שהוא לא חלק משום עונה אלא פרק בפני עצמו. המטרה שלנו היא לפרסם פרק בכל 1 לחודש".

רם כהן: "הפודקאסט שלנו נקרא 'משפט פומבי' ויש לו כמה מאות מאזינים לכל פרק. מדובר בפודקאסט חדש שרץ מספר שבועות, ועד כה שודרו ממנו 3 פרקים בעונה הנוכחית ויש עוד מספר פרקים בקנה שמוכנים לשידור ויעלו בשבועות הקרובים. ניתן להאזין לו ברשת וב-Itunes".

שלי וקרן: "לפודקאסט שלנו קוראים 'בואי נדבר רצח', והוא פודקאסט שבועי העוסק בפשע אמיתי על כל סוגיו ודן הרבה גם על מערכת הצדק והתמודדות האוכלוסייה עם פשע. הפודקאסט הוקם באוגוסט 2016 ועד כה הופצו 92 פרקים כאשר כמות המאזינים לפרקים הנשמעים ביותר עברה את ה-1,000. ניתן לעקוב אחרי הפרקים בעמוד הפייסבוק שלנו: 'בואי נדבר רצח- פודקאסט', המכיל כיום למעלה מ-1,200 עוקבים. אנחנו מתחזקות גם קבוצה סגורה המיועדת למאזינים ומתעניינים בתחום הפשע האמיתי בשם 'בואי נדבר רצח ופשע אמיתי'. לפרקים המלאים ניתן להאזין דרך האתר Podbean והם זמינים ברוב אפליקציות הפודקאסטים הגדולות, ובימים הקרובים אנחנו מקוות שיהיה גם חיבור לאפליקציית ספוטיפיי".

מה הוביל להקמת הפודקאסט? של מי היה הרעיון? מה המטרה? האם לקחתם השראה מפודקאסטים דומים?

אמיר לוזון: "הרעיון לעשות פודקאסט משפטי היה רעיון משולב של היו"ר הקודם של מועדון בוגרי הפקולטה ביחד עם שני סטודנטים בשם נדב ונעה, שהם גם אלה שהקליטו את הפרקים הראשונים והפיקו את הפודקאסט בהתחלה. המטרה הייתה להנגיש ולייצר דיאלוג משפטי במקומות שאין בהם דיאלוג כזה. לדוגמה – בתחום של ליגל-טק אין הרבה חומר בישראל, וב-5 פרקים של הפודקאסט הצלחנו להקיף את הנושא הזה מהמון המון זוויות והיום כל משפטן שיאזין לפודקאסט שלנו יכול להתחבר ולהבין מה הקשר בין טכנולוגיה לעולם המשפט ואיך עולם המשפט יראה בעוד עשור לדוגמה, שזה פשוט מרתק".

רם כהן: "שותפי לפודקאסט הוא חבר ותיק, עורך הדין ביני אשכנזי, ושנינו חבשנו את ספסלי האוניברסיטה העברית. מאז ומתמיד אהבנו לדבר ובעיקר להתווכח על נושאים משפטיים ובמסגרת אחת משיחותינו עלה הרעיון להקים פודקאסט שכזה מתוך מטרה ורצון לחשוף את קהל המאזינים, לאו דווקא המאזינים המשפטיים, לנושאים משפטיים".

ביני אשכנזי: "הרעיון היה של רם והמטרה היא לספר סיפור משפטי שלא סופר. לקחנו השראה מ'חיות כיס' של שאול אמסטרדמסקי".

שלי וקרן: "הקמנו את הפודקאסט מתוך תחום עניין משותף של עולם הפשע האמיתי. המטרה הייתה לנתח מקרים ספציפיים או אנשים מבחינה פסיכולוגית, קרימינולוגית, משפטית וחברתית. לקחנו השראה מפודקאסטים של פשע אמיתי בעיקר מארה"ב (Serial, My Favorite Murder). בארץ עולם הפודקאסטים עדיין בחיתוליו וכאשר עלה הרעיון להקים פודקאסט, לא היו פודקאסטים של פשע אמיתי בארץ ולנו כצרכניות זה היה חסר".

מי מעביר את הפודקאסט? האם אתם מארחים בו מרואיינים?

אמיר לוזון: "מי שראיין עד היום בפודקאסט היו שני סטודנטים מהפקולטה, ולאחר שהם סיימו את תפקידם בחרנו 3 בוגרים של הפקולטה שהם אלה שהולכים לראיין בעונות הקרובות שהולכות להיות מרתקות ומפתיעות. אחד הדברים המגניבים שקרו לנו היה שהמון המון אנשים הגישו קו"ח כדי לבוא ולהיות המראיינים של הפודקאסט בהתנדבות, מה שהיה מאד נחמד כי זה אומר שיש לנו קהל מאזינים ושאנשים מוצאים בזה משהו מעניין".

רם כהן: "ביני ואני משדרים בדרך כלל יחדיו, כאשר הפרק סובב סביב מרואיין מרכזי בשדה משפטי ספציפי בו הוא מתמחה. המרואיינים לרוב הם עורכי דין וותיקים בעלי אמירה משמעותית משלהם. כמו כן, לעיתים אנו בוחרים לעשות 'ספיישל' שלנו ולהביא נושאים המוכרים לנו מעשייתנו המשפטית ומתחומי ההתעניינות שלנו".

שלי וקרן: "הפודקאסט הוקם על ידינו. בכל פרק אחת מאתנו מספרת לשנייה על מקרה מסוים, ומשם נפתח דיון ושיח. כאשר הדגש בפודקאסט הוא על הדיאלוג בינינו, התוכן מועבר בצורה קלילה, והינו בעצם 'שיחת סלון' חברית. שלי היא מנהלת מוצר וקרן מגיעה מעולם האבחון והגיוס. בנוסף, לשתינו יש רקע אקדמי מסוים בתחומי מדעי החברה (שלי - תואר שני באמנות עם מקבץ בפסיכולוגיה, קרן - לקראת סיום תואר בפסיכולוגיה). אין לנו רקע משפטי אקדמי אלא בעיקר הרבה למידה עצמית מזה שנים רבות בשל עניין. נכון לכרגע היו מקרים בודדים של אורחים בפודקאסט, אנחנו שואפות להגדיל את זה".

איזה נושאים מועברים בפודקאסט? איך אתם חושבים על נושאים?

אמיר לוזון: "הרעיון היה לייצר תכנית עם תוכן שמבוססת על ראיונות. העונה הראשונה של הפודקאסט כללה ראיונות עומק עם משפטנים, עורכי דין ואישי ציבור בתחום המשפט כמו השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, פרופ' יפעת ביטון, פרופ' ברק מדינה ועוד. דיברנו איתם על הקריירה שלהם, מה הם עושים עכשיו, איך הם צמחו ומה עשו, מתוך רצון לתת למאזינים הזדמנות להכיר את האנשים הללו באופן אישי בפלטפורמה קצת פחות מחייבת. העונה השניה, שהיא גם זו שנתנה לנו דחיפה בפופולאריות, הייתה בתחום חדשני מאד – ליגל-טק, העוסק בשילוב בין עולם המשפט ופתרונות ושינויים טכנולוגיים. ראיינו את האנשים הכי בכירים בתעשייה הזו בישראל – החל ממנכ"לים ומייסדים של חברות ועד ישראלי בשם עוז בן עמרם שהוא ראש תחום ניהול ידע במשרד "וויט אנד קייס", שהוא אחד המשרדים הכי גדולים בעולם, והוא סיפר על מה קורה בעולם בתחום הליגל-טק ובמשרדים הכי גדולים בעולם. המטרה של העונה הזו הייתה להנגיש את כל מה שקשור לליגל-טק לקהל המשפטנים בישראל".

רם כהן: "לא מדובר בנושא ספציפי, אלא בנושאים רחבים שהמשותף להם הוא השיח והעניין שהם מיצרים. לדוגמה, בערב יום השואה שידרנו פרק אודות בתי משפט יהודיים שהתקיימו בגטאות. שידרנו גם פרק שעורר תגובות נלהבות אודות עורכת דין מהמגזר החרדי אשר סיפרה על האתגר והקשיים שיש לעורכי ועורכות דין ממגזר זה, ופרק נוסף שעסק בקשר שבין תקשורת למשפט".

שלי וקרן: "ההתמקדות שלנו מתוך ההתעסקות בפשע אמיתי היא במשפט הפלילי, מפני שהמקרים שאנחנו עוסקות בהם מגיעים מתוך עולם הפשע הקיצוני - בעיקר רצח. אנו דנות במערכת המשפט במדינה בה המקרה קרה הן מבחינת התנהלות המשפט ותקינותו, הבדלים בחקיקות בין מדינות שונות והשפעתן על צורת העבודה של הסנגורים, התובעים והשופטים/מושבעים. דיברנו לא מעט על פרויקט החפות בארה"ב בהקשר להרשעות שווא והבעייתיות שיש בהסדרי טיעון ובהודאות שווא אשר מובילות להרשעות, כמו כן על מדיניות הכליאה למול מתקני שיקום ועל מערכת הצדק במובן הרחב של המילה".

מי קהל היעד שלכם?

אמיר לוזון: "הרעיון היה לפנות לקהילת הבוגרים של הפקולטה אבל לא רק אליה - כיוון שהאוניברסיטה העברית נמצאת בחוד החנית של לימודי המשפטים בישראל, רצינו לפנות גם לכל המשפטנים בארץ. כך התחלנו להפיק את הפודקאסט ולאט לאט הוא צבר קהל מאזינים, והיום לכל פרק יש כמה אלפי מאזינים, שזה דבר נחמד כיוון שפודקאסטים הם לא מאד פופולאריים בארץ באופן כללי וזה משהו שיחסית בשנתיים האחרונות נכנס לפעולה".

רם כהן: "קהל היעד המוצהר שלנו הוא הציבור הרחב".

שלי וקרן: "הקהל שלנו מורכב מהציבור הרחב. המאזינים שלנו מגיעים מכל קצוות הקשת מבחינה תעסוקתית, והדבר שמאחד אותם הוא תחום עניין משותף - עולם הפשע האמיתי. כל אחד מתחבר לאספקט אחר בתוכן שלנו, בין אם האספקט המשפטי, פסיכולוגי, הומוריסטי או טיפולי. מבחינת חלוקה מגדרית יש לנו 60% עוקבות נשים וכשליש מקהל הגילאים שמאזין נמצא בטווח גילאים שבין 25 ל-34".

האם אתם מקבלים תגובות ממאזינים על פרקים ששידרתם?

אמיר לוזון: "אנחנו כל הזמן מקבלים תגובות מאנשים שמקשיבים ומרוצים וגם מאנשים שאם אנחנו לא עולים עם פרק בזמן באים אלינו בטענות. אנשים מחכים לזה. כרגע אין לנו פלטפורמה לשיח עם המאזינים, אבל בעקבות בקשות של הקהל אנחנו עתידים להקים קבוצת פייסבוק ולייצר קהילת מאזינים שבה יהיה אפשר להתעמק, לנהל דיונים, לקדם אג'נדות ועוד.

שלי וקרן: "אנחנו מקבלות תגובות כל הזמן. חלק מהמאזינים ממשכים לפתח דיון שהתחיל בפרק שעניין אותם, חלק גדול מפרגנים ולחלק לא תמיד קל להכיל אותנו. היו לנו תגובות על פרקים שהמקרה בהם הועבר בצורה מאוד גראפית ולחלק מהאנשים זה הפריע, מצד שני, כשעשינו פרקים פחות גראפיים, היו כאלה שזה היה חסר להם. התגובות הובילו אותנו לפתיחתה של קבוצה בה ממשיכים הדיונים על פרקים ועל הנושאים כל הזמן".

רם כהן: "אנחנו מקבלים תגובות רבות מאנשים, את חלקם אנו כלל לא מכירים, אשר האזינו לפרקים ששודרו. הדבר המעניין ואולי הפידבק הטוב ביותר, הוא לשמוע שפרק שהעלנו עורר עניין רב אצל אנשים שהקשר שלהם למשפט הוא רחוק מזרח ממערב ואף לא קיים".

מה דעתכם על "סצנת" הפודקאסטים המשפטיים בישראל? האם לדעתכם יש לאן להתפתח?

רם כהן: "זו שאלה מסקרנת. סצנת הפודקאסטים המשפטיים בישראל למעשה לא קיימת. קיים קושי אינהרנטי בפודקאסט משפטי אשר דן בנושאים משפטיים בהגדרה, כיוון שאינך רוצה שמאזין פוטנציאלי יסבור שיש בדברים שנאמרו בפרק כדי יעוץ משפטי. בשורה התחתונה אני מאמין שבדומה לפודקאסטים בנושאים אחרים גם פודקאסטים בתחומי המשפט ימשיכו לצבור פופולאריות רבה, מפרקים שיעסקו במושגי יסוד משפטיים וסקירת פסקי דין מכוננים ועד מדריכים משפטיים, ככל שהדבר יתאפשר מן הבחינה האתית. חשוב לציין שהבחירה לבזבז זמן ומשאבים ברצון ליצר את התוכן שלדעתנו הוא איכותי נובעת מהאמונה שתחום המשפט – בשונה ממקצועות אחרים – משפיע על כולנו, על הציבור הרחב בכללותו, ולכן אנו רואים חשיבות בהבאת רעיונות משפטיים ושיח משפטי לציבור כולו".

שלי וקרן: "לא שמענו יותר מדי על סצנת הפודקאסטים המשפטיים בארץ וזה כנראה גם מעיד על התפתחותה. ברמה האישית נשמח מאוד לפודקאסטים ישראליים מתחום המשפט ולדעתנו זה תחום שמרתק גם את הציבור הרחב, לכן פודקאסטים כאלו יוכלו לצבור מאזינים והצלחה גם מחוץ לקהילה המשפטית".

אמיר לוזון: "בעיני זה חבל מאד שאין פודקאסטים משפטיים בעברית, כי יש המון דברים שאפשר לעשות בתחום הזה. לדוגמה, אחת מהמחשבות שעלתה אצלנו זה לבדוק קייס משפטי מכל מני כיוונים. יש פודקאסטים כאלה שהם מאד מפורסמים בעולם, שבוחנים קייס משפטי פעם מהזווית של התובעים, פעם מהזווית של הנאשם, פעם מהזווית של עורכי הדין ופעם מהזווית של השופטים. אנחנו היינו מאד שמחים אם היו קמים עוד פודקאסטים משפטיים בישראל, אמנם אנחנו מובילים את העניין הזה אבל היינו שמחים להצטרפות של עוד קבוצות כי בסוף זה חשוב ומנגיש את הידע. כמו כן, לא רק בדבר שמיועד רק למשפטנים – יש המון פודקאסטים ברמה הבינלאומית שמי שמאזין להם הם אנשים שאין להם שום רקע במשפט. אני רוצה להזמין את המשפטנים שבינינו, וגם את האנשים שהם לא משפטנים, להאזין לפודקאסט ולשלוח לנו הערות, להציע נושאים ספציפיים שהיו רוצים לשמוע עליהם וגם לתת הערות וביקורות במקרה הצורך. אנחנו נשמח ללמוד מכל הדבר הזה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:19
קומיט וכל טופס במתנה