בית משפט השלום בירושלים הכריע בסכסוך בין דוד לאחיינו על רקע דברים שנכתבו בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, על רקע מחלוקת בנוגע להעסקת עובדת זרה בבית הסבתא. בפסיקת סכום הפיצוי, התחשב בית המשפט בין היתר בעובדה שהדברים נכתבו בקבוצת וואטסאפ משפחתית בה כל הנמענים הם בני משפחה המכירים את התובע שנים רבות
התובע הוא עורך דין. הנתבע הוא תלמיד ישיבה ואחיינו של התובע (בן אחותו). בתקופה שקדמה להגשת התביעה, התגלעו בקרב המשפחה חילוקי דעות סביב העסקתה של עובדת זרה בבית אמו של התובע (סבתו של הנתבע). מהתמונה שהובאה לפני בית המשפט נראה כי הסוגיה עוררה ויכוח סוער, ובכלל זה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, כאשר התובע סבר שיש להכניס לבית אמו עובדת זרה וחלק מאֶחיו סברו אחרת.
כפי הנראה, פנתה אחות התובע ב"שאלת רב" בעניין. התובע, שסבר שאין לייחס לכך משקל, ציין בהתכתבות הוואטסאפ כי "שאלת רב שווה בעיני כקליפת השום". עוד כתב כי גישתם של האחרים מבטאת "קיצוניות דתית" וכי היא "תפישה פרימיטיבית וגזענית שאין לה על מה לסמוך מבחינה הלכתית".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בהמשך לדברים אלו, כתב הנתבע דברים בגנותו של התובע בקבוצה, ככל הנראה לאחר שהנתבע צורף אליה. בין היתר כתב הנתבע "הכופר הגדול הרובץ בתוך משרדו...אשר במשך שנים רבות מרמה משפחה שלמה, הורים, אחים, אחיינים, דודים, בחלקלקות לשונו והתיפיפות נפשו, והוצאת מושגים מהקשרם, והבטחות שווא, ומיני טובות הנאה, ואף מגדיל להחציף ולעוות פירוש דברי תורתנו הקדושה...להצדקת דרכו הנלוזה והמושחתת כאותו החזיר המרים פרסותיו מעלה לומר טהור אני".
בהמשך התייחס הנתבע לעובדי כוכבים הכופרים בקדושה ובשל רדיפתם אחר מעשי עבירה ומיני תאוות "משליכים כל אשר נקרה בדרכם, ואפילו משפחתם הקרובה והרחוקה...וכמובן שאין דבר השווה בעיניהם יותר מקליפת השום מלבד הם עצמם בגאוותם הסרוחה...וכבר נאמר 'דרך רשעים צלחה'...וכך לדאבוננו הצליח ברמאותו ומשך אחריו במשך שנים רבות את כל ה'שבט' בריצתו לעבר באר שחת. והגדיל לעשות, שלא די לו שהטמיע את עצמו בטומאת הגויים רוצה להכשיל את אמו אשר גדלתו והביאתו לעולם, בהכנסת גויה לביתה, הכנסת הטומאה וקלקול כל סדרי הכשרות למה שיכנס לפיה של סבתא באחרית ימיה, לאחר שטרחה ועמלה ומסרה נפשה לבל תיכשל במשך שנים רבות... וכל זאת כדי להסיר מעל עצמו ומעל כל ההולכים בעקבותיו את ההפרעה מרדיפתם הגשמית ולו לחלקיק קטן מסדר יומם".
לאחר מכן התייחס הנתבע למי שראו לנכון להעמיד את התובע על מקומו, וכותב כי התובע בתגובה לכך "כהרגלו משתמש בליצנותו... וכמובן בהצדקת דרכיו ומעשיו בעיוות חצאי פסוקים, הוצאתם מהקשרם, ופירושם ככל העולה על רוחו, והדבקת כל דברי הגנאי אשר עולים בחכתו בכל אשר אינם מורידים ראשם להשתחוות לו". בסיום הדברים קרא הנתבע להתאגד "ולהעביר את רוע הגזרה מעל סבתנו האהובה". מיד לאחר כתיבת הדברים, עזב הנתבע את הקבוצה הנדונה.
זמן קצר לאחר שהדברים נכתבו, הגיב התובע בכותבו "וואוו!!!!" ומיד "איזה גט כריתות!!! מעניין מה הוא יגיד על הגויה החדשה שאביא הפעם". בהמשך, ולאחר דין ודברים נוסף בקבוצה, כתב התובע "זה לא עניין של מחילה. אני מרחם על ... שהגיעו לקיצוניות שהגיעו אליה. אמרתי כבר ש... התנתק מהמשפחה. ברגע שהוא נהיה 'צדיק אשכנזי' הוא גזר את דינו שלו. לצערי איני רואה אותו חוזר לדרך המלך הספרדית שבה אין מקום לקנאות דתית. כל מה שהוא כתב הצחיק אותי ולכן איני נעלב כלל".
מספר חודשים לאחר מכן נפטרה אמו של התובע (סבתו של הנתבע), אז התגלעו בין האחים סכסוכים בקשר עם הירושה. זמן קצר לאחר מכן הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבע לבית משפט השלום בירושלים. לאחר שניסיונות לסייע לצדדים להגיע לפתרון מוסכם לא צלחו, הודיע הנתבע כי הוא מסכים לכך שקמה לו אחריות בנסיבות העניין ולכן נותרה על הפרק שאלת הפיצוי בלבד.
השופט דוד גדעוני פסק לתובע פיצוי בסך 3,000 שקל. בין השיקולים שהובילו לקביעת סכום הפיצוי, שקל השופט בין היתר את העובדה שהנתבע ייחס לתובע התנהגות מושחתת שיש בה מרמה, הבטחות שווא, העדפת האינטרס האישי על פני המשפחה ורדיפת הגשמי. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שהדברים נעשו ללא פירוט עובדתי קונקרטי ודובר בתיאורים ואמירות כלליים, ללא יחוס מעשה מרמה או פסול באורח ספציפי מפורט או ברור. בנוסף, לדעת השופט, בחלק מהדברים יש מימד בולט של הבעת דעה וביקורת ביחס להתנהלות התובע במישור המשפחתי בלא מימד עובדתי ממשי.
עוד נקבע כי יש לשקול גם את תפוצת הדברים, שנכתבו בקבוצת וואטסאפ משפחתית בה כל הנמענים הם בני משפחה המכירים את התובע שנים רבות. לפיכך, בניגוד לטענת התובע כי הדברים פגעו בשמו הטוב ובמוניטין שלו כעורך דין, הם לא הובאו לפני מי מלקוחותיו או לפני כל גורם אחר עמו בא בקשר מקצועי. אף אין בדברים שנכתבו כדי להתייחס להתנהלותו של התובע במישור המקצועי כעורך דין או כדי להטיל בו דופי בהיבט המקצועי, אלא הדברים מתמקדים בהתנהלות נטענת בקרב המשפחה. כל אלה, לדעת השופט, מקרינים על המשקל שניתן לתת לטענות הפגיעה בתובע כעורך דין. בנוסף, פרסום הדברים על דרך של כתיבתם בקבוצת וואטסאפ משפחתית בלבד ולא מחוץ למסגרת האמורה, אינו תומך לדעת השופט בטענות התובע לכוונת פגיעה.
עוד הוסיף השופט כי הדברים נכתבו על רקע חילוקי דעות ובקשר עם ויכוח טעון שהעסיק את המשפחה באותה עת וממילא יש להניח כי המשקל שיתנו בני המשפחה הנמענים לדברים ומידת השפעת הדברים על עמדתם ביחס לתובע – מוגבלים. בנוסף, התובע עצמו לא נמנע משימוש בביטויים בלתי מתונים במהלך ההתכתבות וקודם לה, תוך שייחס לאחרים תפיסה פרימיטיבית וגזענית והתנתקות מן המשפחה. נוסף על האמור, יש לזכור כי בזמן אמת הגיב התובע לדברים באורח מבטל, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי עוצמת הפגיעה שחווה היא לכל היותר על הצד הנמוך.
לבסוף, שקל השופט את העמדה העולה מפסיקת בתי המשפט בהקשר של פסיקת פיצויים על לשון הרע בגדרו של סכסוך משפחתי. לפי עמדה זו, שומה על בית המשפט במקרים כאלו לנקוט משנה זהירות, בהתחשב בכך שסכסוכים מסוג כזה הם מטבע הדברים טעונים מאוד מבחינה רגשית ועלולים לגרור ביטויים חריפים שנאמרים בסערת רגשות. בנוסף עולה מהפסיקה כי גם כעניין שבמדיניות אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על ידי הצד שכנגד, שאם לא כן, בתי המשפט לענייני משפחה יוצפו בתביעות לשון הרע. גם במקרה זה, נקבע, מדובר בתכתובת נקודתית, חד פעמית, במועד מסוים, על רקע מחלוקת משפחתית שעוררה ויכוח טעון בקשר עם העסקת עובדת זרה בבית אמו של התובע.
נוכח כל האמור, משהנתבע הסכים לאחריותו, ובשים לב למכלול הנסיבות, העמיד השופט את סכום הפיצוי על סך של 3,000 שקל. לא נעשה צו להוצאות.
