בית משפט השלום בירושלים גזר עונשי עבודות שירות על ניב אסרף וערן נגאוקר, שביימו בשנת 2015 אירוע לפיו נחטף אסרף ע"י מחבלים וגרמו לחיפושים נרחבים של כוחות הביטחון. השופט: "במעשיהם ניצלו השניים את מאפייניה הבולטים של החברה בישראל: ההכרח המצער להתמודד עם סיכון ביטחוני מתמיד והערבות ההדדית של בני החברה שבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה"
הנאשמים, ניב אסרף וערן נגאוקר, הם חברי ילדות. בחודש נובמבר 2014 שוחרר אסרף משירות חובה במסגרתו שירת כלוחם משמר הגבול בחברון. לאחר שחרורו נטל אסרף חלק בהימורים בלתי חוקיים במסגרתם צבר חובות של כמה עשרות אלפי שקלים. בשל כך החליט להתחמק מתשלום חובותיו באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף בידי מחבלים, וזאת במטרה לגרום לפרסום דבר חטיפתו לכאורה בכלי התקשורת, באופן שייוודע לציבור וכך גם לבעלי חובו.
לשם קידום מצג השווא, שכנע אסרף את נגאוקר להצטרף אליו לנסיעה למערת המכפלה, באמתלה שברצונו להתפלל ולתת צדקה במקום. במהלך הימים שקדמו לנסיעה המשותפת, שלח אסרף לנגאוקר מספר הודעות טלפוניות בהן ציין שנפרד מחברתו והוא מעוניין להתאבד. ביום האירוע, אסף אסרף את נגאוקר והשניים נסעו יחד ברכב לעבר קריית ארבע. הם הגיעו ליעדם סמוך לשעה 14:00, אז נכנסו למזנון ואסרף סיפר לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם על רקע הפרידה מחברתו, על מנת שהפרסום יביא לכך שזו תדאג לו. נגאוקר ניסה להניאו מכך אך אסרף עמד על רצונו. לאחר מספר רב של שכנועים נעתר נגאוקר לסייע לאסרף ולמסור ידיעה כוזבת.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במהלך הארוחה תכננו השניים את פרטי מצג השווא ובכלל זה סיכמו שאסרף ירד ויסתתר בקרית ארבע, בעוד שנגאוקר יצא מקרית ארבע ובהמשך יעצור בצד הדרך, ימתין מעט ולאחר זמן מה ידווח לשוטר או חייל שייקרה בדרכו כי חברו הלך לעבר כפר ערבי ולא שב. במסגרת התכנון, נסעו הנאשמים ברחבי קריית ארבע כדי למצוא מקום בו יסתתר אסרף בזמן שכוחות הביטחון יחפשו אחריו. לאחר זמן מה, בחר אסרף מקום מסתור סמוך לכניסה לישוב והנאשמים העמיקו בתכנון פרטי התוכנית. לפי התוכנית, היה על נגאוקר לצאת מקרית ארבע לכיוון צפון על כביש 60, לעצור את רכבו, להוציא אויר מגלגלי הרכב כדי לדמות תקר ולאחר זמן מה לשוב לקריית ארבע ולדווח כי אסרף עלה לכיוון הכפר הסמוך כדי להביא מפתח ברגים לשם החלפת הגלגל, ולא שב.
בהמשך נסעו השניים מקרית ארבע על כביש 60 לכיוון צפון ולאחר כקילומטר בחרו את המקום אליו ישוב נגאוקר בגפו, בהתאם לתוכנית. לאחר מכן שבו לקריית ארבע, אסרף ירד מהרכב כשעמו תיק ובו ציוד ומזון והלך למקום המסתור. עוד השאיר את מכשיר הטלפון הנייד שלו ברכב, כדי למנוע את איכונו. בהתאם לתכנון, יצא נגאוקר ברכב מקרית ארבע עד לנקודה שאותרה מראש, הוציא אוויר מגלגל הרכב וכן הוציא את הגלגל הרזרבי מתא המטען והניחו על הקרקע. לאחר זמן מה שב לרכב, ביצע פניית פרסה ונסע חזרה לעבר קרית ארבע. בכניסה לישוב הבחין ברכב משטרתי, ירד מהרכב, ניגש לשוטר ומסר לו דיווח כוזב בהתאם לתכנון המוקדם.
בהוראת השוטר, התקשר נגאוקר למוקד 100 וחזר על הדיווח. בהמשך, הצטרף לשוטר ונסע עמו למקום בו השאיר את הגלגל הרזרבי, שם הצביע על המקום בו הבחין לאחרונה באסרף. בעקבות דיווחו הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה, הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו בין היתר אלפי חיילים, יחידות מיוחדות, כלי טיס ואמצעים נוספים, הונחו מחסומים רבים על צירים במרחב עציון ויהודה והחלו סריקות בכפרים סמוכים תוך הטלת מגבלות על תנועת תושביהם. במספר מקרים אף התקיימו הפרות סדר כלפי כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפושיהם אחר אסרף. כל אותה העת הסתתר אסרף בין השיחים, שמע סירנות ומסוק אך לא זז ממקומו כדי שלא יבחינו בו, ולא התכוון להסגיר עצמו לכוחות הביטחון.
לאחר מספר שעות, במהלכן נחקר נגאוקר באזהרה על ידי חוקרי שב"כ וחזר בפניהם על מצג השווא, הודה כי הדיווח שמסר היה כוזב אולם גם אז טען כי לא ידוע לו היכן אסרף. רק בהמשך הוביל את חוקרי השב"כ למקום המסתור שם אותר אסרף. בגין מעשים אלו, הורשע אסרף בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות וקבלת דבר בתחבולה, ונגאוקר הורשע בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות וסיוע לקבלת דבר בתחבולה.
השופט אוהד גורדון גזר על השניים עונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. תחילה דחה השופט את עתירת ההגנה לביטול ההרשעה וקבע כי העבירות שביצעו הנאשמים, על נסיבות ביצוען והנזק שגרמו, אינן מאפשרות לנקוט באמצעי החריג של ביטול ההרשעה. לדעת השופט, למרות גילאיהם הצעירים של הנאשמים, אין לראות במעשיהם כמעשי משובה או דבר של מה בכך, שכן דובר בתכנית תחבולה משותפת ומפורטת שנועדה ליצור מצג של חטיפת ישראלי במקום רגיש וכך לנצל את הערבות ההדדית של בני החברה בישראל ומחויבותם להגן זה על חייו של זה. כל זאת, לצורך מניע אנוכי וזר: בין אם התחמקות מחובות ובין אם מניע רומנטי.
עוד הוסיף השופט כי הנאשמים תכננו את התחבולה והוציאו אותה לפועל תוך מודעות למשמעות הדיווח, ועל כן לא ניתן לקבל את התרשמות שירות המבחן אודות העדר מודעות של נגאוקר לנזק שייגרם. בנוסף, הנאשמים המשיכו במעשיהם משך שעות רבות גם לאחר שידעו כי כוחות הביטחון חיפשו אחריהם בהיקף נרחב, דבר המדגיש את מודעותם לנזק, ובמעשיהם אף גרמו ל"הקפצת" חיילים רבים, שימוש בכלי טיס ועוד, וכך לבזבוז משאבים שנועדו לעתות חירום וסכנת חיים. עוד גרמו לפגיעה באוכלוסייה המקומית שצעדיה הוצרו לאורך שעות, ואף להפרות סדר כלפי כוחות הביטחון שביצעו סריקות בחיפוש אחר "החטוף".
"התנהלות שכזו אינה מסוג המעשים שתוצאה של הימנעות מהרשעה יכולה להלום", כתב השופט. "יהא בה משום מתן משקל מופרז לעניינם של הנאשמים, ופגיעה מקבילה ובלתי סבירה באינטרס הציבור ובשיקולי ההוקעה, ההרתעה והגמול בהם עוסק ההליך הפלילי".
על יסוד האמור, פנה השופט גורדון לקבוע את מתחם הענישה שיחול בנסיבות העניין. צוין, כי למרות שהעבירות שביצעו השניים קשורות ביניהן בקשר עניינו הדוק, הרי שנוכח ההבדלים שבין הנאשמים, הן מבחינת סעיפי העבירה והן מבחינת חומרת מעשיהם, יש לקבוע מתחם נפרד לכל נאשם. לגופו של עניין ציין השופט כי במעשיהם ניצלו השניים את מאפייניה הבולטים של החברה בישראל: ההכרח המצער להתמודד עם סיכון ביטחוני מתמיד והערבות ההדדית של בני החברה שבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה, גם במחיר של סיכון לחיים ולגוף וגם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל. הנאשמים ניצלו מאפיינים אלה לצורך האינטרסים האישיים הצרים של אסרף, ובצורה מתוכננת ומחוכמת רקמו את התכנית והוציאו אותה לפועל. זאת, כשהם לא רק מודעים לתוצאות מעשיהם אלא חפצים בהן.
עוד הזכיר השופט כי האירוע התרחש באזור גיאוגרפי רגיש ובתקופה ביטחונית לא פשוטה, אשר מוסיפים אף הם נופך של חומרה וכי חומרת מעשי הנאשמים מודגשת אף בתוצאותיהם: נגרם נזק ניכר הן בבזבוז משאבים, הן במישור הסיכון למחפשים והן בפגיעה באוכלוסייה המקומית. בנוסף סבר השופט כי לצד הנזק שנגרם בפועל יש להצביע על פוטנציאל הנזק שהיה נגרם לו, חלילה, היה מתגלע עימות אלים במהלך החיפושים, או שהיה מתעורר צורך ביטחוני מקביל ללא יכולת להתמודד עמו בשל הקצאת הכוחות לחיפושים. החומרה מודגשת גם באפשרות שהייתה לנאשמים לחדול מן המעשים לאורך השעות בהן ידעו כי החיפושים בעיצומם, ומבחירתם שלא לעשות כן משך זמן ניכר.
מנגד שקל השופט את העובדה כי בסופו של יום התגלתה המזימה ולא נגרם נזק משמעותי נוסף, וכן את פעולתו של נגאוקר אשר לאחר שעות חקירה בהן התמיד בגישתו, התרצה וגילה בפני החוקרים את האמת ובהמשך אף הובילם אל מקום המסתור. מנגד שקל השופט את העובדה שהדבר נעשה בהדרגה ולאורך זמן, כשתחילה טען שאינו יודע היכן חברו.
בכל הנוגע לחלקו של כל אחד מהנאשמים במעשים, ציין השופט כי חלק ניכר מתכנון העבירות והוצאתן לפועל משותף היה לשני הנאשמים, אלא שחלקו של אסרף ומידת אשמו עולים במידה משמעותית על אלה של נגאוקר. כך, היה זה אסרף שיזם את התכנית, הוא היה זה שעתיד להפיק ממנה תועלת והוא ש"גייס" לעזרתו את נגאוקר, לו נמנע מלגלות את הסיבה האמתית בשלה הוא רוצה כי יתפרסם ברבים שנחטף והניע אותו לסייע לו דרך איומי התאבדות ואמתלה לפיה הוא מעוניין "להעלם" על רקע פרידה מחברתו. לדברי השופט, במעשיו ניצל אסרף את חברותו של נגאוקר ואף נדרש למספר רב של שכנועים טרם הביא אותו לסייע לו. בד-בבד, נקבע, יש לשקול לקולה את העובדה שנגאוקר התגייס לסייע לאסרף לא לצורך טובת הנאה אישית אלא מתוך תפיסה, גם אם פגומה, כי בכך יסייע לחברו המצוי במצב רגיש. עוד יש לשקול לזכותו כי הורשע בעבירת סיוע לקבלת דבר בתחבולה, בעוד שאסרף הורשע בעבירה העיקרית וכי בעוד שאסרף המשיך לאורך שעות להסתתר ולא התכוון להסגיר את עצמו, היה זה נגאוקר שבסופו של דבר נמלך בדעתו וחשף את דבר התחבולה.
לאחר שקבע את מתחמי העונש ההולמים לשני הנאשמים, גזר השופט גורדון על אסרף 6 חודשי מאסר אותם יוכל לרצות בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 5,000 שקל. עך נגאוקר גזר השופט 3 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 2,500 שקל. המדינה יוצגה ע"י עו"ד א׳ פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים. אסרף יוצג בהליך ע"י עו"ד מ׳ יוסף. נגאוקר יוצג ע"י עו"ד ע׳ גמליאלי.
