בית משפט השלום פסק פיצוי בסך של כ-266 אלף שקל לאישה שהחליקה על טלק בעת שהשתתפה בהרקדה של ריקודי עם ושברה את ידה. נקבע, כי גם אם לא מדובר בהתרשלות רבתי מצד המרקיד, הרי אותו שיקול דעת שגוי בפיזור הטלק כבר עלה כדי התרשלות שגרמה לנפילה
בדצמבר 2014 השתתפה התובעת בהרקדת ריקודי עם שהתקיימה בחדר האוכל של קיבוץ אלונים. בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בחיפה, טענה התובעת כי כאשר הסתיים הסבב הראשון של ריקודי הזוגות, היא נותרה במקום בריקודי המעגלים, אז הבחינה בידיד שלה ש הוא עמד ליד קיר האולם והבחין בתובעת שנופפה לו לשלום ופנתה לכיוונו.
התובעת הספיקה ללכת צעדים בודדים ואז החליקה, עפה אל עבר הרצפה, ובלמה נפילתה באמצעות יד שמאל, שנשברה. בעודה יושבת על רצפת האולם הבחינה התובעת לגרסתה בשכבת טלק שהייתה מפוזרת על הרצפה בסמוך אליה והבינה כי זו גרמה להחלקתה.
לעמדת התובעת, הימצאות טלק בפינות מרוחקות של אולם המשמש לריקודי עם אכן אינו חריג, אך הימצאותו במקום בו נפלה אינו צפוי כלל ואינו מקובל. התובעת ביארה כי במהלך הרקדה הרצפה הופכת לעיתים דביקה ונהוג לפזר מעט טלק בפינות המרוחקות כדי לאפשר לרוקדים המעוניינים בכך לטבול את רגליהם בטלק על מנת להקל על תנועת הרגליים תוך כדי ריקוד. עם זאת, לא מקובל לפזר טלק בקרבת רחבת הריקודים.
הנתבע, המרקיד שביצע את ההרקדה, טען כי הרצפה הייתה יבשה ותקינה ללא כל מפגע וכי נפילת התובעת לא הייתה קשורה כלל לטלק אלא בשל כך שראתה מכר ורצה לעברו. עוד עלה מחקירתו כי מטרת פיזור הטלק היא לסייע לרוקדים המעוניינים בכך להשיג אפקט של החלקה, כלומר פחות חיכוך, לאור העובדה שהרצפה לעיתים רטובה ודביקה. מאידך, יש רוקדים שמעדיפים רצפה פחות חלקה ולכן הוא גם שם לידו סמרטוט לטובת אותם רוקדים שמעדיפים לנגב רגליהם ולא לטבול אותן בטלק. המרקיד אף אישר כי הייתה תקופה בעבר שרצפת חדר האוכל הייתה דביקה יותר ואז פיזר טלק גם באזור שהיה דביק, אולם כיום יש הקפדה על ניקיון האולם והוא נמנע מכך. עוד אישר המרקיד כי אינו יודע האם במקום בו נפלה התובעת היה טלק, שכן מדובר באולם גדול.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט יואב פרידמן קיבל את התביעה וקבע כי צירוף הנתונים מעלה כי לא היה אמור להיות טלק במיקום בו נפלה התובעת, כך אף לשיטת המרקיד. נקבע, כי גם אם בית המשפט יקבל שיש למרקיד שיקול דעת היכן לפזר טלק בהתאם לתנאי הלחות, ניקיון הרצפה ועוד - הרי די בכך שהמרקיד עצמו אישר שבאולם הספציפי אין הוא נוהג לפזר טלק במקום בו נפלה התובעת, ולא היה אמור להיות טלק במקום זה. כלומר, על פי שיקול דעתו שלו, ניתן לקבוע שלא היה צריך לפזר שם טלק.
עוד נקבע כי המרקיד לא מתכחש לכך שהוא היחיד שדואג לפיזור הטלק במקום בו הוא רואה לנכון, ומכאן שבאותו יום הפעיל שיקול דעת שגוי ופיזר טלק גם במקום בו נפלה התובעת ליד הרחבה. לדעת השופט, גם אם לא מדובר בהתרשלות רבתי מצד המרקיד, הרי אותו שיקול דעת שגוי כבר עלה כדי התרשלות שגרמה לנפילה וכי לא ניתן לחלוק על כך שעל המרקיד להפעיל שיקול דעת זהיר בשאלה היכן ובאיזו כמות לפזר טלק. בנוסף, קיימת לו חובת זהירות כלפי המשתתפים בהרקדה שלו.
במקרה זה, כך נקבע, גרמה הטעות לנפילה ואף מבחן הצפיות מתקיים שכן ניתן היה לצפות את הסכנה הצפויה מפיזור טלק באזור שגוי באולם היות שמדובר בגורם מחליק שיש לפזרו רק בכמות ובמקום המתאימים. לפיכך, הן הקשר הסיבתי העובדתי שבין ההתרשלות לנזק, והן הקשר הסיבתי – מתקיימים וכפועל יוצא מתקיימים במצטבר כל יסודות עוולת הרשלנות.
עוד נקבע כי התובעת לא הייתה אמורה לצפות לקיומו של טלק באותו מקום בו נפלה ליד רחבת הריקודים, מקום לגביו מודה גם המרקיד שלא היה אמור להימצא בו טלק. לדעת השופט, דווקא משום שהיא מכירה את האולם ויודעת שהמרקיד לא נוהג לפזר טלק ברחבה ובסמיכות לה, הטלק בזירה הספציפית בו נפלה היווה גורם מפתיע ומחליק שגרם לנפילה. מכאן, שאין מקום להטיל אשם תורם על התובעת. כמו כן, לא מדובר גם בחציית מרחק רב בן עשרות מטרים עם שדה ראיה פנוי, שכן בין התובעת לידיד הפריד מרחק קצר, ולא הייתה היא אמורה ללכת כשעיניה נטועות ברצפה בציפייה לטלק שלא אמור להיות שם.
נוכח האמור, נקבע כי המרקיד וחברת הביטוח שלו חבים בפיצוי התובעת באופן מלא בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. לאחר דיון ברכיבי הנזק השונים, העמיד השופט את סכום הפיצוי על 266,231 שקל, בתוספת הוצאות משפט ו-62,298 שקל בגין שכ"ט עו"ד. התובעת יוצגה ע"י עו"ד עמית מור ממשרד מור ושות'.
