בית משפט השלום גזר היום 15 חודשי מאסר על דניאל מעוז, שהורשע ברצח שני הוריו, בעקבות בידוי מכתב שנועד להפליל ברצח את אחיו התאום, ניר. המכתב, שנחזה להיות מטעם "עד ראיה" שכביכול צפה באח נמלט מדירת ההורים בליל הרצח, הודפס ונשלח ע"י עציר עמו יצר מעוז קשר בזמן ניהול משפטו
בית משפט השלום בירושלים גזר היום (ג') 15 חודשי מאסר נוספים על דניאל מעוז, שרצח את שני הוריו, נורית ונח ז"ל, שהורשע בעבירת בידוי ראיות שבמסגרתה ניסח מכתב פיקטיבי שנועד להפליל ברצח את אחיו התאום, ניר. מתוך 15 החודשים, 8 ירוצו במצטבר למאסרי העולם שנגזרו על מעוז בגין רצח הוריו. בנוסף יפצה מעוז את אחיו, נפגע העבירה, ב-6,000 שקל.
הנאשם, דניאל מעוז, הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח הוריו ונידון למאסרי עולם. בתקופה בה התנהל נגדו משפט הרצח, הכיר מעוז עציר ששהה עמו בתא המעצר, ושוחח עמו רבות על התיק. לדברי אותו עציר, סיפר לו מעוז בכזב כי קיים עד ראיה כלשהו שיכול להעיד לטובתו כך שהאשמה ברצח תוטל על אחיו, ניר, אך אותו עד מפחד להגיע לבית המשפט להעיד.
כשלושה שבועות לפני המועד בו היה עתיד אותו עציר להשתחרר, החליטו הוא ומעוז לבדות ראיה שתשפיע על תיק הרצח ותוביל לזיכויו של מעוז. במסגרת זו, הציע מעוז לאותו עציר לנסח מכתב בעילום שם שיחזה להיות כאילו נכתב בידי אותו "עד ראיה" פיקטיבי, ובו תיאור כוזב של מה שהעד ראה וחששותיו להעיד. בהמשך לכך, כתב מעוז בכתב יד את המסמך ומסר אותו לעציר יחד על מנת שישלח אותו לאחר שחרורו לפרקליטות, לסנגורו של מעוז ולהרכב השופטים שדן בתיק הרצח.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מספר ימים לאחר שחרורו, הקליד העציר את המכתב במחשבו ושמר את הקובץ על התקן נייד. כותרת המכתב הייתה "עדות ראיה מליל הרצח של נח ונורית מעוז ז"ל", ונוסחו נחזה כמכתב של אדם המתגורר כביכול בשכנות למשפחה ושמע בליל הרצח צעקות עולות מן הבית, ובהמשך לכך ראה את האח ניר יוצא מהבית בריצה. במכתב הובא תיאור מראהו ולבושו של ניר וצוינו נוכחותו של "שכן מבוגר" שהסתתר מחוץ לחצר הבית וכן פרטים פיזיים מן הזירה. עוד ציין ה"כותב" כי הוא בטוח שמדובר בניר "בוודאות", וכי חווה ייסורים ולילות ללא שינה לנוכח גודל האסון, עד שבעקבות "עצת רב" החליט לשלוח את המכתב בעילום שם על מנת למנוע "עינוי דין ועיוות דין".
העציר הדפיס את המכתב בשלושה עותקים, הכניס אותם למעטפות שעליהן הדביק את שמו ו"כתובתו" של אותו עד ראיה על מנת לחזק את מצג השווא. בנוסף, השתמש בכפפות ניילון על מנת שטביעות אצבעותיו לא יוותרו על המכתבים, ובהמשך שלח אותם ליעדם.
בסופו של יום הודה מעוז והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירה של בידוי ראיות. בנוסף, הועמד לדין גם שותפו בהליך נפרד והורשע בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ובידוי ראיה ונידון ל-5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לניר מעוז.
השופט אוהד גורדון גזר על מעוז 15 חודשי מאסר נוספים לעונשים שנגזרו עליו בתיק הרצח, וכן עונשים נלווים. במסגרת הדיון על מתחם העונש ההולם ציין השופט כי עבירת בידוי הראיות מבקשת לגונן על תקינות וטוהר ההליך המשפטי ולמנוע עיוות דין ופגיעה בשאיפה לעשיית צדק. לדבריו, בהקשרו של הליך פלילי, עלולים מעשי הבידוי להטות את ההכרעה ולגרום לבית המשפט, שלא בידיעתו, להורות על זיכוי אדם שביצע עבירה או חמור מכך – להרשיע אדם חף מפשע ולהטיל עליו עונש. במקביל, עשויים מעשים אלו לפגוע באמון הציבור בשלטון החוק.
במקרה זה, נקבע, הזיק הנאשם במעשיו נזק קשה לערכים המוגנים ע"י העבירה, כאשר חומרת מעשיו ניבטת משילוב של מספר אלמנטים ובכלל זאת העובדה כי באמצעות בידוי הראיה ניסה להתחמק ממתן הדין על אחת העבירות החמורות בספר החוקים – עבירת הרצח, וממעשה קשה במיוחד של רצח שני הוריו. עוד הוסיף השופט כי החומרה מודגשת נוכח העובדה שהנאשם בחר, באמצעות המכתב הכוזב, לא רק לנסות להתחמק מאחריות ומעונש אלא לעשות זאת באמצעות הפניית חצי החשד לעברו של אדם אחר. לא זו אף זו, הדבר פסול במיוחד, לדעת השופט, נוכח הבחירה באחיו, בשר מבשרו, ויצירת סיכוי כלפיו באמצעות הצבעה עליו כרוצח הוריו. בדרך זו, צוין, היה ניר אלול למצוא עצמו כחשוד ברצח על לא עוול בכפו, לצד הפגיעה בשמו הטוב, בפרטיותו ובשלוות נפשו. "כך עשה הנאשם שימוש ציני וקר באחיו", כתב השופט, "תוך נכונות להקריב את טובתו ושלומו של האחרון כדי למלט עצמו מעונש".
עוד הוסיף השופט כי העבירה נעברה בצורה מתוכננת ומחושבת, במזימה שהלכה ונרקמה בבית המעצר והוצאה לפועל בשיתופו של עציר אחר. לדעת השופט, תחכומו של הנאשם והיותו ה"מוח" מאחורי המזימה עולים גם מנוסח המכתב, המעיד כי הוא בוסס על היכרותו של הנאשם עם פרטי תיק הרצח וזירת הביצוע, וכן מהניסיון לדמות את ה"עד" לאדם דתי המתייסר נוכח ידיעת האמת אודות זהות הרוצח. בנוסף, עולה תעוזת הנאשם ותחכומו גם בבחירה לשתף פעולה עם אחר על מנת להוציא את המזימה אל הפועל בעודו שוהה במעצר. לכל אלו, הוסיף השופט את השימוש הפסול שביקש הנאשם לעשות בסנגורו, שאף לו העביר את המכתב, מבלי לחשוף בפניו את טיבו האמיתי ותוך הצבתו במצב מורכב לו יציג ראיה כוזבת בבית המשפט.
בכל הנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלותו של הנאשם, ציין השופט כי בפועל אמנם נחשפה המזימה ונכשלה, אך נגרם נזק של ממש לאח ניר שנאלץ להתמודד עם עננה של חשד לפיה הוא עצמו ביצע את הרצח הנתעב של הוריו ומלבד זאת כישלון המזימה לא היה תוצר של חרטת הנאשם או אקט שנקט, אלא של הליך יעיל של בירור עובדתי ומשפטי שסיכל את מזימתו. כמו כן, נוכח האפשרות של זיכויו מהרציחות שביצע ולצדה האפשרות כי אחיו ניר היה מופלל ברצח זה, מדובר בנזק פוטנציאלי כבד ביותר. מכלול שיקולים זה, לדעת השופט, מוביל למסקנה כי מדובר במעשים הראויים לענישה הולמת. בהתאם, נקבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם הוא בין 8-20 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה ופיצוי לניר.
בקביעת העונש במסגרת המתחם התחשב השופט בהודאתו של מעוז, שייעלה את ההליך וחסכה מזמנו של בית המשפט, תוך הפחתת המשקל משיקול זה לאור השלב בו הוצגה ההודאה, בשלב מתקדם של פרשת התביעה ולאחר שהוקדש זמן של ממש לשמיעת עדים. עוד נזקפה לזכותו של הנאשם החרטה ונטילת האחריות שהביע, כמו גם ההכרה בהיותו של ניר נפגע העבירה שביצע. מנגד, חומרת העבירה, מידת התעוזה והתחכום שנלוו לביצועה והיכולת לבצע את העבירה למרות היותו במעצר – מעידים לדעת השופט על יכולות עברייניות ומקימים סכנה להישנות מעשים דומים בעתיד, גם אם בהקשרים אחרים.
בהתאם לאמור, גזר השופט על מעוז עונש של 15 חודשי מאסר, מתוכם 8 לריצוי במצטבר לעונשי המאסר אותם הוא מרצה כיום, והיתרה בחופף. עוד נידון הנאשם ל-8 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 6,000 שקל לאח ניר. מעוז יוצג בהליך ע"י עוה"ד ע' אשכנזי ומ' רובינשטיין מהסנגוריה הציבורית.
