עו"ד יוסי כהן מוכר לכולנו בעיקר מהתוכנית "שאלה משפטית" שאותה הנחה במשך שנים רבות, מארבעת ספריו "דיני חברות" ומעיסוקו בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה. את עיקר מומחיותו צבר עו"ד כהן בייצוג גופים ובעלי מניות בתיקי ליטיגציה מורכבים, אך לאיזה תיק הוא חוזר כשהוא מתבקש להיזכר בתיק משמעותי שהיה לו בקריירה?
במהלך השנים ניהלתי תיקים רבים שסכום התביעה שלהם מסתכם במיליוני שקלים רבים ותיקים אחרים שההשלכות שלהם אדירות, אבל התיק שבו אני תמיד נזכר בחיוך ובסיפוק גדול, הוא תיק עמותת האלמנות ויתומי צה"ל נגד שר הביטחון.
לפני שנים רבות, כמה חודשים לאחר שקיבלתי את רישיון עריכת הדין, הגיעו אלי קומץ אלמנות שטענו כי ארגון "יד לבנים" שייצג במשך שנים את האלמנות, היתומים וההורים השכולים אינו מייצגם נאמנה, עקב ניגוד האינטרסים המובנה שבין הורים שכולים לבין אלמנות ויתומים. בעוד להורים השכולים יש בדרך כלל אוריינטציה עָבַרִית והם מתמקדים בהנצחת יקיריהם, מרבית האלמנות והיתומים היו חייבים לקבל לאלתר פתרונות כלכליים למשברים שנבעו ממות המפרנס המוביל במשפחה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הייצוג של ארגון "יד לבנים" נכפה על האלמנות והיתומים למורת רוחן ובניגוד לדין, החל ממועד הקמתו של הארגון. האלמנות והיתומים פנו למשרד הביטחון בבקשות להכיר בהן כארגון היציג, אך שר הביטחון סירב בהתמדה. לפיכך הגשתי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק ובה ביקשתי צו על תנאי המורה למשרד הביטחון להכיר בעמותת האלמנות ויתומי צה"ל כארגון היציג שלהם, ומפריד את העמותה מהארגון. המחלוקת הועברה לפוסק, שקבע כי האלמנות והיתומים אכן מהווים קבוצה ייחודית בעלת אינטרסים שונים מאלה של קבוצות השכול האחרות וכי עם כל הצער, יש להפריד בין הארגונים.
לאחר דיונים רבים, חקירות, בדיקות וחוות דעת, הורה הנשיא שמגר כי תיערך הצבעה בין ההורים השכולים, האלמנות והיתומים בשאלה האם יש להפריד בין הארגונים והאלמנות והיתומים אכן הכריעו בעד הקמת ארגון עצמאי ונפרד. הפוסק קבע כי יש לקיים בחירות ארציות לשם בחירת נציגות לאלמנות צה"ל שתהווה ארגון היציג שלה. הבחירות לא עברו על מי מנוחות, ארגון יד לבנים סירב להעביר את רשימת המצביעים הפוטנציאליים לעמותת האלמנות, משרד הביטחון סירב תחילה להעמיד לעמותה תקציבים ואולם אף בעניין זה התערב בית המשפט העליון ובסופו של דבר הוקם ארגון למופת, המייצג את האלמנות והיתומים עד עצם היום וזוכה להכרה ולתקציבים לרווחת האלמנות ויתומי צה"ל.
יצוין, כי במסגרת המערכה להקמת העמותה וההכרה בה לא קיבלתי ולו אגורה אחת כשכר טרחה. התיק נוהל כ"פרו בונו", מתוך הכרה בחובתי ואף בזכות הגדולה שנפלה בחלקי לסייע לאלמנות ויתומי צה"ל. אף שלא ציפיתי לכל תמורה, היא באה ו"בגדול". זמן קצר לאחר שהסתיים המאבק, פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" סדרת כתבות מחמיאות ומפרגנות ששבחו את האופן שבו לחמתי בבתי המשפט וכשנה לאחר מכן קיבלתי מנשיא המדינה אות הוקרה בעבור פועלי. תמורה שלא תסולא בפז.
רוצים גם לספר לנו על תיק משמעותי בקריירה שלכם? צרו קשר
