שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הקבלן לא הסדיר את הבניה במשך 12 שנה – וישיב לרוכשי הדירות את כספם

חדשות

הקבלן לא הסדיר את הבניה במשך 12 שנה – וישיב לרוכשי הדירות את כספם, צילום: getty images israel
הקבלן לא הסדיר את הבניה במשך 12 שנה – וישיב לרוכשי הדירות את כספם
11/06/2018, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום קיבל תביעה שהגישו רוכשי דירות בבית חנינא לביטול חוזי מכר שכרתו בע"פ עם קבלן, לאחר שחלפו 12 בהן הקבלן לא פעל לקבלת היתר בניה והעיריה אף הוציאה צו הריסה. נקבע, כי התנהגות הקבלן מלמדת כי פעילותו להוצאת היתר בניה היוותה חלק מתנאי החוזה, וכי לא גילה לרוכשים את הערכתו לכך שיקשה עד מאוד להוציא היתר כזה

התובעים הם ארבעה רוכשי דירות והנתבע הוא קבלן ויזם, שערך עסקת קומבינציה עם בעל קרקע בלתי מוסדרת בבית חנינא מכוחה הוא זכאי למחצית הזכויות במקרקעין ולמחצית הדירות שבנה, אשר חלקן נמכרו לתובעים. לפי הנטען בתביעה שהגישו הרוכשים לבית משפט השלום בירושלים, הקבלן מכר את הדירות לאחר שהתחייב בפניהם כי בתוך חודשים ספורים ישיג היתר בניה, אלא שבפועל חלפו 12 שנים ללא היתר בניה והעיריה אף הוציאה צו הריסה. העסקאות נערכו בקיץ 2006 בעל פה, מבלי שנחתם כל מסמך. כמו כן, התובעים לא שילמו את מלוא המחיר שסוכם.

התובעים ביקשו שיוצהר כי ההסכמים בטלים, בשל כך שהקבלן הציג בפניהם מצג שווא העולה כדי מרמה, כאילו מדובר בבניין שקיים היתר בניה לגבי שלוש קומות מתוך חמש, והוא מתחייב בתוך תקופה קצרה להכשיר את כל הבניין. זאת, כשבפועל קיבל היתר לשלוש דירות וזנח את ההליכים להכשרת הבניין. כפועל יוצא מביטול ההסכם דרשו התובעים לחייב את הקבלן בהשבה ריאלית של הסכומים ששילמו בהתחשב בעליית ערך הדירות, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש על פי שיקול דעת בית המשפט.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הקבלן טען מצדו כי גילה לתובעים את המצב לאשורו ולא הטעה אותם, וכי הוא לא התחייב להוציא היתר בניה, אלא שיפעל לקבל היתר. עוד נטען כי העובדה שהתובעים לא פעלו מהיום שבו "גילו" שהיה היתר רק לשלוש דירות ולא לשלוש קומות כפי שטענו שנאמר להם, ועל אף שחלפו שנים, מלמדת על כך שידעו את המצב על בוריו, ורק השתמשו בטענה זו כתואנה לאי תשלום יתרת התמורה לה התחייבו. עוד טען הקבלן כי במזרח העיר ירושלים קיים שוק של קניה ומכירה של בתים ללא היתר בניה, והמחיר שסוכם עם התובעים משקף את היעדר ההיתר ולכן מילא את חלקו בחוזה ויש להורות לתובעים להשלים את יתרת התמורה שהתחייבו לה.

השופטת מרים קסלסי קבעה כי בהעדר חוזה בכתב ואף לא כל מסמך בכתב אחר, כמו פנייה בכתב לקבלן, אין לבית המשפט אלא להסתמך על חזקות שבדין, שכל ישר, התנהגויות הצדדים ולבסוף על עדויותיהם, באשר רובן ככולן ניתנו על ידי בעלי ענין, ולכן צריכות להיבחן בזהירות המתבקשת. עוד נקבע כי הפעלת הגיון כלכלי תומך בקבלת טענת התובעים, לפיה השגת היתר הבניה היווה חלק מתנאי החוזה ונכללה בתמורה החוזית. זאת, שם לא כן היה על הקבלן לגבות מחיר נוסף עבור הוצאת היתר הבניה, בעוד שהוא אישר בעדותו כי המחיר הוא "המחיר המוסכם הסופי", ואם השגת היתר בניה או התחייבות לפעול לשם כך אינה אחת מהתחייבויות הקבלן, מדוע שימשיך בפעילות זו, לאחר שמכר הדירות לתובעים ולאחרים.

בנוסף ציינה השופטת כי גם התנהגותם של הצדדים לאחר חתימת החוזה מהווה כלי פרשני מן המעלה הראשונה, העשויה ללמד כיצד הצדדים לאותו חוזה הבינו אותו. במקרה זה, נקבע, התנהגות הקבלן מאוחר להשתכללות החוזה בין הצדדים מלמדת כי פעילותו להוצאת היתר בניה היוותה חלק מתנאי החוזה בע"פ שנכרת וכי כך הבינו זאת התובעים וכך הבין זאת הקבלן בעצמו, אם כי את הערכתו לכך שיקשה עד מאוד להוציא היתר כזה, לא גילה להם. צו הפסקת הבניה שהוציאה העיריה היה לפני מכירת הדירות לתובעים, צו שהוצא בטרם נבנו קומות 3-5, לא כובד באופן מכוון על ידי הקבלן כשהמשיך בבניה. לפיכך, הקבלן לא הוכיח שהתובעים ידעו על הליכי העיריה נגד בעל המקרקעין, טרם רכישת הדירות. כפועל יוצא, הוכח ברמת הוודאות הנדרשת כי החוזה בין הקבלן לתובעים כלל התחייבות להוציא היתר בניה, או לפחות לפעול לצורך כך, כאשר התובעים מבינים שישנה סבירות להצלחת מאמצים אלו, ואילו החוזה בע"פ בין הקבלן לתובעים האחרים כלל הצהרה לפיה קיים היתר בניה.

עוד צוין כי אין ספק שעשור שנים הם די והותר לצורך הוצאת היתר בניה, וכי הקבלן לא טען אחרת ולא ביקש ארכה נוספת. אשר על כן זכאים התובעים לביטולו של החוזה ולבקשתם ניתן סעד הצהרתי לפיו החוזים בין התובעים לקבלן מבוטלים. הצד השני של המטבע הוא שהקבלן אינו זכאי לאכיפת ההסכם ולקבלת הפרש התמורה החוזית שלא שולמה, ולכן תביעותיו נדחות. בעניין זה יש להוסיף כי אכיפת ההסכם בלתי אפשרית ובלתי צודקת, נוכח צו ההריסה התלוי ומרחף מעל ראשם של התובעים. מן העבר השני, בעקבות ביטול החוזים זכאי הקבלן לקבל חזרה את הדירות שמכר כפוף לכך שישיב לתובעים את השקעתם בדירות, בנוסף לסכומי הכסף שקיבל.

לסיום הוסיפה השופטת כי יתכן שהפיתוי לרכוש דירה בתשלומים נוכח מצבם הכספי, הביא לעצימת עיניהם של התובעים מפני סכנת ההריסה, אך מכל מקום האשם התורם החוזי יכול לנגוס בפסיקת פיצויים בגין נזקים, אך לא בזכותם להשבה, ולכן הנפקות לאשם התורם שלו טען ב"כ הקבלן הוא אי פסיקת פיצויים לא ממוניים שדרשו התובעים בתביעתם.

התביעה התקבלה - הקבלן חויב בהשבת הכספים שקיבל מכל אחד מהתובעים וכן בהשבת הסכום שהשקיעו בדירות בסך 30,000 דולר כל אחד. ב"כ התובעים: עו"ד אמנון מזר. ב"כ הנתבע: עו"ד מוחמד דחלה.

 

ת"א 282-05-12

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:216
קומיט וכל טופס במתנה