חדשות

מחסנאי בחברה ליצור ויבוא מוצרי טקסטיל ובד פוטר מעבודתו לאחר שעורך דינו פנה לחברה לצורך בירור זכויותיו. השבוע קיבל בית הדין הארצי את ערעורו על סכום הפיצוי שנפסק לו ברכיב זה בבית הדין האזורי וקבע כי רף הפיצוי שנפסק אינו הולם את חומרת המעשה ומשכך יש מקום להעלותו

המערער, י.ר, עבד במשך כשנה וחצי כמחסנאי ונהג אצל המשיבה, חברה ליצור ויבוא טקסטיל ומוצרי בד ביתיים, עד שלימים פוטר מעבודתו. בעקבות האמור הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. באמצעות בא כוחו, עו"ד אייל אבידן, טען העובד כי פיטוריו נעשו שלא כדין מאחר שפוטר שעות אחדות לאחר שבא כוחו פנה בכתב לחברה בדרישה לקבל תלושי שכר ודו"חות נוכחות לצורך בירור זכויותיו. עוד טען כי לא נערך לו שימוע כדין וכי במהלך תקופת עבודתו לא קיבל תשלום עבור השעות הנוספות בהן עבד ולא הופרשו עבורו מלוא הסכומים לקרן הפנסיה. לדבריו, עבד מדי יום שעות רבות (כ- 17-18 שעות) אך לא קיבל שכר עבור שעות נוספות, וכי החברה לא עמדה בסיכום עמו לפיו חלק מהשעות הנוספות יכללו בסכום הגלובאלי ששולם לו ועבור היתר יקבל תשלום נפרד. עוד סבר העובד כי הוא זכאי לפיצוי על אי מסירת הודעה לעובד בהתאם לחוק ועל תלושי שכר פגומים שסופקו לו.

החברה מצידה, טענה כי גרסת העובד הייתה מבולבלת ולא אחידה וכי מכתבו של בא כוחו כלל לא התקבל אצלה. כן טענה כי עובר לפיטורים נערכו עם העובד שיחות רבות בשל תפקודו הלקוי ולכן די בהן כדי לענות על הדרישה לקיום שימוע לפני פיטורים. בכל הנוגע לשעות הנוספות, טענה החברה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על העובד מאחר שלא ניתן לפקח על עבודתו היות ועבד מחוץ לחצרי החברה. עוד טענה כי שכרו הועלה מספר פעמים וכי סוכם עמו שהשכר יהיה גלובאלי ויכלול גם תשלום עבור שעות נוספות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בית הדין האזורי קיבל ברובה את התביעה תוך שקבע כי פיטורי עובד משום שפנה לעורך דין לבירור זכויותיו הם מעשה פסול, וכי למרות שלמעסיק ככלל נתונה הפררוגטיבה לנהל את עסקו כראות עיניו הרי שפיטורים כאמור עומדים בניגוד לחובות ההגינות, היושר ותום הלב החלים על הצדדים ליחסי העבודה. בנוסף, חויבה החברה בין היתר לפצות את העובד בגין העסקה שלא כדין, היות שהעסיקה אותו במשך שעות ארוכות מאד על אף ששילמה לו עבורם. סך הפיצוי הכולל שנפסק: כ- 66,000 שקל.

הערעור שהגיש העובד לבית הדין הארצי לעבודה התמקד ברכיבי התביעה שלא נפסקו לו, ובכלל זאת גמול שעות נוספות, פיצוי בגין נזק לא ממוני ופיצויי הלנת שכר. בכלל זאת, הלין העובד נגד גובה הפיצוי שנפסק לו בשל פיטוריו עקב פנייתו לעורך דין, בסך 15 אלף שקל, וטען כי מדובר בסכום נמוך מדי, בין היתר בשל חומרת המעשה.

השופטת חני אופק גנדלר קיבלה את הערעור חלקית ופסקה לעובד סכומים נוספים על אלו שנפסקו לטובתו בבית הדין האזורי. תחילה קיבלה השופטת את טענות העובד באשר לזכאותו לגמול שעות נוספות ונקבע כי החברה תשלם לו סכום של 21,457 שקל ברכיב זה. צוין, כי היקפי השעות עולים מדוחות הנוכחות, וכי העובד קיבל בתלוש השכר תשלום בעד שכר בלבד, ללא פיצול בין שורה המבטאת שכר רגיל ושורה המבטאת גמול שעות נוספות גלובאליות. עוד צוין כי הטענה ששורת השכר מגלמת בתוכה גמול שעות נוספות מעוררת קושי משפטי נוכח הוראת חוק הגנת השכר, לפיה בנסיבות אלו יראו את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד.

בכל הנוגע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ציינה השופטת כי הפיצוי שנפסק לתובע היווה תרכובת של פיצוי בגין הפיטורים עקב הפניה לעו"ד ועקב היעדר שימוע. נקבע, כי נקודת המוצא לבחינת טענות המערער נגד הסכום שנפסק לו היא קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, בה אין להתערב, לפיה הפיטורים אכן היו בתגובה למשלוח המכתב מטעם בא כוחו של העובד. "רואים אנו בחומרה פיטורי עובד בשל פניית עורך דין מטעמו לבחינת סוגיית מיצוי זכויותיו", כתבה השופטת. עוד ציינה כי פיטורים אלה אף מנוגדים לרוחו של סעיף 28א לחוק הגנת השכר, האוסר לפגוע בעובד מחמת תביעה שהגיש לתשלום שכר, לרבות גמול שעות נוספות. במקרה זה, אמנם הפיטורים המהירים קדמו להגשת התביעה, אולם לשיטת השופטת את הבקשה לקבלת דוחות הנוכחות באמצעות ב"כ העובד לא ראוי לנתק ממהלך שתכליתו מיצוי זכויות העובד, לרבות ובהמשך באמצעות הגשת תובענה. בהתאם, סברה השופטת כי רף הפיצוי שנפסק בבית הדין האזורי אינו הולם חומרה זו, ומשכך יש מקום להעלותו.

נוכח האמור, סכום הפיצוי הכולל בגין פיטורים שלא כדין יועלה ב-21 אלף שקל, כך שהסכום הכולל שיפסק הוא 50 אלף שקל בגין עילת הפיטורים והיעדר השימוע. כפועל יוצא, סך הפיצוי הכולל שישולם לעובד, כולל סכום הפיצוי שנפסק לו בבית הדין האזורי, יעמוד על 108,457 שקל. העובד יוצג בהליך ע"י עו"ד אייל אבידן. החברה יוצגה ע"י עורכי הדין יאיר דוד ואפרת גרינברג-יוסף.

ע"ע 52804-12-15