חדשות

שרת המשפטים איילת שקד השיבה במליאת הכנסת לשאלות הח"כים ללא הכנה מראש במגוון סוגיות שעל סדר היום. בין היתר התייחסה שקד לאחוז הנכשלים הגבוה במבחני לשכת עורכי הדין ואמרה: "אני בוודאי לא רוצה לעודד סטודנטים ללכת ללמוד עריכת דין... צריכים לחשוב האם נכון יהיה לעשות איזושהי בחינת סינון באמצע"

מליאת הכנסת קיימה אתמול (ב') שעת שאלות עם שרת המשפטים איילת שקד, במסגרתה השיבה שקד ללא הכנה מראש על שאלות ח"כים במגוון סוגיות שעל סדר היום. בין היתר השיבה שקד לפנייתה של חברת הכנסת ענת ברקו, שהעלתה את סוגיית מבחני לשכת עורכי הדין ואחוז הנכשלים הגבוה בבחינות. "לצערי הרב יושב-ראש לשכת עורכי הדין עושה עוול לצעירים הללו", אמרה ח"כ ברקו. "עושה עוול לאלה שלמדו כיוון ש-66% נכשלים זה ציון נכשל לתהליך ההוגן גם של משרד המשפטים וגם של לשכת עורכי הדין. ולכן, גברתי, אני מציעה לתת ציון 60 כציון מעבר, לתת איזשהו פקטור ולהעביר כמה שיותר אנשים את הבחינה הזאת ולא להחריב את חייהם ולהכניס אותם לסחרור כזה שהם לא יוצאים ממנו, ולהגדיר בדיוק איזה סוג של מבחן רוצים לעשות כשהמיון הוא בתחילת התהליך בכניסה ללימודים ולא בסופו, לאחר שהם בזבזו כל כך הרבה כסף".

בתגובה לדבריה של ח"כ ברקו אמרה השרה שקד "קודם כול במדינת ישראל יש בעיה. מדינת ישראל היא שיאנית העולם פר נפש במספר עורכי הדין. סתם, שיהיה לכם סדר גודל: ישראל מדינה עם 8 מיליון תושבים – כ-70 אלף עורכי דין; אוסטריה מדינה עם 8 מיליון תושבים – כ-6,000 עורכי דין. אם אני אלך מדינה-מדינה אתם תראו את האבסורד ואת הפער בין מדינת ישראל למדינות אחרות. זה, כמובן, דבר לא בריא; לא בריא לחברה, לא בריא לכלכלה. אנחנו תובעים את עצמנו לדעת גם בגלל שיש הרבה עורכי דין. אין ספק שכמדינה, אם אני מסתכלת כממשלה, אני בוודאי לא רוצה לעודד סטודנטים ללכת ללמוד עריכת דין. האינטרס שלנו, כשאנחנו מסתכלים על טובת המדינה, זה בהחלט לעודד סטודנטים ללכת למקצועות אחרים".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"בעניין הבחינה הספציפית הזאת", הוסיפה שקד, "ראשית, שתדעי, התחלף יושב-ראש – ועדת הבחינות התחלפה. השופט שוחט מחליף את השופט אלרון, שמונה לבית המשפט העליון, והשופט גרשון גונטובניק, שהוא באמת שופט מצוין שבא מהמגזר הפרטי עם הרבה ניסיון בהרבה מאוד תחומים, נכנס לוועדה. ככה שהרכב הוועדה השתנה, ויהיה מאוד מעניין לראות את השאלות בבחינה הבאה. לי אין סמכות לתת פקטור. זה לא בסמכותי. אני ישבתי יחד עם יושב-ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ועם חברת הכנסת נורית קורן, שהיא גם חברה בוועדה לבחירת שופטים. ישבנו שלושתנו לפני שבועיים, בדיוק כדי לדבר על הסוגיה שאת העלית, כי כבר פנית אליי כמה וכמה פעמים, וחשבנו מה אפשר לעשות. יושב-ראש לשכת עורכי הדין לא מוכן בשום אופן לדבר על פקטור. כן עלה הרעיון שהלשכה, בצורה כזאת או אחרת, תסבסד קורס למי שנכשל בבחינה הקודמת".

עוד הוסיפה השרה שקד "אנחנו כן צריכים לחשוב אם נכון יהיה לעשות איזושהי בחינת סינון באמצע, אחרי שנה אחת או שנתיים בלימודים, ולא לחכות רק עד סוף הסטאז'. אבל תדעי שגם בעולם – אני ביררתי מה קורה בעולם – גם אחוזי המעבר בעולם הם בממוצע באזור הזה. זה לא שבמדינות אחרות יש 90% מעבר. והלכתי גם אחורה לפני עשר שנים, לאוניברסיטאות. הסתכלתי על אחוזי המעבר באוניברסיטאות – היה אותו דבר. זה לא ששם יש ירידה או נפילה. אני מסכימה איתך שיש סטודנטים שלמדו קשה, חיילים משוחררים, אנשים רציניים. אבל בסופו של דבר מתישהו צריך למתוח את הקו. אז אני חושבת שדווקא הבחינה הבאה – מכיוון שהשתנתה ועדת הבחינות, הבחינה הבאה יכולה גם להוות מדד, ובהחלט אנחנו נקדם את העניין הזה, שלפחות יקבלו פטור מתשלום לקורס".

שעת השאלות היא כלי פרלמנטרי חדש שהוכנס במהלך כהונתה של הכנסת ה-20, במטרה לאפשר לאופוזיציה להעלות נושאים במליאה באופן ישיר אל מול שרי הממשלה. מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות, ולחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים יהיו מהאופוזיציה.

מלבד נושא בחינות הלשכה, התייחסה שקד לנושאים נוספים שהועלו בפניה. ח"כ מיכל בירן ביקשה משקד להפעיל את סמכותה על רבני ערים שלדבריה מסיתים בעקביות כנגד ערבים, כנגד הקהילה הגאה וכנגד נשים, ואמרה "למרות שיש רבני ערים שמתבטאים לעיתים תכופות באופן שאינו הולם רב בישראל, את לא עושה שימוש בסמכותך, ובכך מביאה לזילות השירות הציבורי ולפגיעה באמון הציבור בו". שרת המשפטים השיבה: " אני קיימתי עם הרב אליהו שיחת הבהרה בנוגע להתבטאויות כאלה ואחרות. אם תעקבו אחרי פעילותי, תשימו לב שאני די עקבית בכך שחופש הביטוי צריך להיות במדינתנו כמעט מוחלט – כמובן לא מוחלט, אבל כמעט מוחלט – ולכן במקומות שאני חושבת שצריך התערבות, אז תהיה התערבות; במקומות שלא – לא."

ח"כ קארין אלהרר הביאה דוגמאות מפסקי דין לאורך השנים, שמעידים לדבריה על הגנה על זכויות חשודים, הגנה על צורכי ביטחון והגנה על זכויות הפרט, ושאלה "האם באמת היית מוותרת על פסקי דין מעין אלו ושכמותם באמצעות פסקת ההתגברות רק כדי לכופף את ידה של המערכת המשפטית?" השרה שקד השיבה: "את פסקת ההתגברות יזמו ביחד אהרן ברק ויצחק רבין. בגלל שליצחק רבין, זיכרונו לברכה, הייתה איזושהי בעיה קואליציונית עם ש"ס, אז באותה תקופה זה היה לגיטימי להכניס פסקת התגברות לחוק-יסוד: חופש העיסוק בגלל בעיה קואליציונית. אפילו סיעת מרצ הצביעה בעד. פסקת ההתגברות יוצרת סוג אחר של דיאלוג. שוב, במקרים מאוד יוצאים דופן אם הכנסת מחליטה שהיא צריכה להגיד את המילה האחרונה, וזה בדרך כלל בנושאים ערכיים גם חוק הגיוס זה חוק חברתי וערכי. לבית המשפט בעניין הזה של חוק הגיוס לא צריכה להיות עליונות על הכנסת. קראנו פסק דין רק השבוע בעניין חוק ההדחה. באמת פסק הדין מעניין שהנשיאה הובילה ודחתה את העתירה. אותי פסק הדין הזה מדאיג מכיוון שעד היום בג"ץ לקח לעצמו את הסמכות מכוח פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא יכול לבטל חוקים אם הם סותרים את חוקי היסוד. לא יעלה על הדעת שבג"ץ יתערב בחוקי יסוד  ובפסיקה הזאת למרות שהיא דחתה את העתירה הם דנו בשאלה הזאת. עצם זה שהם דנים בזה, בעיניי, זה מדאיג".

ח"כ יוסי יונה התייחס ליוזמות הסיפוח של שטחי c  ושאל: "האם את יכולה להבהיר לנו, להציג את עמדתך באשר למעמדם של הפלסטינים שימשיכו לשהות באזורים הללו?". שרת המשפטים השיבה: "מעמדם יהיה כמעמדך וכמעמדי. הם יהיו אזרחים שווי זכויות. יש ויכוח על המספרים, יש כאלה שאומרים שיש שם 100,000 פלסטינים, יש כאלה שאומרים שיש 200,000 פלסטינים. אני חושבת שבמסגרת החלת החוק הישראלי על שטחי C, מדינת ישראל יכולה בהחלט לתת מעמד שווה כמו שיש לך ולי לתושבים שגרים שם".

ח"כ מוסי רז הזכיר שאתמול נידון בבג"ץ חוק ההסדרה כאשר את הממשלה ייצג עורך דין פרטי בעקבות סירובו של היועץ המשפטי לממשלה להגן על החוק ושאל: " איך נדע מתי מותר ליועץ משפטי לא לייצג את המדינה, את הכנסת, ואם הוא לא מוכן לייצג האם זה אומר לנו משהו?". השרה שקד השיבה: "אפשר לספור על כף היד את המקרים לאורך כל השנים שזה קרה. במקרה כזה בוודאי אי אפשר לסתום לממשלה את הפה, ובטח גם לא לכנסת, ומישהו שצריך לייצג את הכנסת ואת הממשלה".