חדשות

ראשי מערכת המשפט פתחו הבוקר את הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, המתקיים זה השנה ה-18. מהדוברים הבולטים: שרת המשפטים שקד, שהודיעה כי תקדם רפורמה שתעסוק בזכויות נאשמים וחשודים במשפט הפלילי ופרקליט המדינה, שי ניצן, שהתייחס בחריפות לתופעת השחיתות השלטונית ואף תקף בדבריו את רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט

הכנס השנתי ה-18 של לשכת עורכי הדין באילת נפתח היום (ב') בטקס חגיגי במעמד ראשי מערכת המשפט, בהם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ועוד. בדבריהם התייחסו הנואמים לשורת נושאים מגוונים – תרבות הדיון, השחיתות השלטונית, פסקת ההתגברות, המתקפות על מערכת המשפט, זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי, הלוחמה בעזה ועוד ועוד.

בין הדוברים הבולטים בטקס ניתן למנות את שרת המשפטים, איילת שקד, שהקדישה את דבריה לזכויות נאשמים וחשודים בהליך הפלילי והודיעה כי תקדם רפורמה מקיפה בנושא, שתכלול בין היתר ועדה שתעסוק במניעת הרשעות שווא, זכויות בחקירה והסדרת שמירת מוצגים. היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייחס ל"לוחמת המשפט" שבפניה ניצבת מדינת ישראל בימים אלו ופרקליט המדינה, שי ניצן, עסק בדבריו בשחיתות השלטונית וטען כי ללא תמיכה ציבורית לא ניתן להוקיע לחלוטין את התופעה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

את הטקס פתח יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שהתייחס למתקפות על מערכת המשפט ואמר: "אנו נמצאים בתקופה בה גם בית המשפט העליון מותקף אולי יותר מאי פעם. ישנם חברי כנסת שהפכו את ההשתלחות בבית המשפט העליון כמקור להשגת לייקים בפייסבוק ולקידום בפריימריז. זוהי התנהגות פסולה שיש לגנות. במיוחד חמורים הדברים נוכח הניסיון של חברי כנסת ולעיתים גם שרים לגלגל לעבר בית המשפט העליון אחריות לכל רעה במדינה. אלה ספינים רעים שגם אותם יש לגנות. לחופש ביטוי יש מקום של כבוד במדינה דמוקרטית ומותר לחלוק על בית המשפט העליון. מותר גם לבקר אותו, אבל אסור בתכלית האיסור לשפוך את התינוק עם המים".

עוד הוסיף נוה "בית משפט חזק הוא אינטרס לאומי של מדינת ישראל. בית משפט חזק הוא אבן יסוד במדינה מודרנית, תוססת ושוחרת דמוקרטיה. חייבים לשמור על בית המשפט העליון עצמאי, אסור לפגוע בבית המשפט העליון". ביחס ל"פסקת ההתגברות" אמר נוה: " אני מאמין ומקווה שברבות הימים יצליחו הצדדים להגיע למתווה מוסכם ולהסדר היחסים בין הרשויות. זה מה שישראל צריכה: הסדר, בחוק יסוד חקיקה, שאחת ולתמיד יסדיר את גבולות המחלוקת. מהלך זה חייב להיעשות בהסכמה על דעת נשיאת ביהמ"ש העליון, ראש הממשלה שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. אני גם לא מסתיר את דעתי שהמתווה של פסקת ההתגברות שעלה לאחרונה לפני מספר שבועות בוועדת השרים לחקיקה, הוא מתווה לא נכון, שלא נעשה בהסכמה ובדרך המלך. הוא פוגע בביהמ"ש העליון ובעצמאותו השיפוטית ומי שיזם אותו ועומד מאחוריו לעניות דעתי לא ראה את העניין המשפטי עצמו אל מול עיניו, אלא את מאזן המנדטים באלקטורט שלו, וטוב שלא התקדם להצבעה במליאת הכנסת". בעניין זה הביר נוה כי אינו מכוון את דבריו לשרת המשפטים.

מלבד האמור התייחס נוה בדבריו גם לסערת בחינות הלשכה, ואמר: "אני ער לכך שיש התוקפים אותי על כך ללא הפסקה ומטילים עלי את האחריות לאחוזי המעבר הנמוכים בבחינות ההסמכה, ובבחירה ביני לבין הוועדה הבוחנת- טוב שתוקפים אותי ופחות את הוועדה אשר עושה את מלאכתה בהתנדבות, במסירות ובנאמנות לטובת השבחת מקצוע עריכת הדין והחזרת קרנו וכבודו. אני בטוח שגם אלה שתוקפים אותי עכשיו, לאחר שיצלחו את הלימודים, ההתמחות והבחינות – גם יהיו עורכי דין טובים יותר וגם יבינו שהמהלכים והשינויים שבוצעו היו נכונים וצודקים למען שמירה על כבוד המקצוע ועתיד המקצוע".

הבאה לדבר הייתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שהתייחסה בראשית דבריה לתחקיר "עובדה" ששודר לפני מספר חודשים אודות שיטת מינוי השופטים: "הכנס החשוב הזה עלול להוליך גם למצבים מביכים ובלתי הולמים, אם לא נקפיד להתנהל בהתאם לכללים החלים על מפגשים מסוג זה. כך למרבה הצער אכן אירע בכנס השנתי הקודם. אלא שכל משבר כך אני מאמינה הוא הזדמנות ללימוד, לתיקון ולצמיחה. אירועי הכנס הקודם חייבו אותנו לרענן ולחדד מול לשכת עורכי הדין את הכללים הרלוונטיים הנוגעים להזמנת שופטים להשתתף בכנסים מסוג זה. כמו כן הציבו אותם האירועים מראה בפנינו השופטים באשר לליקויים שנפלו בהתנהלותם של אחדים מאיתנו באותו הכנס. כחלק מתהליך הפקת לקחים מאותו האירוע הדגשתי בפני ציבור השופטים כי כל מי שיבחר להמשיך ולהשתתף בכנסים אלה נדרש להקפיד על הכללים שנקבעו בנדון על ידי הנהלת בתי המשפט, על ידי ועדת האתיקה ועל ידי נשיאי בית המשפט העליון, ולנהוג באופן ההולם את מעמדנו כשופטים. אני מאמינה שהשיעור הזה הופנם ומקווה שאירועים מסוג זה לא יישנו".

עוד התייחסה הנשיאה חיות לסוגיית תרבות הדיון והשיח באולמות המשפט: "בשנים האחרונות אנו עדים להתדרדרות מדאיגה בכל הנוגע לתרבות השיח בחברה הישראלית, שהולך והופך בוטה ומתלהם יותר ויותר. הרשתות החברתיות – לצד היתרונות הרבים הגלומים בהן – תורמות כ"ניו-מדיה" את תרומתן להתדרדרות זו. אמצעי התקשורת המסורתיים מחרים ומחזיקים אחריהן וגם נבחרי הציבור לא תמיד משמשים דוגמה ומופת לשיח מכבד וענייני". בעניין זה הודיעה חיות על הקמת צוות היגוי היוזם ארגון וקיום כנס ארצי משותף בנושא תרבות הדיון לקראת סוף השנה, והוסיפה כי מתוכננים גם "שולחנות עגולים" בפורומים קטנים במחוזות השונים שיאפשרו שיח בלתי אמצעי בין שופטים ובין עורכי דין ונציגים של הלשכה באשר להתנהגות הולמת באולמות הדיונים.

השרה שקד: "השיח ביחס לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מתנהל מתוך כדור פורח"

שרת המשפטים שקד בחרה להקדיש את דבריה לנושא זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי. "יותר מדי שנים שהשיח בישראל ביחס לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מתנהל מתוך כדור פורח", אמרה שקד, "מרוב עיסוק בַּסוגיות המשטריות שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעורר, ישנם תחומים משפטיים שלמים בהם שכחנו לעסוק בעיקר. שכחנו לעסוק באדם עצמו, שכחנו לעסוק בכבודו ושכחנו לעסוק בחירותו".

בהמשך דבריה סיפרה שקד על עו"ד אלמוני, אותו כינתה "נאמן", שנעצר מול ילדיו בחשד לעבירה של הפרת אמונים, אשתו נפטרה כתוצאה מההלם ועולמו חרב עליו: "הסיפור של נאמן יכול בקלות להפוך לסיפורו של כל אדם שחי בִּסְביבתנו, ושעל כבודו וחירותו הבטיח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לשמור", אמרה השרה, "אני מבקשת לִטְבּוע כאן מושג חדש:

"מבחן נאמן". הפרקליטות והמשטרה מחויבות כמובן לבצע את עבודתן בַּצורה הטובה ביותר. פשע חמור או עבירה קלה – בּכוּלן יש לטפל, ובוודאי לבער את השחיתות. וּבצד זה תמיד לזכור לפעול על פי "מבחן נאמן". נאמן וְשכמותו הם אזרחים שנקלעו לֶהליך הפלילי. בְּסוף התהליך הפלילי יתכן בהחלט שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז היא לעתים נוהגת בהם כַּאַחֲרוני הפושעים; כדי לעמוד במבחן נאמן, מערכת אכיפת החוק צריכה להכווין את התנהגותה כלפי חשוד או נאשם, כך שככל שיזוכה בסוף התהליך, תצליח להביט בעצמה בדיעבד ולומר ביושר - "נהגתי בו כָּראוי".

עוד אמרה שקד "זכותו של הֶחשוד הישראלי לְכָבוד וּלְחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי. הזלזול הֶחמור בִּזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה וּמתמשך. הוא נובע מֵהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך וּלהתקיים עוד". בהקשר זה הודיעה שקד כי תוציא לפועל את "רפורמת ההליך ההוגן", שתורכב בין היתר מ"חוק ניהול חקירה" שיסדיר את זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה ויקבע נורמות ביחס לִמקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה וְדרך תיעודה. עוד תקדם שקד את "חוק שמירת מוצגים" שיסדיר את שמירת המוצגים בעבירות שונות, וכן הודיעה על הקמת ועדה חדשה לצמצום הרשעות השווא בישראל בראשות שופט בית המשפט העליון (לשעבר) יורם דנציגר ופרופ' אורן גזל איל. "תופעת הרשעות השווא הוכרה בְּכֹל העולם כבעיה והִגיע הזמן שישראל תצליח להיישיר מבט, גם היא, אל בעיה זו", אמרה שקד, "בסופו של דבר אין מערכת גדולה שלא עושה לעתים טעויות. עלינו לפעול באופן כפול: ראשית, עלינו לנקוט צעדים הנדרשים על מנת למנוע אותה מראש; שנית, עלינו למצוא פתרונות מערכתיים כדי לטפל בְּמקרים בהם הורשע אדם על לא עוול בכפו.. הכנסת הזוֹ תֹאמר את דברה, וּבְעוצמה, וַאֲני מקווה שתוך מספר שנים נצליח לתת משמעות אמיתית וּמְלאה לִכְבוד הָאָדָם וּלְחירותו; והפעם - גם לִכְבודו וּלְחירותו של האדם בֶּהליך הַפּלילי", סיימה.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, התייחס בדבריו ל"לוחמת המשפט" בפניה ניצבת מדינת ישראל בימים אלו: "אנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך של לוחמת משפט נגד ישראל במספר זירות, שכולל – בין היתר – הקמת ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם בקשר לאירועי הגדר ברצועת עזה; פנייה של הפלסטינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בבקשה לפתוח בחקירה נגד ישראל; ומהלכים נוספים. פסקי הדין של בית המשפט העליון, הזוכים להכרה ולמעמד בינלאומי, משמשים גם כחומת מגן של מדינת ישראל מפני מהלכים של לוחמת משפט בזירה הבינלאומית. רשויות תביעה וערכאות שיפוטיות במדינות שונות, כמו גם ערכאות שיפוטיות בינלאומיות, מכבדות את הכרעותיו של בית המשפט העליון במדינת ישראל, מתוך הבנה שמדובר בבית משפט מקצועי ועצמאי, המקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית. לכן, פגיעה במעמדו ובסמכויותיו של בית המשפט העליון – מלבד הקשיים המשמעותיים שהיא מעוררת במישור הפנימי – פוגעת גם ביכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני יוזמות משפטיות במדינות זרות ובערכאות בינלאומיות. היא פוגעת ביכולת שלנו להגן על מקבלי ההחלטות, על מפקדי צה"ל וחייליו".

עוד התייחס מנדלבליט לשורה של מהלכי חקיקה פרטית שיש בהם לשיטתו חדירה למתחם שיקול הדעת ולדרך עבודת מערכת אכיפת החוק, כגון "חוק ההמלצות" ו"החוק הצרפתי": "מובן, כי כל אחת מן ההצעות מועלית כשלצידה טיעונים המבקשים להצדיק אותה, בין היתר בטענה כי דווקא דרך הצעות אלו כביכול יוגבר אמון הציבור במערכת. אבקש לומר את הברור בעיניי: פגיעה בשיקול הדעת ובעצמאות מערכת אכיפת החוק איננה הדרך להגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ההפך הוא הנכון. פגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק תצר את צעדינו ותפגע עד מאוד ביכולתה של המערכת למלא את תפקידה בצורה מיטבית. היא זו שתביא לפגיעה באמון הציבור וביכולתנו לאכוף את החוק. לפיכך, אני מתנגד לכל אחת מאותן הצעות, וודאי לצבר ההצעות יחדיו".

פרקליט המדינה: "אנשים שהורשעו בעבירות חמורות מוזמנים לאולפני טלוויזיה" ולכנסים כמרואיינים "לגיטימיים"

פרקליט המדינה, שי ניצן, תקף בדבריו את מה שהוא רואה כחוסר גיבוי ציבורי להוקעת תופעת השחיתות השלטונית: "את המאבק בשחיתות יש לנהל בראש ובראשונה בחדרי החקירות ובבתי המשפט. יש לחקור ללא היסוס כל חשד לשחיתות ציבורית. אולם בכך אין די", אמר ניצן. "ללא הוקעה ציבורית מספקת של התופעה לא תצלח המלחמה... בעיני, זוהי עובדה מצערת שאנשים שהורשעו בעבירות חמורות של שחיתות ציבורית מוזמנים לאולפני טלויזיה ולכנסים כמרואיינים "לגיטימיים", ונחשבים בעיני הציבור כידוענים – היינו "סלבים"".

בהמשך תקף ניצן במילים חריפות את רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, שאף הוא היה אמור להשתתף בכנס הלשכה כמרואיין: "אך לאחרונה, רגע לאחר שחרורו מן הכלא, מצא לנכון עבריין - ראש ממשלה לשעבר שהורשע בעבירות שחיתות שלטונית חמורות,  להתראיין ברבים, תוך השתלחויות בוטות בראשי מערכת אכיפת החוק בעבר – ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בפרקליט המדינה הקודם,  במבקר המדינה הקודם, ובבתי המשפט שדנו בעניינו. לא אחזור על דבריו שאינם ראויים בעיניי ועל הכינויים המבישים שהעניק לכל אלה שדנו בעניינו, אלא אסתפק ואומר שהדברים היו מבזים וחמורים. עוד באותו יום יצאתי וגיניתי את הדברים וכך עשה גם היועץ המשפטי לממשלה, אבל עובדה היא שהארץ לא רעשה וגעשה ולא הייתה מחאה נרחבת, ולמעשה כמעט לא הייתה שום מחאה נגד הדברים.  עובדה זו מטרידה אותי וראוי לה שתטריד את כולנו עד מאוד".

דוגמה נוספת שהביא ניצן היא עניינו של אלון חסן, "דוגמא נוספת, מעצם ימים אלה, היא של אדם שזוכה בתום משפט ארוך ועל זיכויו הגשנו ערעור, בהתאם לזכות הקנויה למדינה בדין. זיכוי אמנם היה ואנו ודאי וודאי מכבדים את הכרעת בית המשפט הכפופה להכרעה בערעור שהוגש כאמור, אלא שמיד לאחר הזיכוי החלה מצידו מסכת של השתלחויות אישיות, גידופים והשמצות כלפי פרקליטים נאמנים ומסורים שפעלו כמשרתי ציבור מתוך מטרה לעשות דין אמת בשירות המדינה. לא ניתן להסכים, ולא נסכים, עם מצב דברים בו כל אימת שתוצאת המשפט היא לטובת הנאשם, מהללים את בית המשפט ומעלים אותו על נס, אך מותחים ביקורת אישית על הפרקליטים; ואילו כאשר תוצאת המשפט היא לרעת הנאשם, מכוונים חיצי ביקורת אישית רעילים הן כלפי בית המשפט, והן כלפי התביעה והמשטרה. ניתן כמובן למתוח ביקורת עניינית על פסק הדין אך יש לגנות ביקורת אישית, המייחסת שיקולים זרים כביכול - לבית המשפט, לתביעה, למשטרה, ולכל מי שמעז לפעול נגד גורמים עתירי כוח... אם חפצה החברה בישראל לשמר מערכת תביעה עצמאית שתוכל להילחם בפשיעה, חייבת מערכת זו לקבל גיבוי רחב מכלל שדרות החברה".

עוד הוסיף ניצן "בימים אלה, בהם אנו מצויים בעיצומו של מאבק קשה בשחיתות השלטונית ישנם גורמים המנסים לרפות את ידינו, להצר את צעדינו ולצמצם את הכלים העומדים לרשותנו במלחמה בשחיתות. זאת, בין היתר, גם באמצעות  הצעות חוק שונות ומשונות שחוששני כי לפחות חלקן מכוונות להיטיב באופן לא שוויוני עם קבוצה מסוימת של נבחרי ציבור. כלפי חוץ, יוצאים נבחרי הציבור המציעים את הצעות החוק הללו והתומכים בהן, בראיונות לתקשורת בהם משודר מסר לפיו הצעת החוק שזה עתה הונחה על השולחן מטרתה להיטיב עם כלל הציבור, עם כלל החשודים או עם כלל הנאשמים. ואולם, ממבט קרוב, הרי שלרוב, בין הצעות החוק הללו להטבה לכלל הציבור, החשודים או הנאשמים - אין כמעט ולא כלום. הצעות החוק הללו עוסקות לעיתים בנושאים שוועדות ציבוריות מקצועיות ישבו על המדוכה זמן רב והגישו המלצות מקצועיות מתאימות, אלא שלפתע, המלצות אלה היו כלא היו. לכך אוסיף, כי אנו בפרקליטות, רואים חשיבות רבה בקידום זכויות חשודים ונאשמים. נרתמנו ונוסיף להירתם לצעדים הוגנים ומידתיים בקידום זכויותיהם. אולם אל לנו לשפוך את התינוק עם המים. אנו נוסיף לפעול בכל דרך להטמעת חשיבות המסר הציבורי שבהוקעת השחיתות. אולם בפעילות שלנו ושל המשטרה- כשהיא לעצמה- אין די. חיוני בעיני שנבחרי הציבור – מכל המפלגות - יתנו יד למאבק בשחיתות ויצטרפו אלינו במלחמה זו. חיוני בעיני שלשכת עורכי הדין, ראשיה וחבריה- יתנו יד למאבק בשחיתות ויצטרפו אלינו במלחמה זו. חיוני בעיני שכלי התקשורת יתנו יד למאבק זה, ללא קשר לזהות האדם החשוד בשחיתות, האם קרוב הוא לליבם אם לאו. אשר לנו - אני מבטיח לכם: לא נירתע ממילוי חובתנו".

הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק שבקרוב יועלה לדרגת אלוף, התייחס בכנס לאתגרים העומדים בפני צה"ל בזירה המשפטית על רקע המציאות הביטחונית הנוכחית: "בראייה לאחור ובראייה של ימינו אנו, אני סבור שכולנו יכולים להיות גאים בכך שגם בתקופות הלחימה המורכבות והקשות ביותר, צה"ל הקפיד, ועודנו מקפיד, לצעוד בנתיבי החוק והמשפט. צה"ל תמיד ראה לנגד עיניו את שלטון החוק, ופעל בכפיפות לדרג המדיני; הקפיד על כללי המשפט הבין-לאומי ודיני הלחימה; והיה מחויב לחוקי המדינה ולפסיקת בתי המשפט. זאת גם במאבק עם אויבים שחוק ומוסר מהם והלאה. לפני כעשרה ימים החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגנות את מדינת ישראל בשל פעילות צה"ל בגבול רצועת עזה, להטיל דופי במערכת המשפט שלה, ולהקים ועדה לחקירת האירועים. ועדה שמצטרפת, באופן כמעט אוטומטי, לוועדות חקירה דומות שהוקמו על ידי אותה מועצת זכויות אדם גם בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", אירוע המשט ומערכת "צוק איתן". אוי לנו אם נקבל עצות בתחום הצדק והמשפט מצד רבות מהמדינות שיזמו את ההחלטה הזו ותמכו בה. הוועדה היא דוגמה לשימוש לרעה בהליכים ובמוסדות בין-לאומיים, בניסיון לקעקע את הלגיטימציה של הפעלת הכוח על ידי צה"ל, ובראייה רחבה יותר - של מדינת ישראל".

עוד הוסיף תא"ל אפק: "צה"ל אינו זקוק לעידוד או ללחץ חיצוני כדי לחקור את פעולותיו. מנגנוני האכיפה שלנו ואופן פעולתם משקפים סטנדרט גבוה של בדיקה וחקירה ביחס לפעילות מבצעית, שמדינות רבות בעולם יכולות רק לשאוף אליו. מנגנונים אלו נבחנו לאורך השנים על ידי ועדות ציבוריות, ולאחרונה על ידי מבקר המדינה, ואנו פועלים כל העת כדי לשפרם ולחזקם.

אשר לאירועים בעזה, הללו כבר מתוחקרים על ידי המפקדים ועל ידי מנגנון תחקור מטכ"לי, בראשות מפקד בכיר המצוי מחוץ לשרשרת הפיקוד של האירועים. ממצאי המנגנון מועברים אליי, ומקום שיימצא כי נדרשת חקירה נוספת - לא אהסס לעשות כן. צה"ל והמערכת המשפטית שבו אינם חסינים מביקורת, ואיננו מבקשים חסינות כזו. אנו פועלים בעצמאות, בשקיפות ובאופן ענייני, ונתונים כל העת לבחינה משפטית חיצונית - למשל בהשגות ליועץ המשפטי לממשלה ובעתירות לבית המשפט העליון. על רבות מהחלטותינו מתקיים דיון ציבורי ער, כראוי במדינה דמוקרטית. בראייתי, יש חשיבות גדולה לכך שפעולות צה"ל נבחנות על ידי בית המשפט העליון... הקמת הוועדה על ידי מועצת זכויות האדם אינה מרפה כמובן את ידינו, אלא מחדדת את החשיבות בפעולות של צה"ל, והפרקליטות הצבאית בתוכו, להטמיע את שלטון החוק, לברר ביסודיות טענות המועלות ביחס לאירועים מסוימים ולהפיק לקחים במטרה להשתפר, מקום שהדבר נדרש. אנו עושים כן לא בגלל שהדבר נכפה עלינו על ידי גורמים מחוץ למדינה, אלא משום שזו דרכנו. זו תמיד הייתה דרכנו וכך נמשיך".