חדשות

דו"ח נציבות התלונות על שופטים, שהוגש היום לשרת המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון, מעלה כי בשנת 2017 נמצאו 81 תלונות מוצדקות וב-39 תלונות נוספות מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד קודם להשלמת הטיפול בתלונה. 15% מן התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, הגיש היום (ד') לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות את הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2017. מהדו"ח עולה בין היתר כי בשנה החולפת הוגשו 834 תלונות על שופטים, שופטים צבאיים ודיינים (ירידה של כ-6% ביחס לשנת 2016) וניתנו החלטות ב-855 תלונות. 534 תלונות מתוכן נמצאו בסמכות הנציבות ומתוכן 81 נמצאו מוצדקות (15%). ב-39 תלונות נוספות (כ-7%) מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד קודם להשלמת הטיפול בתלונה.

מרבית התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לליקויים בניהול המשפט (39%) ולעיכוב במתן פסקי דין והחלטות (37%). 15% מן התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים. השוואה לדוח השנתי קודם מלמדת, כי ישנה עליה בשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכובים במתן פסקי דין (39% לעומת 25% בשנת 2016). לעומת זאת ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים (15% בשנת 2017 לעומת 24% בשנה הקודמת). השנה נקבעה גם לראשונה בחוק הוראה מפורשת המאפשרת למתמחים בלשכות השופטים להגיש לנציבות תלונות כנגד השופטים המאמנים אותם.

התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, העדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט. התלונות שנמצאו מוצדקות והמתייחסות לליקויים בניהול משפט נוגעות לדחייה שלא לצורך של מועדי הדיון, התחלת הדיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הדו"ח מפרט גם את הליקויים המערכתיים שנתגלו ואת המענה שניתן לממצאי הנציבות. הנציב מציין בדו"ח, כי "בצד המענה הרוחבי שניתן ע"י הנהלת בתי המשפט לצורך תיקון הליקויים, מוצבים בפני הנציבות גם מכשולים טכניים ובירוקרטיים ובהם מניעת הגישה החופשית של הנציבות לתוכנת 'נט המשפט'. על קושי זה מתגברים עובדי הנציבות בסיוע אנשי המזכירות בבתי המשפט השונים. דרך זו המאפשרת לנו גישה לחלק ממסמכי 'נט המשפט' רק באמצעות 'מתווכים', פוגמת בסודיות עליה מצווה הנציבות לשמור מכוח חוק הנציבות, והיא מטילה עומס נוסף על הדרג המינהלי במערכת בתי המשפט".

השופטים, הדיינים בבתי הדין הדתיים השונים, השופטים המשפטאים של בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי הדין לעבודה נדרשו כולם בשנת 2017 להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות. בסך הכל הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות ע"י הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון – עד לתיקון כל הליקויים והוצאת 'תעודת תקינות'. דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון. הנציבות הפיצה חוברת כתובה ובה מידע מפורט על דרך מילוי הצהרות ההון בצורה של שאלות ותשובות. בצד הפצת החוברת ממשיכה הנציבות ליתן מענה שוטף, בעל פי ובכתב, לשאלות המתעוררות אצל נושאי המשרה השיפוטית מדי יום ביומו".

השופט לבעל: "לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי"

כאמור, חלק מהתלונות שנמצאו מוצדקות נגעו להתבטאויות לא ראויות של שופטים כלפי עורכי דין ובעלי הדין המופיעים בפניהם. כך לדוגמה, בתלונתה של אישה, שהיא ובעלה ביקשו לאשר הסכם ממון, נטען, כי השופט התערב באופן בוטה בתוכן ההסכם, העיר לצדדים, ובמיוחד למתלוננת, הערות פוגעניות, כינה את ההסכם "קישטה", וסיים את הדיון באמרו לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה ... אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי!". בהחלטת הנציב נאמר בין היתר כי בנסותו לבחון עם הצדדים אם הבינו לאשורן את משמעויותיו והשלכותיו של ההסכם, חרגו התבטאויותיו של השופט מן הראוי וכי נראה שמה שנתפס בעיני השופט כחוש הומור או כאמירה מרגיעה נתפס בעיני הצדדים כהתערבות בוטה ומכעיסה בתוכנו של ההסכם.

בתלונה נוספת שנמצאה אף היא מוצדקת נטען כי שופטת שדנה בבקשה דחופה לביטול צו הריסה של מבנה ששימש כבית כנסת, פסקה בין היתר כי אין לעשות שימוש כלשהו במבנה עד שבית משפט לעניינים מקומיים ייתן החלטה אחרת. בתשובה לשאלתו של המתלונן היכן יניח את הריהוט שהזמין לבית הכנסת, השיבה השופטת: "תכניס את זה לסלון בבית שלך". בהחלטתו קבע הנציב כי אמירה זו יכולה להתפרש לשתי פנים, מה שמלמד שראוי היה לנקוט זהירות משנה בעניין זה. בתלונה אחרת עורך דין הלין לנציבות בגין התבטאות בוטה וחריפה של שופט בית המשפט המחוזי כלפיו, לפיה "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". חרף הכחשתו של השופט קבע הנציב, כי השופט אכן השמיע את ההערה הבוטה כלפי עורך הדין. בתלונה אחרת העיר הנציב, כי אף שבידי שופט להבהיר לבאי כוח הצדדים את מצב הדברים הלכאורי בכל הנוגע להליך שבפניו, על מנת להציע להם פשרה, רצוי שיימנע מהתבטאויות כגון "על אפך ועל חמתך יימשך הליך ההוכחות להתנהל בפניי" ולא יתנצח עם בעלי הדין.

במקרה אחר, נדחתה תלונה העוסקת בין היתר בהתבטאויותיה של שופטת בהחלטותיה בנוגע לעורך דין שלא התייצב לדיון, ללא אישורו של בית המשפט, ולא בפעם הראשונה. אמירותיה של השופטת על עורך הדין היו כי "התנהלותו גובלת בשערורייתיות" ו-"כבר הבעתי דעתי קודם לכן על התנהלותו". בהחלטתו קבע הנציב, כי ככלל אין מקום להטיל דופי וביקורת קשה ונוקבת בעורך דין בלא שנתבררה כדבעי התשתית העובדתית לביקורת ובלא מתן זכות הטיעון במלואה. עם זאת, נוכח התנהלותו של עורך הדין לאורך ההליך, שגרמה לבזבוז זמן שיפוטי יקר, נמנע הנציב מלקבוע, כי השופטת חרגה מדרך ההתנהלות המתבקשת במידה המצדיקה את התלונה.

סוג נוסף של תלונות לנציבות נגע לעיכובים במתן פסקי דין והחלטות. באחת התלונות נמצא לדוגמה, כי בקשה לביצוע שטר שהוגשה בשנת 2014 והועברה לדיון בבית המשפט, ממתינה, במחצית שנת 2017, למתן החלטה, לאחר שעניינה נדון על ידי מספר מותבים שונים. הנציב קבע כי התלונה מוצדקת מבחינה מערכתית, והשופט שדן בתיק בשלב האחרון התבקש לעדכן את הנציב לכשהדיון בתיק יסתיים. בתלונה נוספת עלה כי תיק מורכב טופל בידי מספר שופטים ולא קיבל מענה ראוי. התלונה נמצאה מוצדקת מבחינה מערכתית. בהחלטתו העיר הנציב, כי מעבר התיק בין מספר שופטים, שחלק מהם אינו יכול לטפל בתיק וחלק אחר מנוע מלטפל בו, והצורך ללמוד בכל פעם מחדש את החומר שבתיק – כל אלה נצטברו, במקרה זה, לכלל כשל מתמשך במילוי הצורך והחובה ליתן מענה ראוי למתדיינים. פרישתו הפתאומית של שופט, מניעותם של אחרים מלשבת בדין וקושי אחר של שופט לדון בתיק – כל אלה צריכים היו למצוא מענה מתאים וראוי מבעוד מועד.

במקרה אחר לא ניתן פסק דין במשך כשנתיים וחצי לאחר הגשת אחרון הסיכומים, וגם החלטה לפיה פסק הדין יינתן בתקופה הקרובה, לא קוימה. השופט הודיע על פרישתו מן השיפוט. הנציב קבע בהחלטתו, כי לא זו בלבד שמדובר בעיכוב משמעותי במתן פסק דין, אלא גם שבקשות רבות לנתינתו לא רק שלא הועילו אלא נטעו במתלונן תקוות שווא, כאילו בקרוב יינתן פסק הדין. משפרש השופט מכהונתו, ממילא אין תועלת כיום בנקיטת צעדים משמעתיים בעניינו. התלונה נמצאה מוצדקת. במקרה אחר קבע הנציב, כי ראוי ליתן את הדעת לתופעה לפיה שופטים מסויימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין. במקרה זה קבע הנציב, כי גם יש לבדוק הכיצד, כדברי השופט, בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים, וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים, שחזקה עליהם שיגבשו עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה. תלונות נוספות נגעו להתמשכות הליכים, כגון תלונה על פסק דין בתביעה קטנה שניתן לאחר כ-4 חודשים מהדיון האחרון שהתקיים בו והחלטה בבקשת מחיקה על הסף שניתנה רק לאחר שלושה חודשים.

עוד עולה מן הדו"ח כי בשנת 2017 הוגשו 29 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, ומבין התלונות שבוררו בשנה זו, לא נמצאה אף תלונה מוצדקת. 118 תלונות הוגשו נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, ירידה של כ-14% משנת 2016. 7 מהתלונות נמצאו מוצדקות. בשנה החולפת הוגשו 17 תלונות נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, לעומת 7 תלונות בלבד ב-2016. עלייה נרשמה גם בתלונות על דייני בתי הדין הרבניים האזוריים (52 לעומת 42). ירידה משמעותית נרשמה בתלונות נגד קאדים בבתי הדין השרעיים (4 בלבד ב-2017 לעומת 15 בשנה שקדמה לה). עם זאת, 5 מתוך 9 ההחלטות שניתנו בתלונות נגד הקאדים נמצאו מוצדקות. מתוך 176 התלונות שבוררו ביחס לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה, 13 נמצאו מוצדקות. לאחר שבשנים קודמות לא הוגשו כלל תלונות נגד שופטי בתי הדין הצבאיים, השנה הוגשה תלונה אחת שנדחתה לאחר בירור. כ-38% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על שופטי בתי משפט השלום, לרבות בתי המשפט לתביעות קטנות ובתי המשפט לתעבורה, רובן נגעו לליקויים בניהול המשפט ולהתמשכות ההליכים ועיכובים. לפי הדו"ח, כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת, ובעניינם של 3 שופטים נוספים ניתנו 2 החלטות שבירור התלונה מוצה. נוסף על כך נמצאו 2 תלונות מוצדקות ומעלה על שישה דיינים מבית הדין הרבני (האזורי והגדול), ועל קאדי אחד מבית הדין השרעי לערעורים.