התיקון לחוק התקשורת מרחיב את האיסור לשלוח מסר פרסומי ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, כך שיכלול מעתה בין היתר גם איסור לחייג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי כאשר החיוג מופסק בטרם השיחה נענית ("צנתוק"). הוחרגו מהחוק: מסר מאת המדינה או מוסדותיה או מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה
מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 72 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) של ח"כ אורי מקלב וקבוצת חברי כנסת. התיקון מרחיב את ההגדרה "דבר פרסומת" שבסעיף 30א לחוק לעניין האיסור לשלוח מסר פרסומי ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, כך שיכלול גם איסור לשגר מסר המופץ לציבור הרחב הכולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו, למעט מסר כאמור מאת המדינה או מוסדותיה או מסר שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בהצעת החוק. עוד נקבע כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי כאשר החיוג מופסק בטרם השיחה נענית ("צנתוק") – ייחשב גם הפרה של הוראות הסעיף האמור.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר במליאה: "אף כי עמדת משרד התקשורת היא כי פעולת הצנתוק אסורה כבר בהתאם לנוסחו של החוק הקיים, בפועל התופעה עדיין קיימת. לפיכך, כדי להסיר ספק כלשהו, החלטנו לקבוע במפורש כי גם חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב יהיה אסור אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה, ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לנמען דבר פרסומת. אני מבקש לברך את חבר הכנסת אורי מקלב ואת יתר חברי הכנסת היוזמים על הצעת החוק החשובה הזאת, שעניינה הגנה נוספת על הצרכנים. אכן, ראוי לצמצם ככל האפשר את המטרדים שכולנו סובלים מהם".
ח"כ מקלב: "הנחנו את ההצעה הזו ביום הראשון של הכנסת ה-20 ואני שמח שהיום היא מגיעה לקו הסיום. מנכ"ל חברת תקשורת הכי גדולה בארץ אמר לנו שהחקיקה הזו באמת עושה שינוי, גם בפרסומות גם בשיחות שמבקשות תרומות וגם במסרים של תוכן. הוא הוסיף שהחברות שהיו נוהגות לבצע את השיחות הללו הפסיקו כי הם לא רצו להסתבך עם החוק. היה לנו סיפוק שההצעות האלה משפיעות על השטח. ההצעה הזו הגיעה מאזרחים שהתלוננו שמישהו מרחוק משתלט להם על הטלפון ומטריד אותם ואין להם דרך להפסיק את שיחות הספאם הללו. החל מהיום לא יהיו צנתוקים והעברת מסרים ללא רשות, ותבוא הרוגע והמנוחה".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב בין היתר: "כיום קיימת תופעה של משלוח מסרים לציבור הרחב, בעיקר באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ובהם מסרים חדשותיים או תוכן רכילותי שניתנים בהם פרטי מידע חלקיים, במטרה לגרום לנמען לחייג את המספר שמצוין במסרים אלה. מסרים אלה הם גם מקור הכנסה למשגר המסר בשל התשלום בעד קישור גומלין כמשמעותו בחוק. מאחר שמסרים אלה, הנשלחים בכל שעות היממה, מטרידים את הנמענים, מוצע לאסור בסעיף 30א לחוק גם שיגור של מסר המופץ לציבור הרחב שאינו דבר פרסומת כהגדרתו היום, אם הוא כולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו. ואולם, מוצע להחריג מהאיסור מסר כאמור ששוגר מאת המדינה ומוסדותיה". עוד נכתב בהקשר של ה"צינתוקים" כי "עמדת משרד התקשורת היא כי נוסחו הנוכחי של החוק אוסר את פעולת הצנתוק, אולם כדי למנוע ספק, ובהתחשב בכך שהתופעה רווחת, מוצע לקבוע במפורש כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב, יהיה אסור אף אם החיוג מופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג המספר שממנו בוצע החיוג לנמען מושמע לו דבר פרסומת".
