שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פרופסור לביוכימיה שהכפיש ד"ר למדעי התזונה יפצה ב-15 אלף שקל

חדשות

פרופסור לביוכימיה שהכפיש ד"ר למדעי התזונה יפצה ב-15 אלף שקל, צילום: getty images Israel
פרופסור לביוכימיה שהכפיש ד"ר למדעי התזונה יפצה ב-15 אלף שקל
22/05/2018, עו"ד לילך דניאל

סכסוך באקדמיה: בית משפט השלום בת"א פסק פיצוי של 15 אלף שקל לד"ר למדעי התזונה שהוכפשה ע"י פרופסור גמלאי של מכון ויצמן בהודעות אימייל ששלח לממונים עליה במרכז האקדמי פרס. הרקע: אכזבה שחש הנתבע מכך שתכנית לימודים שלה היה אמור להיות שותף לא יצאה אל הפועל

התובעת, ד"ר שרה קפלן, היא בעלת תואר PhD מבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב וניהלה בין השנים 2016-2007 לערך את תכנית הלימודים במדעי התזונה במרכז האקדמי פרס שברחובות. בשנת 2015 פנתה קפלן אל הנתבע, פרופסור (אמריטוס) אוריאל צוֹר, בהצעה כי ייטול על עצמו להכין חלק מתוכנית הלימודים וישמש מרצה. צור, גמלאי של מכון ויצמן למדע, נענה בחיוב וגם השקיע זמן ומאמץ בנושא, בייחוד בקבלתו של אישור לתוכנית מאת המועצה להשכלה גבוהה אך בסופו של יום לא יצא המתוכנן אל הפועל והתוכנית קרמה עור וגידים בלעדיו.

הנתבע, שכעס על התוצאה וחש מנוצל ע"י התובעת, שיגר שתי הודעות-דוא"ל אל ממוניה של התובעת במרכז האקדמי פרס. ההודעה הראשונה נשלחה לתובעת, לנשיא המרכז האקדמי, למייסדת-המרכז ומנהלתו הכללית וכן לכתובת דוא"ל של "יושב-ראש המרכז". בכותרת ההודעה נכתב "להעביר לרקטור" ובתוכנה נכתב "לאור שפת הגידופים ושפת השוק של מיכל [דר' מיכל האן, ראש החוג למדעי התזונה], שבאה בעקבות ההסתה שלך [של התובעת] ולאור העובדה שגב[רת] לא אקדמאית בורה וחפה מכל ידע, מפטרת בהבל פה פרופ' ממכון ויצמן שעבד ללא לאות לקבל (ואכן קיבל) הכרת מל'ג [המועצה להשכלה גבוהה] בקורס בביוכימיה, אני מנתק כל קשר עמך הן בכתב והן בעל פה. תתביישי לך אשת נאוות המרדות, באי כבוד, אוריאל צור".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הודעתו השנייה של הנתבע הייתה ארוכה יותר והשתרעה על פני עמוד שלם. ההודעה נפתחה במילים "מעלליה של גברת שרה קפלן (מפטרת סדרתית של מרצים מעולים)" ובתוכנה נכתב בין היתר "ארור היום שהסכמתי להצעתה של גב' קפלן לשמש כמרצה בכיר לביוכימיה במרכז האקדמי פרס. לא שערתי ולא ידעתי בזמנו, שמנהלת הביה'ס לתזונה במרכז חסרת כל דרגה אקדמית, אם כי בעלת תואר דוקטור. לא שערתי שהגברת הלא אקדמאית זו תפטר במחי יד ובהבל פה פרופסור לביוכימיה מטעם מכון ויצמן". בהמשך נכתב כי התובעת פיטרה אותו ללא הודעה בכתב או בע"פ לאחר 7 שנים בהן עמל על השגת אישור המל"ג לקורס, וכינה אותה בשמות כגון "גברת קפלן חסרת הדרגה אקדמאית" ו"מפטרת סדרתית". בעקבות האמור, הגישה ד"ר קפלן תביעת לשון הרע נגד פרופ' צור.

השופט גיא הימן קיבל את התביעה וחייב את הנתבע בפיצוי של 15 אלף שקל. תחילה התייחס השופט לביטוי "אשת נאוות המרדות" וקבע כי הביטוי הזה לא הוסף אל מכתבו של הנתבע לשם העשרתו הלשונית, אל הוא נבע ישירות מכעסו על התובעת ומרצונו "להדביק" לה שֵׁם-תואר שהלם את תחושותיו הקשות. לדעת השופט, היה זה כינוי קרוב ברוחו, לפי קנה-המידה של שומע סביר, לכינוי של גנאי ונועד לחתום את ההודעה הכתובה במעין שורת-מחץ שתכליתה ביזויה של התובעת ופגיעה בשמה. על כן, מדובר בביטוי המהווה לשון הרע. אשר לביטוי "גב[רת] לא אקדמאית", סבר השופט כי זה מתכתב ישירות עם התיבות שאחריו: "בורה וחפה מכל ידע" וכי המשפט בשלמותו איננו מותיר מקום לספק כי אפילו התכוון הנתבע להזכיר את אי-היותה של התובעת חברה בסגל אקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, לא היה זה אלא מתוך כוונה למעט מכישוריה האינטלקטואליים.

בכל הנוגע להודעה השנייה ששלח הנתבע, ציין השופט כי פעמיים נקב הנתבע במלה "מעללים" לתיאור-התנהלותה של התובעת, וכי לפי רוחו של המכתב לא נראה כי הוא התכוון לתאר בו, באורח ניטראלי, את מעשיה של התובעת ומקל וחומר הוא לא הציגם בחיוב. לדעת השופט, "מעללים", בהקשר של מכתבו, הם מעשים אשר רוח של מזימה רעה אופפת אותם, וזוהי, לכל הפחות, התנהלות שלא היית מצפה לה ממנהלת של תוכנית במוסד אקדמי, העושה כרגיל בתפקידה. אשר לביטוי "מפטרת סדרתית של מרצים מעולים", קבע השופט כי בפנייה שנעשתה בכוונת-מכוֵון אל מנהלותיו ומנהליו של מוסד אקדמי, יש משמעות לאבחנה בין תיאורה של התנהגות, קשה ככל שתהיה, של התובעת כלפי אנשים שעבדו עמה לבין היותה "מפטרת סדרתית של מרצים". עוד הוסיף השופט כי המכלול הוא שמקנה להודעה זו את אופייה כביטוי שהוא לשון-הרע, גם אם חריפה פחות מזו שבהודעה הקודמת. לשיטתו, הנתבע בכוונת-מכוון שב ופנה אל התובעת בתואר "גב'", אפילו שמן המכתב הזה ניכר כי ידוע היה לו היטב שהיא "בעלת תואר דוקטור", כפי שכתב. מנגד, את עצמו, את הנשיא ואת רקטור-המרכז האקדמי לא שכח לכנות "פרופ'" ואפילו הצמיד, בשגגה, למנהלת-הכספים את התואר "עו"ד", מה שמלמד שלתארים מקדימים הייתה בעיניו חשיבות. לדעת השופט, את משמעותה של הדקוּת הזו, ההימנעות מלפנות אל התובעת בתוארה, מבִין היטב מי שבקיא בהליכותיו של סגל אקדמי ומבינים אותה היטב מי שהיו נמעניה העיקריים של ההודעה הזו. לפיכך, ספק ממשי אם הייתה זו שגגה שבתום-לב.

עוד ציין השופט כי הייתה זו הודעה נוספת שחברה לקודמתה והנתבע הוסיף והבטיח כי לא תהא זו חוליה אחרונה בשרשרת, הואיל וצפויה "מהדורה הבאה". לדעת השופט, ענין זה לא רק שמצביע על כוונה להזיק לתובעת אלא שהוא הקנה לפרסומים, לפי תוכנם, צביון של מסכת פוגענית אחת. בנוסף, אפילו שבסופו של יום לא מימש הנתבע "הבטחה" נוספת שכלל בהודעה השנייה, קרי הפצתה לכל הנמענים שנרשמו בה, הרי שהרשימה המיועדת היא חלק מן המכלול המדובר ושיגורו המתוכנן של פרסום זה לנמענים המסוימים הללו יש בו, לעצמו, להוסיף לאמוּר בהודעה כוח "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע באדם במשרתו, במשלח ידו או במקצועו" כלשונו של סעיף 1 לחוק איסור לשון-הרע.

בהתאם לאמור, התביעה התקבלה והנתבע יפצה את התובעת בסך של 15 אלף שקל בתוספת הוצאות-משפט בסך של 2,500 שקל ושכ"ט בסך של 2,900 שקל.

 

ת"א 45100-01-16

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:247
קומיט וכל טופס במתנה