חדשות

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, קבע את הדברים במסגרת תלונה שהגיש סנגורו של פלסטיני תושב עזה, בטענה כי הפרקליטות עשתה שימוש בבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד לקוחו על מנת 'לשכנע' אותו להסכים להסדר הטיעון עמו: "המשא ומתן שהתקיים, לכאורה, בין הצדדים, אינו בבחינת משא ומתן שניתן לקיימו"

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, קיבל את תלונתו של סניגור שהתלונן על שימוש בהליך מעצר עד תום ההליכים כמנוף להשגת הסדר טיעון. מהתלונה עולה כי פלסטיני תושב עזה נעצר על ידי כוחות הביטחון והוחזק במעצר למשך 34 ימים, במהלכם נחקר בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות. בתום התקופה במהלכה הוחזק במעצר, הועבר התיק בעניינו לפרקליטות המחוז, וזו החליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה על פי סעיף 211 לפקודת המכס, ולא בגין העברות עליהן נחקר.

יתרה מכך, במעמד הגשת כתב האישום הפרקליטות הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד הנאשם, אולם כשעתיים בלבד לאחר מכן, במסגרת הסדר טיעון, הוסכם על שחרורו של הנאשם לאלתר לביתו, כל זאת מבלי שחל כל שינוי בראיות שנצברו בתיק. לטענת הסנגור, הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה על מנת 'לשכנע' את הנאשם להסכים להסדר הטיעון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הפרקליטות טענה בתגובתה, כי יש לדחות את הפניה על הסף מהטעם שהטענות נוגעות רובן ככולן לשיקול הדעת של התביעה ומהטעם שהטענות חותרות תחת התנהלות בית המשפט והסנגור שייצג את הנאשם באותה העת. לגישת הפרקליטות, יש לדחות את הטענות גם לגופן, שכן הסדר הטיעון הינו פרי הסכמות שגובש בין ב"כ הצדדים. מקום בו הצדדים לא היו מגיעים להסכמות כאמור, כתב האישום היה מנוסח אחרת. לגישתם, משמדובר היה בנאשם שהנו תושב השטחים, הרי קיים קושי ניכר להבטיח התייצבותו למשפט. נתון זה מקים עילה לבקשת המדינה לעצור הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

לאחר שבדק את התלונה, החליט הנציב רוזן כי טענות הסנגור מוצדקות, ודחה את טענות הפרקליטות. "הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה לבית המשפט על מנת "לקדם" הסדר טיעון בין הצדדים, וליתר דיוק, כ"מנוף" לקבלת הסכמת הנאשם להסדר הטיעון", נכתב בתמצית ההחלטה. "הדברים מתחדדים נוכח הסכמת הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון, כי, בין היתר, יושת על הנאשם מאסר בפועל של 34 ימים- מניין הימים בו כבר שהה הנאשם במעצר, עת נחקר ע"י גורמי הביטחון, לאו דווקא בגין העבירה שיוחסה לו בכתב האישום... המשא ומתן שהתקיים, לכאורה, בין הצדדים, קודם הצגתו לבית המשפט, אינו בבחינת משא ומתן שניתן לקיימו. בנסיבות המתוארות לעיל, היה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לאיין הסכמתו הנכוחה של הנאשם להסדר הטיעון, ולמותר להכביר מילים בנושא".