חדשות

פנסיונר תושב חיפה שהגיע לסניף של רשת מקדונלד'ס עם נכדתו, גילה כי הארוחה המוגדלת שהזמין עבורה באמצעות מערכת ההזמנות הדיגיטלית המוצבת בסניף אינה כוללת גם המבורגר מוגדל אלא רק תוספת ושתיה. הוא הגיש תביעה ייצוגית נגד הרשת אולם בית המשפט קבע כי למרות שאכן הוטעה - לא קיימות מספיק שאלות משותפות לחברי הקבוצה שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם. חרף הדחיה תשלם הרשת גמול והוצאות למבקש

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת "אלוניאל", הבעלים של רשת המזון המהיר "מקדונלד'ס", בטענה כי מערכת ההזמנות הדיגיטלית המוצבת בסניפיה מטעה את הצרכנים לחשוב כי הגדלת ארוחה מובילה גם להגדלת המנה העיקרית שבה, בעוד שההגדלה נוגעת רק לתוספת ולשתיה. בית המשפט קבע כי אכן הייתה כאן הטעיה, בגינה אף שינתה הרשת את מסכי ההזמנות הרלוונטיים, אולם לא קיימות מספיק שאלות משותפות לחברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם, ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. חרף האמור, תשלם הרשת גמול והוצאות משפט למבקש.

המבקש, זמי קורן, הוא פנסיונר תושב חיפה. המשיבה, חברת "אלוניאל", היא בעלת הזיכיון של רשת המסעדות "מקדונלד'ס" בישראל, המפעילה כ-185 סניפים הפזורים ברחבי הארץ. ביוני 2017 הגיש קורן בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אלוניאל, בטענה להטעיה המתבצעת באמצעות העמדות הדיגיטליות המוצבות בסניפי הרשת. לפי הבקשה, בתחילת 2017 לערך השיקה מקדונלד'ס בסניפיה עמדות דיגיטליות בשם "Mc Touch", המאפשרות ללקוח לבצע הזמנה באופן עצמאי מבלי להיעזר בנציג שירות בקופה. המערכת נועדה לחסוך את זמן העמידה בתור אצל נציגת השירות, שכן לרשות הצרכנים עומדות מספר עמדות דיגיטליות. לפי בדיקת המבקש, הצרכנים מופנים להזמנת הארוחות בעמדות אלו ולא ניתן להזמין ארוחה אצל נציג השירות בדלפק, אלא אם לקוח מתעקש או מתקשה להזמין באמצעות מערכת ההזמנה הדיגיטלית ואין נציג שירות שיכול לסייע לו.

לטענת המבקש, באחד הימים הגיע יחד עם נכדתו לסניף מקדונלד'ס בגרנד קניון בחיפה והזמין עבורה באמצעות מערכת ההזמנה הדיגיטלית ארוחת "מיני רויאל" לילדים. הנכדה, שהייתה מאוד רעבה, ראתה על גבי הצג שניתן להגדיל את הארוחה וביקשה את הארוחה הגדולה ביותר, שעל פי הנחזה על גבי הצג כללה לכאורה גם מנת המבורגר גדולה יותר מאשר מנת הבשר בארוחה הבסיסית (בגודל שהוצג כ"קטן"). לבקשת נכדתו, הזמין המבקש את הארוחה בגודל "גדול" בתוספת תשלום של 5.9 שקל, אולם כשקיבל את הארוחה סבר שנפלה טעות בעת הכנתה, כיוון שההמבורגר שסופק לו בארוחה "גדולה" זו היה בגודל סטנדרטי, ללא כל הגדלה. נטען, כי אף נכדתו הביעה את אכזבתה מכך שההמבורגר לא היה גדול יותר מאשר היא רגילה לקבל בארוחה שאינה גדולה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, פנה המבקש אל מנהלת המשמרת בסניף ושטח בפניה את טענתו כי הובטח המבורגר גדול יותר בארוחה גדולה, אך זה לא ניתן. מנהלת המשמרת השיבה לו כי אכן הציור מטעה וכל ההמבורגרים הם באותו גודל, אך אין זו אשמתה. לטענת המבקש, על פי מה שהוצג במסך, כל הגדלה של הארוחה מגודלה הבסיסי משמעה הגדלת כל מרכיבי הארוחה קרי המנה העיקרית, התוספת והשתייה. עניין זה, לטענתו, ניתן ללמוד הן מכותרת המסך ("ארוחת... – בחרו גודל") והן מהאיורים הדיגיטליים המוצגים במסך, המראים בצורה ברורה הגדלה יחסית של כל אחד משלושת מרכיבי הארוחה. בנוסף, על מנת לוודא שאכן אין שינוי בגודל המנה העיקרית ערך המבקש בדיקות נוספות בסניפים אחרים, שבכולן הגיע לאותה מסקנה כי המנה העיקרית, בין אם מדובר בהמבורגר או במנה אחרת, נותרת למעשה באותו גודל.

עילות התביעה, כפי שצוינו בבקשת האישור, הן הפרת חובה חקוקה, הטעיה והפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובת תום הלב בחוזה, רשלנות, תיאור כוזב בניגוד לחוק עוולות מסחריות, עשיית עושר והפרת חובת תום הלב שבחוק החוזים. את התביעה העמיד המבקש על סך של 17 מיליון שקלים, כשלטענתו הוא מעוגל משמעותית כלפי מטה, וכן עתר למספר צווי עשה וסעד הצהרתי לפיו מקדונלד'ס הפרה את הוראות הדין.

השופט מנחם רניאל דחה את בקשת האישור אולם פסק למבקש גמול ושכר טרחה. לאחר בחינת טענות הצדדים בנוגע לעילת ההטעיה, הגיע השופט למסקנה כי הרשת הטעתה את המבקש כאשר הציגה בפניו אפשרות גרפית להגדלת ארוחת "מיני רויאל" על כל רכיביה בתוספת תשלום, אך בפועל המנה העיקרית לא גדלה. בעניין זה, הזכיר השופט כי כידוע, עילה לתביעת פיצויים בשל הפרת איסור ההטעיה אינה מחייבת להראות שהתרחשה "הטעיה מכוונת" הלכה למעשה אלא די בכך שיש במעשה או במחדל של המשיבה דבר "העלול להטעות צרכן", קרי עשיית דבר העלול להטעות.

עוד קיבל השופט את טענת המבקש כי לכאורה נגרם לו נזק ממוני, היות שאין חולק כי הוא הוסיף 5.90 שקלים עבור ארוחה בגודל "גדול" בארוחת ילדים, וכפי שהוכח, היה סבור ששלושת רכיבי הארוחה יוגדלו. לאור העובדה שהמנה העיקרית לא הוגדלה, קבע השופט כי הנזק הכספי שנגרם לו הוא מחצית סכום ההגדלה ששולם, דהיינו 3 שקלים. כן נקבע כי הוכח לכאורה שנגרם למבקש גם נזק הלא ממוני. בעניין זה המבקש מסר בתצהירו כי החברה פגעה ביכולת הבחירה שלו בכך שלא העמידה לרשותו את מלוא הפרטים בגין העסקה שהוצגה לו, קודם השלמתה וביצועה והוסיף כי לפגיעה התווספה גם תחושת כעס, אכזבה, תסכול ורוגז אמיתי מצדו כתוצאה ממצג השווא שהוצג בפניו. בנוסף, נקבע כי קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק שנגרם, וכי נכונות החברה לתקן את האיור בעמדת ההזמנה הדיגיטלית לאחר הגשת בקשת האישור, אינה שוללת את עילת התביעה של המבקש בגין הטעיה. אשר על כן, קבע השופט כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו בשלב זה להוכיח עילת תביעה לכאורה של הטעיה.

על אף קיומה של עילת תביעה, סבר השופט כי לא ניתן על פי הבקשה והפסיקה לקבוע שקיימת קבוצת תובעים החולקת מספיק שאלות מהותיות משותפות של עובדה או משפט המצדיקות ניהול תובענה ייצוגית. הקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור היא "כלל  לקוחות המשיבה אשר רכשו בשבע השנים הקודמות ליום אישור הבקשה, ארוחה ו/או מוצר באחת ממסעדות המשיבה בישראל, באמצעות עמדת ההזמנה הדיגיטלית, ואשר ביקשו להגדיל את הארוחה/המוצר שהזמינו (הגדלה הכרוכה בתוספת תשלום)". עם זאת, מקדונלד'ס השיקה לראשונה את עמדת ההזמנה הדיגיטלית רק בדצמבר 2016 במתחם המסחרי בשפיים ומכאן שהקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור רחבה מדי ואינה יכולה לכלול לקוחות שרכשו ארוחה מוגדלת בטרם מועד זה.

עוד הוסיף השופט כי הערכותיו של המבקש בנוגע לגודל הקבוצה נסתרו על ידי סמנכ"ל התפעול ומשאבי האנוש ברשת, שהדגיש כי אין המדובר בהחלפת נציגי השירות בדלפק אלא בשירות שניתן ללקוחות בנוסף, כאשר לכל לקוח עומדת הבחירה אם להזמין באמצעות נציג או בעמדה הדיגיטלית בשירות עצמי. כפועל יוצא, קבע השופט כי התובענה אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, הראויות לדיון בתובענה ייצוגית. משכך לא מתקיים גם התנאי הנוסף בחוק תובענות ייצוגיות, ש"יש אפשרות סבירה" שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה. בנוסף, בנסיבות אלו, ובשים לב לשינוי מסך גודל הארוחה במערכת ההזמנות הדיגיטלית, ניהול תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את בקשת האישור. עם זאת, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט רשאי לפסוק גמול למבקש אף אם לא אושרה התביעה הייצוגית, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו בהתחשב בשיקולים מסוימים ובהם הטרחה שטרח המבקש, התועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה, ומידת החשיבות הציבורית של התובענה. בעניין זה סבר השופט כי מקרה זה אכן מצדיק פסיקת גמול למבקש, משום הטרחה שטרח, שהביאה לשינוי מסך בחירת הגודל שנקבע שהוא מטעה, כך שהציבור זכה לכך שלא יוטעה מכאן ואילך. על כן, תשלם החברה גמול למבקש בסך 7,500 שקל והוצאות משפט בסך 17,550 שקל. המבקש יוצג בהליך ע"י עו"ד נ' צוקר. המשיבה יוצגה ע"י עו"ד י' נחושתן.

ת"צ 56101-06-17