שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תבעה מיסטיקנית שמכרה לה קמעות כדי לאתר את בנותיה שנחטפו

חדשות

תבעה מיסטיקנית שמכרה לה קמעות כדי לאתר את בנותיה שנחטפו
תבעה מיסטיקנית שמכרה לה קמעות כדי לאתר את בנותיה שנחטפו
10/05/2018, עו"ד לילך דניאל

שמה את כספה על "קרן הצבי": בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתה של אישה שהתקשרה עם מיסטיקנית ורכשה ממנה קמעות בשווי עשרות אלפי שקלים על מנת שיסייעו בידה לאתר את בנותיה שלשיטתה נחטפו במסגרת פרשת ילדי תימן. ביהמ"ש: "הנתבעת פעלה באופן שהשפיע על התובעת להתקשר עמה בעסקה רצונית וחופשית, תוך ניצול מצבה הנפשי והפחת תקוות שווא כי ילדיה מצויים בין החיים"

בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קיבל את תביעתה של אישה שהתקשרה עם מיסטיקנית על מנת שתסייע לה לאתר את בנותיה התינוקות שלשיטתה נחטפו במסגרת פרשת ילדי תימן. התובעת רכשה מהנתבעת קרן של צבי לאיחוד המשפחה, רגל של עורב לשמירה מפני סכנות שהיו צפויות לבנה, ועין של ינשוף המגן מפני עין הרע בשווי עשרות אלפי שקלים. ביהמ"ש שוכנע כי נוצלה ע"י המיסטיקנית והורה על ביטול העסקה – השבת הקמעות תמורת הכסף ששולם.

התובעת, ג.פ, עלתה לארץ מצפון אפריקה בשנות השישים. באותו העשור נכנסה התובעת לבית חולים במרכז הארץ על מנת ללדת את בתה, ולאחר הלידה שהתה עם הבת, שלטענתה נולדה בריאה לחלוטין, בבית החולים עד למועד השחרור הצפוי. ביום השחרור נאמר לתובעת כי בתה נפטרה ועל כן עליה לעזוב את בית החולים בלעדיה. בהיותה עולה חדשה שלא מכירה את מנהגי המקום, שעתה התובעת להנחיות שניתנו לה ועזבה את בית החולים מבלי שניתנה לה האפשרות להיפרד מהבת, והיא גם לא הוזמנה לטקס קבורתה, ככל שהתקיים כזה. מספר שנים לאחר מכן נכנסה התובעת לבית החולים ללדת תינוק נוסף שאת מינו לא ידעה, אלא שעוד באותו היום נמסר לה כי התינוק נפטר. אף במקרה זה התובעת לא נפרדה מהתינוק ולא הוזמנה לטקס הקבורה, ככל שהתקיים.

הצער, העצב והמחשבות קוננו בלבה של התובעת, כטענתה, משך השנים הרבות שחלפו. יום אחד קראה התובעת כתבה עיתונאית אודות פרשת היעלמותם של תינוקות מבין עולי תימן והבינה כי לא אך תינוקות מבין עולי תימן היו מעורבים בפרשה הלכאורית, אלא אף תינוקות שנולדו לעולים חדשים מצפון אפריקה. על רקע תודעה זו, סרה התובעת לבית החולים בו ילדה את ילדיה במטרה לברר אודות גורל הילדים, אולם בירורה לא העלה דבר פרט לאימות העובדות שנמסרו לה סמוך לאחר הלידות, דהיינו כי התינוקות נפטרו. באותו הביקור הומלץ לה, ככל הנראה על ידי גורם לא מוסמך, לפנות למיסטיקנית שתגלה לה אם ילדיה בחיים, ועל כן פנתה התובעת לנתבעת, מיסטיקנית במקצועה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סמוך לפני הפגישה עם הנתבעת, שהתרחשה בשנת 2016, סברה התובעת כי תעלה מיוזמתה אך את הלידה הראשונה, משהלידה השנייה חסרה אסמכתאות כלשהן, לרבות תאריך הלידה. במהלך הקריאה בקלפים, ציינה הנתבעת בפני התובעת פרטים בנוגע לילדיה המצויים בחיים, פרטים שהפתיעו מאוד את התובעת. לאחר שבתה של התובעת, שהצטרפה לפגישה, ציינה בפני הנתבעת כי התובעת לא הגיעה בנוגע לילדיה שבחיים, השיבה הנתבעת "רגע רגע נגיע, את לא באת בשביל ילד אחד חטפו לך שתיים, ושתיהן בנות" ובהמשך ציינה את מקום המצאן.

התובעת, לטענתה, נשארה בהלם, משגילתה לראשונה כי בהריונה השני נשאה בבטנה בת, ומשלב זה ואילך האמינה לכל יתר הדברים שנאמרו לה על ידי הנתבעת. מנקודה זו מתפצלות גרסאות הצדדים. לשיטת התובעת, הנתבעת התחייבה בפניה במהלך הפגישה כי בנותיה בחיים, האחת מתגוררת בצרפת והשנייה בקנדה, ושהיא תסייע בידה לאתר את הבנות ככל שתרכוש קמעות שבכוחם לאחד בין המשפחה. לטענת התובעת, על בסיס מצוקתה נוצלה על ידי הנתבעת ורכשה בהסתמך על הבטחותיה 3 קמעות לכל הפחות בסכום כולל של כ-60,000 שקל במזומן: קרן של צבי לאיחוד המשפחה, רגל של עורב לשמירה מפני סכנות שהיו צפויות לבנה, ועין של ינשוף המגן מפני עין הרע. ממועד זה ובמשך מעל לשנה, התייצבה התובעת בבית הנתבעת בתדירות גבוהה, לעיתים על בסיס יומיומי, לברר מה עם בנותיה, והנתבעת מצדה ציינה בפניה ש"צריך סבלנות, זה לא מהיום להיום". כן הבטיחה לה הנתבעת שהיא "בודקת" ושעליה לחכות. לבסוף, התובעת איבדה סבלנותה משהסיקה כי הנתבעת שיקרה בפניה.

בין לבין, לאחר שהתובעת ציינה בפני הנתבעת כי הקמעות הקודמים לא סייעו בדבר ועל כן היא מבקשת את כספה חזרה, הסכימה הנתבעת להחליף את הקמעות, בלבד, כך שתחת קמע קרן הצבי ורגל העורב, קיבלה עור זאב שבתוכו עין של נשר וכן שן של זאבה המגן מפני חרדות ופחדים. התובעת המשיכה, אף לאחר מכן, להתייצב בבית הנתבעת על מנת שתסייע לה עם בנותיה, ללא הצלחה כאמור. בעקבות ההשתלשלות האמורה, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, בה עתרה לחייב את הנתבעת להשיב לה את כספה.

הנתבעת מנגד, טענה כי בינה לבין בתה של התובעת קיימת היכרות רבת שנים והיא זו אשר הביאה את התובעת אליה על מנת שתפתח לה בקלפים ותקרא בקפה. בשל סכסוך משפחתי, החליטה התובעת לרכוש קרן של צבי, עין יש ינשוף ורגל של עורב - משחיטה כשרה - אברים שלטענת הנתבעת יש בהם סגולה לאחד את המשפחה ולסייע ביתר הבעיות שהוצגו בפניה. הנתבעת, בנוכחות התובעת, התקשרה לרב המספק איברים אלה, ורק לאחר שהתובעת נתנה הסכמתה, הוזמנו האיברים בעד תשלום התמורה. עוד ציינה הנתבעת כי לא הבטיחה לתובעת מעולם כי הקמעות יחזירו את התינוקות אלא שהיא תעזור לה בלבד. מלבד האמור ציינה הנתבעת כי פעולותיה צלחו והמשפחה אוחדה, וכראיה כל ילדיה של התובעת חתמו על מסמך לפיו הם מתחייבים לשמור על אחדות המשפחה. כך או אחרת, גורסת הנתבעת כי לא הובטח דבר לתובעת וממילא לא קיים כל טעם להתערב בהסכמות שבין הצדדים, שנעשו בהתאם לרצונה של התובעת, בידיעתה ולבקשתה.

הרשם הבכיר יניב ירמיהו קיבל את התביעה וקבע כי התובעת תשיב לנתבעת את הקמעות שברשותה כנגד קבלת הסך של 30,000 שקל, סכום התביעה. לדעת הרשם, העובדות כפי שתוארו מעוררות סוגיה המצויה בממשק שבין דיני החוזים ודיני הגנת הצרכן, וכי הגם שמרבית הפסיקה שעסקה בשירותי המיסטיקה דנה בסוגיה בהקשר של דיני החוזים, ברצונו לנתח את הסוגיה מהפן הצרכני דווקא באמצעות חוק הגנת הצרכן. בעניין זה, ציין הרשם כי אחד הפרקים העיקריים בחוק עוסק בהטעיה ובניצול מצוקתו של הצרכן, שהם הנושאים הרלוונטיים למקרה זה.

בכל הנוגע לעילת ההטעיה, קבע הרשם כי מהות השירות שנמכר היה השבת ילדיה של התובעת וכי הוכח שהנתבעת לא ביצעה דבר מעבר למכירת הקמעות בעניין. לפיכך, נקבע כי אין אלא להסיק שהנתבעת הטעתה את התובעת במעשיה או במחדליה. בעניין זה, התובעת העידה כי הנתבעת "הבטיחה" לה שהיא תחזיר את בנותיה ושהיא יודעת היכן הן, והרשם שוכנע כי התובעת האמינה ושוכנעה כי בכוח הנתבעת לסייעה בידה להשיב את ילדיה. לשיטתו, אף אם הדברים לא נאמרו מפורשות אלא במרומז, היה על הנתבעת ליידע את התובעת אודות האפשרות לפיה לא בהכרח הקמעות יסייעו. מקום בו ציינה הנתבעת בפני התובעת כי הילדים יושבו, אף אם במרומז, וכי היא יודעת מיקומם - היא יצרה בפני התובעת מצג אודות מהות העסקה המבוצעת, ובכך, בסופו של יום, לא עמדה.

עוד שוכנע הרשם כי הנתבעת פעלה באופן שהשפיע על התובעת להתקשר עמה בעסקה רצונית וחופשית,  תוך ניצול מצבה הנפשי ברגעי הגילוי והפחת תקוות שווא כי ילדיה מצויים בין החיים כך שניתן יהא לאתרם ככל שתרכוש קמעות בשווי רב. התובעת, על בסיס האמור, נטלה הלוואה מהבנק בסך 50,000 שקל והעבירה הכספים לידי הנתבעת ללא קבלה או אסמכתא. פעולה זו, לדעת הרשם, מלמדת על הלך רוחה של התובעת סמוך לאחר הפגישה שנערכה בין הצדדים. בעניין זה, סעיף 3(ב)(7) לחוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק לנקוט באמצעי הפחדה כלפי הצרכן או כלפי בני משפחתו, אלא שבמקרה זה הנתבעת מודה שמכרה לתובעת קמע בעקבות הזהרתה אודות סכנה צפויה לבנה. לדבריו, אין להלום מצב בו נמכר מוצר או שירות, מכל סוג, בעקבות הודעת העוסק שאלמלא רכישתו בן משפחתו של הצרכן יהא מצוי במצוקה מהותית, לא כל שכן בחייו.

"מעטים הם המקרים בהם ראוי לבית המשפט להתערב בעסקאות שכל תכליתן אמונת הצדדים לעסקה", כתב הרשם לסיום. "כדרך הכלל, הצרכן פונה לעוסק לרכוש שירות או מוצר כאמור, והעסקה, שתאכף, משקפת את מפגש הרצונות שבין הצדדים, בין רציונלית ובין שלאו. מקרה זה הינו חריג, במובן זה שהתובעת הגיעה מרצונה הטוב לרכוש מוצר מסויים (קריאה בקלפים) עבור התמורה של 400 ש"ח, אלא שתוך כדי כך - בנסיבות שגרמו לפגיעה ביכולתה לשקול את כלל השיקולים הרלבנטיים וברצונה החופשי, ועל כך העיקר - נמכרו לה מוצרים ששווים עולה בעשרות מונים על פני השירות המקורי". נוכח האמור, הורה הרשם על ביטול ה"עסקה" בין הצדדים בהתאם לחוק הגנת הצרכן, המורה כי במקרה של הטעיה או ניצול מצוקה בעניין מהותי, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר. כפועל יוצא, התובעת תשיב לנתבעת את הקמעות שברשותה וזו מצדה תשיב לה את הסך של 30,000 שקל, סכום התביעה. כן תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאות ההליך בסך 1,000 שקל.

 

ת"ק 15892-11-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150