בטקס השבעת השופטים שנערך היום בבית הנשיא התייחסו נשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים ל"פסקת ההתגברות" שעברה אתמול פה אחד בוועדת השרים לענייני חקיקה. הנשיאה חיות תקפה את ההצעה במילים חריפות: "לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית"
בטקס חגיגי שנערך היום (ב') בבית נשיא המדינה בירושלים הושבעו 15 שופטות ושופטים ו-3 רשמות בכירות. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. מטבע הדברים, חלק נכבד מהנאומים שנישאו בטקס הוקדשו לסאגת "פסקת ההתגברות" שעברה אתמול פה אחד בוועדת השרים לחקיקה.
הנשיאה חיות תקפה את ההצעה במילים חריפות וכינתה אותה "הצעה רעה ומסוכנת", ואמרה כי "העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות". שרת המשפטים שקד ענתה: "האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי. צר לי לאכזב את המספידים אך צאו החוצה והביטו - הדמוקרטיה הישראלית חיה, נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומספידיה".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
את הטקס פתח הנשיא ראובן ריבלין, שהתייחס בין היתר לעובדה שמרבית המושבעים החדשים הן נשים. "מדובר בחגיגה של ממש", אמר. "חגיגה של שוויון מגדרי שהולך ומשתרש לכל אורכה ורחבה של החברה הישראלית בכלל ומערכת המשפט בפרט. לא רק שופטים יש בירושלים - גם שופטות. עוד ארוכה הדרך, ועם זאת אני מרשה לעצמי, לכולנו, לעצור ולברך על הטובה הגדולה שהושגה זה כבר".
עוד התייחס ריבלין בדבריו לפסקת ההתגברות ואמר בין היתר "יותר מבעבר עולה הטענה כי מערכת המשפט פולשת לתחומים לא לה ומטילה סייג שלא כהוגן על החלטותיה של כנסת ישראל, היא נציגו הנבחר של הריבון - העם בישראל. יותר מבעבר דמוקרטיה מוצגת כשלטון הרוב. סברתי תמיד כי אין מדינה יהודית מבלי שתהיה מדינה דמוקרטית. יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד ניתנו. ואכן, מדינה דמוקרטית לא יכולה אלא להסתמך על הכרעת הרוב. עיקרון היסוד של הדמוקרטיה הוא הכרעת הרוב ואיתו ההבנה וההסכמה של המיעוט לקבל את הכרעת הרוב גם כאשר הוא משוכנע שהרוב טועה והכרעתו מזיקה. הרוב קובע... אבל - אין סתירה בין קבלת כללי המשחק ובראשם הכרעת הרוב ובין ההגנה העיקשת על זכויות המיעוט. ההיפך הוא הנכון. ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את הזכות של הרוב לקבוע, היא מייצרת את הזכות המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט. בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט - הרוב הקובע אינו אלא שתלטן הפועל בכוח הזרוע. רק מחויבותו של הרוב להגן על זכויות המיעוט מייצרת את הבסיס להסכם, לחוזה שבמסגרתו הרוב קובע. אחד התפקידים ההכרחיים של מערכת המשפט הוא לשמור על האיזון העדין בהסכם הרגיש הזה. כפי שכולנו יודעים - החיים הם דינאמיים. הרוב יכול להפוך למיעוט והמיעוט לרוב. אני מאמין כי בסוגיות רגישות מאין אלו הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטיים עדיפה ההסכמה מאשר ההכרעה אני מאמין בשיח נכון. הסכמה זו גם תושג וגם תזכה ללגיטימיות הציבור לה היא נדרשת".
הנשיאה חיות: "הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל. הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה. אחד המופעים המדאיגים של המתקפה הזו הוא ההחלטה שאותה קיבלה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה ולפיה הממשלה תומכת בהצעת חוק פרטית אשר מרוקנת למעשה מכל תוכן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שהתקבל בכנסת לפני כעשרים וחמש שנים. בהודעות מתרוננות לתקשורת הודיעו יוזמי ההצעה ומוביליה כי "הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות". ואני אומרת אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה לפיה נדרשת "חומת הפרדה" כזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת. העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות".
עוד מוסיפה חיות: "המשמעות של חקיקת פיסקה כזו היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד. טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות "מתגברת" על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם... לכן, הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק איננה סוגיית מעמדו של בית המשפט העליון וסמכויותיו, שאף היא סוגיה שאין להמעיט מחשיבותה. הסוגיה המרכזית היא ריקון חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מכל תוכן... מדובר בפסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק".
בהמשך כינתה חיות את ההצעה "רעה ומסוכנת" והוסיפה כי היא עלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית. "אני סבורה כי מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי ולכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית דוגמת ההצעה לפסקת התגברות... חקיקה כזו אין בה לא הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס".
שרת המשפטים איילת שקד אף היא התייחסה בנאומה לפסקת ההתגברות והגיבה לדבריה של חיות: "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המַכְשֵׁלָה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק עוד מאחריותה ומחובתה להגיד דברה בלשון החוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים", אמרה שקד בהתייחסה לדבריו של נשיא בית המשפט העליון המנוח, השופט משה לנדוי ז"ל. "אני מאמינה שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדוי".
עוד הוסיפה שקד "אחת לשבוע יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי. "צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות", ציינה שקד.
