חדשות

הכנסת פתחה אתמול את מושב הקיץ באישור שורת חוקים ופעילות ענפה בוועדות הכספים, הרווחה, זכויות הילד ועוד. בין היתר, עבר במליאה בקריאה ראשונה חוק הלאום השנוי במחלוקת. ח"כ דיכטר, מיוזמי החוק: "החוק הוא תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד". ח"כ לבני: "צריך לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מההתחלה"

מושב הקיץ של הכנסת נפתח אתמול (ב') באישור שורת חוקים. בין היתר, אישרה המליאה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, האצלת סמכויות מהממשלה לקבינט לעניין פתיחה במלחמה, והחוק הקובע כי המשפט העברי ישמש כמקור פרשני במקרה של לקונה בחוק. גם בוועדות הכנסת התקיימה אתמול פעילות ענפה, בדיונים שעסקו בין היתר בהליכי פונדקאות, פרסום מוצרי טבק ואכיפה נגד סכנת האופניים החשמליים.

בהצעת חוק הלאום תמכו 64 חברי כנסת מול 50 מתנגדים. בהתאם, תועבר ההצעה לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק. הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרתה של הצעת חוק־יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימים, המעגנים מרכיבים נוספים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ח"כ אבי דיכטר, מיוזמי ההצעה, אמר בדיון: "חוק הלאום הוא לצורך העניין תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה, עובדה יצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, היא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לכל יחיד יש זכויות כפרטים, היא לא עוסקת בזכויות האלה של אוכלוסייה או תושב כפרט, אלא עוסקת באופייה הלאומי של מדינת ישראל".

ח"כ אחמד טיבי, ממתנגדי החוק, אמר: "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא". השר יריב לוין סיכם: "זה לילה היסטורי שבו הגלגלים מתחילים לנוע חזרה לכיוון הנכון. הנסיגה מהערכים הבסיסיים של מקימי המדינה נעצרת ואנחנו מחזירים את מדינת ישראל למקום שבו היא הייתה מיומה הראשון, בית לאומי לעם היהודי שמעניקה שוויון זכויות אישי מלא, דבר שלא נפגע מנוסח החוק הקיים".

חוק נוסף שאושר אתמול בקריאה שניה ושלישית הוא תיקון לחוק יסוד הממשלה, המאפשר לממשלה להאציל את סמכותה לאשר נקיטת פעולה צבאית העלולה ברמת הסתברות קרובה לוודאי להוביל למלחמה, לוועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט). הפעלת הסמכות האמורה בידי הקבינט במקום הממשלה, תותנה בכך שראש הממשלה מצא כי מתקיימים בנסיבות העניין טעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מטעמי סודיות, בגינם נדרש כי ההחלטה תתקבל על ידי הקבינט. המליאה הצביעה בעד הסתייגותו של ח"כ אבי דיכטר הקובעת כי יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בקבינט יהיה מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, ואולם, בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.

עוד אישרה המליאה את תיקון מס' 47 לחוק יסוד הכנסת, שעבר ברוב של 86 תומכים לעומת 10 מתנגדים. על פי התיקון, אדם שהורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה ונגזר עליו מאסר של שבע שנים לפחות, לא יוכל להתמודד בבחירות למשך 14 שנים מיום שחרורו מהמאסר בפועל. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מדובר ב"אמצעי שנועד לסמל את הפסול שבמעשה הטרור ובכך להשפיע על התפיסות החברתיות של הציבור ועל חינוכו. במסגרת זו שמור מקום מרכזי להוקעה הציבורית של מי שפעל נגד מדינתו ואזרחיה. הדגשת הפסול האזרחי שבמעשה מחייב למנוע התמודדות לכנסת של מי שהורשע בעבירות טרור. על מנת למנוע תופעה פסולה זו, של התמודדות לכנסת של מי שכבר הוכיח כי הוא פועל נגד קיומה של המדינה או נגד שלום אזרחיה על רקע אידאולוגי, דתי וכל היוצא בזה. הצעת החוק אינה נועלת את הדלת בפני מי שהורשע בגין עבירה על רקע טרור ובלבד שסיים לרצות עונשו ובמשך שנים רבות חדל מלעסוק בטרור".

מלבד האמור, אושרה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) של ח"כ ניסן סלומינסקי. ההצעה קובעת כי במצב של חסר (לקונה) במשפט, שבו בית המשפט לא מוצא תשובה בחקיקה, פסיקה או היקש, הוא יפנה לעקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי וזאת בנוסף לפנייה לעקרונות האמורים של מורשת ישראל. ח"כ סלומינסקי אמר בדיון: "סך הכל הכוונה שאם יש לקונה בחוק, במקום שהשופט ירוץ לחפש בכל העולם מערכות חוקים, שיסתכל במשפט העברי. תרצה תשתמש, לא תרצה תפעיל שיקול דעת ותעשה מה שאתה מבין. זו לא מהפכה גדולה ואין כאן שום דבר שצריך להפחיד. היושר הצדק והשלום זה משהו שגם האופוזיציה יכולה להצביע בעד".

ח"כ מרב מיכאלי, ממתנגדי החוק, אמרה: "איך אפשר לכפות על אדם לא מאמין, דין שהוא בשונה מחוק של מדינה דמוקרטית לא התקבל במקום הזה, לא התקבל ע"י נציגות שנבחרה, לא זכה לדיון של בעד ונגד ולא עומד בקריטריונים של דמוקרטיה. באיזה עולם אפשר לכפות את הדין הזה על אזרחים במדינה דמוקרטית. זה דין שלא מכיר בשווין, לא בין יהודים ושאינם יהודים ולא בין גברים לנשים".

ועדות הכנסת: העברת עודפי תקציב ודיונים בפרסום מוצרי טבק ופונדקאות

גם הפעילות בוועדות הכנסת הייתה רצופת התרחשויות אתמול. בין היתר, אישרה ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני העברת עודפי תקציב בסכום של כ-1.86 מיליארד שקלים. ההעברות כוללות כ-807 מיליון שקל עודפי תקציב משנת 2017 ברשויות המקומיות, ועודפים נוספים במשרדי הממשלה, ברשות לניצולי השואה ובגופים נוספים. עוד אישרה הועדה את שינוי תקנות הדרכונים, השמות והאזרחות כך שיינתן פטור מלא לחיילים בודדים מתשלום אגרות שונות בתקנות אלו. במסגרת זו לא ישלמו החיילים בין היתר על הוצאת דרכונים, שינוי שמות והוצאת אזרחות ישראלית. עוד קיימה הוועדה דיון המשך בנושא 'תכנית הרשות לשיקום האסיר לתמיכה וסיוע בילדי אסירים ובמשפחותיהם'. במסגרת הדיון הודיעו הצדדים כי בעקבות דיון הוועדה לפני מספר שבועות סוכם כי 5 מיליון שקלים שהוקצבו על ידי משרד הרווחה ישמשו לצרכי תמיכה ושיקום משפחות אסירים בשנתיים הקרובות. בנוסף יפתחו מסגרות נוספות לשיקום תורני הנחשב ליעיל ביותר מבחינת תופעת 'הדלתות המסתובבות'.

בנוסף קיימה ועדת הכספים דיון סוער שעסק במצבן הקשה של רשתות הקמעונאות בישראל ובאפשרות של ביטול הקלת המיסוי על יבוא אישי בסכום של עד 75 דולר. במהלך הדיון הבהירו חברי הוועדה כי לא יסכימו לביטול הפטור ממיסים על רכישות באתרי אינטרנט (יבוא אישי) בחו"ל בסכום של עד 75 דולר. לצד כך קראו חברי הוועדה לממשלה לפעול ולמצוא פתרונות שיסייעו לרשתות הקמעונאות הישראליות המצויות בקשיים כלכלים קשים, על רקע הגידול ברכישות ברשת. במשרד האוצר סירבו להציג את עמדתם בנוגע לעתיד הפטור בטענה שהנושא נידון בבג"ץ. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מתח ביקורת נוקבת על נציגי האוצר שסירבו להתייחס לעניין ביטול המיסוי בטענה שהדבר נידון בבג"ץ: "זו פגיעה בדמוקרטיה, ריקון הכנסת מכל תוכן". בנוסף התייחס יו"ר הוועדה לחוק להעלאת גיל הפרישה לנשים: "דנו בנושא לבקשת שר האוצר אך שיקרו לי פעמיים כאשר בניגוד לסיכומים החוק לא עלה לדיון בוועדת השרים, לא אעסוק בזה יותר".

וועדה נוספת בה התקיימו אתמול דיונים הייתה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון. בעקבות שלושה מקרים נוספים עם תחילת הקיץ של שכחת ילדים ברכב, קיימה הוועדה דיון מעקב לצעדים שנעשו למיגור התופעה. ח"כ ביטון אמרה בפתח הדיון: "היה מתאים אולי לפתוח את מושב הקיץ של הכנסת במשהו חגיגי יותר, אבל גם הקיץ נפתח עם אסונות קיץ מזעזעים. דנו כאן על הנושא בוועדה פעמים רבות בשנה שעברה ואני מצטמררת שהקיץ הזה נפתח וכלום לא התקדם. לא האמנתי שאחרי כל כך הרב דיונים, הוא ככה ייפתח. המחדל זה הוא על הראש של משרד התחבורה. הוא לא יכול לברוח מאחריות וחייב לקדם פיתוח של עזרים טכנולוגים. זה מזעזע שכולם מושכים את עצמם מאחריות ורק מתפללים שלא נגיע לידיעה הבאה בעניין. אני אלחם בוועדה על כך שתהיה פריצת דרך בנושא ונוכל להציל ככה ילדים".

עוד דנה הוועדה בחוסר האכיפה ברשויות המקומיות כנגד אופניים חשמליים המסכנות את רוכביהם ועוברי אורח. הוועדה התכנסה לישיבת היערכות עם גורמים שונים בנושא בטיחות ילדים בקיץ, ובין שאר הנושאים דוגמת התקנות החדשות בדבר גידור בריכות פרטיות, בטיחות ילדים במסגרות בלתי פורמליות במהלך חופשת הקיץ, התקנות החדשות בדבר הצללת גני השעשועים ברחבי הארץ ועוד, עלתה גם סוגיית אי האכיפה כנגד אופניים חשמליים שלא כחוק. מנהל תחום חינוך וקהילה ב"אור ירוק", רז אביטן-כץ הציג בוועדה נתונים המראים כי מתחילת שנת 2018 עד כה נהרגו 7 רוכבים – מספר זהה לאלו שנהרגו מאופניים חשמליים בכל שנת 2017. לדבריו, סמכות האכיפה של הפיקוח העירוני בכל רשות בנושא זה – כנגד רכיבה על מדרכה, ללא קסדה, מתחת לגיל המותר ועוד פרמטרים רבים שנמצאים תחת סמכות פקחי העיריות, לא רק שלא נאכפים, הם אינם ידועים בכלל לרוב הפקחים בארץ. "מסיבה זו בחרנו באור ירוק להכין תכנית הכשרה לפקחים בכל הרשויות ברחבי הארץ", סיפר אביטן-כץ, "אלא שלמרבה הפלא, רק אחוז קטן ובודד נענה לכך. פגשתי אישית מנהלי עיריות וראשי מחלקות חינוך ונעניתי כי זה לא נושא שילכו לעסוק בו בשנת בחירות כי לא רוצים להרגיז את האזרחים". יו"ר הוועדה, חה"כ יפעת שאשא ביטון, הגיבה לדברים: "זה מזעזע! למישהו לא אכפת שילדים ימשיכו להיהרג, העיקר להציל את השלטון. מדובר כאן על סכנת חיים של ממש. אף אחד לא יעלה בדעתו לתת לילד שלו את הרכב בגיל 12 אבל אופניים חשמליות שמותרות רק בגיל 16, זמינות ופוגעות בעוברי אורח".

דיון סוער התקיים אתמול גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הדיון עסק בהצעת החוק הממשלתית, לפיה יורחב מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים בלא בן זוג, אשר סובלות מבעיה רפואית שלא מאפשרת להן לשאת היריון. חברי כנסת ונציגי עמותות להט"ביות קראו לאפשר גם לבני זוג חד מיניים לבצע פונדקאות, זאת לאור פסק דין חלקי שנתן בג"צ, אשר ביקש מהכנסת לבחון ולהכריע בסוגיה. עודד פריד, ראש פורום המדיניות הציבורית וחבר הוועד המנהל באגודה למען הלהט"ב, אמר בדמעות: "אני גבר הומו שרוצה ילדים. אני רוצה להיות אבא. איזה פתרון מציעים לי? אסור לי לאמץ, אסור פונדקאות. אתם חורצים את דיני. אני בן 36, מתי יגיע החוק שיאפשר לי להיות הורה? זה ממש כמו להפלות בין שחורים ללבנים".

בדיון בוועדת הרווחה השתתפו גם נציגות הממשלה, עורכות הדין מצדה מצלאווי ממשרד המשפטים ושמרית כהן-לשם ממשרד הבריאות, שהודיעו כי סגן שר הבריאות ליצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש גם שר הבריאות, סבורים שהליכי הפונדקאות צריכים להיות מצומצמים לעניינים בריאותיים בלבד. "הממשלה לא מתעלמת מהקושי של גברים יחידנים וזוגות חד מיניים, אך קשה לסווג אותו כקושי רפואי. פתיחת הפונדקאות לאוכלוסיות נוספות עלולה להוביל לתוצאות חמורות, כמו עליית מחירים אדירה וכסף שחור", אמרה מצלאווי. לאחר הדיון, ובעקבות פרסומים שנפוצו בתקשורת, ביקשו במשרד המשפטים להבהיר כי בשום שלב בדיון לא נאמר מטעם נציגת המשרד, עו"ד מצלאוי, כי עמדת המשרד היא ש"יש להתיר את הליך הפונדקאות בארץ לנשים יחידניות, אך לאסור אותו עבור גברים".

ועדת הכלכלה של הכנסת פתחה את כנס הקיץ בדיון שהוקדש למלחמה בנזקי העישון. הוועדה החלה להכין לקריאה ראשונה את ההצעה של היו"ר ח"כ איתן כבל, ח"כ יהודה גליק וחברי כנסת נוספים, לתקן את חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של מוצרי טבק, על מנת לאסור פרסום ולהגביל את שיווק מוצרי הטבק. ח"כ גרמן וח"כ רוזנטל טענו שבלחץ סגן שר הבריאות ליצמן הוחרגה העיתונות המודפסת מההצעה – והיו"ר כבל הבהיר: "עדיף חוק של 80% מאשר שלא יהיה חוק בכלל – נעביר את ההצעה עוד בכנס הקיץ"; ח"כ גליק: "20 איש מתים מדי יום מנזקי עישון – וצריך לעצור את זה". מנגד, ח"כ עיסאווי פריג' הביע התנגדות להצעה ואמר כי התחיל לעשן בגיל מאוחר, 29, אך הוא נגד הגבלת הפרסום מאחר שלטענתו ההגבלה לא הוכחה כמביאה להורדת מכירות הטבק. ח"כ גרמן השיבה לו כי הגבלת הפרסום תוריד מכירות ב-7% ותציל מאות אנשים בשנה. נציג עמותת אוויר נקי, אלעד שפר, קרא לא להחריג את העיתונות והזהיר מפני פרסום סמוי, כמו שלדבריו מתרחש בשידור התוכנית האח הגדול. "בתוכנית הזו התרחשויות קורות בפינת העישון, יש ויכוח על סיגריות ובני הנוער מקבלים מסר שאפשר לוותר על אוכל ולא על סיגריות", אמר. נציגת האגודה למלחמה בסרטן, אביטל פאטו בן ארי, הוסיפה כי צריך גם להגביר פיקוח ואכיפה.

נציג דובק, עו"ד דן פרידמן, אמר בדיון בוועדת הכלכלה כי דובק תומכת באופן מלא בהצעת החוק, אך מבקשת לוודא שלא יינתן יתרון למתחרים הזרים. היועץ המשפטי של חברת פיליפ מוריס, עו"ד דוד קינן, אמר כי הצעת החוק מתעלמת מגישת הפחתת הנזק שעושות הרבה מדינות בעולם, בין סיגריות למוצרים שאין בהם שריפת טבק. לדבריו, "הצעת החוק תמנע ממעשנים בגירים, שלא מצליחים להפסיק לעשן, מידע שעשוי להציל את החיים שלהם".