שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש הצבאי: יש לשקול החלת חוק האזנת סתר בשטחי יו"ש

חדשות

ביהמ"ש הצבאי: יש לשקול החלת חוק האזנת סתר בשטחי יו"ש, צילום: istock
ביהמ"ש הצבאי: יש לשקול החלת חוק האזנת סתר בשטחי יו"ש
23/04/2018, עו"ד לילך דניאל

במסגרת דיון בשאלת קבילותה של ראיה שהושגה באמצעות האזנת סתר, נדרש בית המשפט הצבאי ביהודה לתחולתו של חוק האזנת סתר בשטחי יו"ש. נקבע, כי החוק הישראלי אינו חל בשטחים אולם המשטרה עדיין כפופה לכללי המנהל התקין. בשולי הדברים ציינה השופטת כי יתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את הצורך ובעיקר את ההצדקה המוסרית שבהחלת הוראות חוק האזנת סתר גם על תושבי האזור שאינם ישראלים

כנגד הנאשם, מחמוד שאכר מחמוד יוסף, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שיבוש הליכי משפט. על פי הנטען, בהיותו עצור לצרכי חקירה שוחח עם הנאשם עצור נוסף אשר סיפר לו כי הטבעות שעל אצבעותיו מופיעות בתמונה שהוצגה לו במהלך חקירתו. הנאשם בתגובה, הציע לאותו עצור להעביר את אחת הטבעות אליו ובכך עשה דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי.

לאחר שהנאשם כפר באשמה החלה להישמע פרשת התביעה. במהלך עדותם של שניים מעדיה, ביקשה התביעה הצבאית להגיש כראיה דיסק ובו תיעוד השיחה שנערכה בין הנאשם לעצור הנוסף, אשר הוקלטה ללא ידיעתם באמצעות העדים. באת כוחו של הנאשם התנגדה להגשת הדיסק בטענה שמדובר בהאזנת סתר שבוצעה ללא היתר כדין לפי חוק האזנת סתר ועל-כן היא אינה קבילה כראיה. כמו כן, התנגדה הסנגורית לחקור את עדי התביעה באשר לתוכן הדברים שנשמעו בהקלטה, בהיותה, לטענתה, בלתי קבילה כאמור. נוכח האמור, החליט בית המשפט להכריע בשאלה זו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת: רס"ן לידור דרכמן קבעה כי חוק האזנת סתר הישראלי אינו חל ביהודה ושומרון. לדבריה, השאלה בדבר תחולת הוראות החוק על שיחות שבוצעו מחוץ לשטח ישראל נדונה בעבר על-ידי בית המשפט העליון בפרשת אל מצרי, (ע"פ 4211/91 מדינת ישראל נ' אל מצרי), שם נדונה שאלת תחולת החוק על האזנות שבוצעו לשיחות שנערכו בחבל עזה ונקבע כי חוק האזנת סתר אינו חל מחוץ לשטח ישראל ועל כן לא נדרש היתר האזנה לשיחה שנערכה מחוץ לישראל. עם זאת, לדברי השופטת, שאלה זו הופכת מורכבת יותר כאשר המדובר בהאזנה לשיחה שנעשתה על-ידי משטרת ישראל, באזור שבשליטת ישראל אך אינו שטח של מדינת ישראל. עם זאת, גם בהקשר זה נקבע בפרשת אל מצרי כי החוק אינו חל, למעט כאשר המדובר בהאזנה לישראלים.

כפועל יוצא, המשטרה אינה נזקקת להיתר האזנה לצורך ביצועה בשטחי האזור ואינה מחויבת לעמוד בתנאים המנויים בחוק בעניינם של מי שאינם ישראלים. עם זאת, האזנות סתר, מטיבן וטבען הן אמצעי פולשני הפוגע פגיעה קשה בזכויות חשודים לפרטיות ולכן כוח זה טעון ריסון ומחייב הפעלת שיקול דעת במשנה זהירות הן מבחינת השמירה על זכויות הפרט והן מבחינת התנהלות תקינה. לדברי השופטת, קביעה זו מטילה על המשטרה את החובה לבחון ולוודא שההאזנה מבוצעת לאחר הפעלת שיקול דעת זהיר, מקצועי ואחראי של גורם בכיר ולאחר שכנוע כי טמונה חיוניות בהאזנה. עוד ציינה כי לשיטתה כללי מנהל תקין מחייבים את המשטרה כי קבלת ההחלטה בדבר האזנת סתר תתועד בכתב, תוך פירוט פרטיו של מקבל ההחלטה ושל מבצע ההאזנה.

מכאן, פנתה השופטת לבחון את שאלת קבילותה של ראיה שעניינה האזנת סתר שבוצעה מחוץ לשטחי מדינת ישראל. בעניין זה, קובע סעיף 13 לחוק האזנת סתר כי דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר בניגוד להוראות החוק לא יהיו קבילים כראיה בבית המשפט. עם זאת, אין מחלוקת כי גם כאשר המדובר בהאזנת סתר שבוצעה מחוץ לשטחי ישראל, הרי שכאשר בוצעה ההאזנה בניגוד לכללי המשפט המנהלי, הדברים שנקלטו בהאזנה יהיו פסולים כראיה. לדעת השופטת, ניתן לבחון את התקיימות התנאים המפורטים בחוק האזנת סתר, כאינדיקציה לקיומן של חובות הרשות החוקרת לפעול בהתאם לרוח החוק ובהתאם לנורמות המשפט המנהלי התקין.

בעניין זה, קובע סעיף 8 לחוק כי "האזנות סתר אלה אינן טעונות היתר לפי חוק זה: האזנה לשיחה ברשות הרבים, אם נעשתה... בידי מי שהסמיכו לכך קצין משטרה מוסמך, לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים... לעניין פסקה זו, 'רשות הרבים' – מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר". בעניין זה, נקבע, עמדה התביעה בנטל להוכחת שני התנאים הקבועים בסעיף, הן בכך שהאזנת הסתר בוצעה "ברשות הרבים" והן בכך שההאזנה בוצעה בידי מי שקיבל לכך הסמכה כדין ולכן ההחלטה על ביצוע האזנת הסתר בעניינו של הנאשם עומדת בכללי המנהל התקין. גם קיומו של תיעוד בדבר אופן קבלת ההחלטה והפרטים שהובאו לידיעת הגורם המחליט עובר לקבלתה, מלמדים לדעת השופטת על כך שההחלטה התקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת של גורם בכיר ומקצועי, שבחן את הצורך שביסוד ההאזנה במקרה הקונקרטי הנוגע לנאשם. מכאן, שהאזנת הסתר שבוצעה לשיחתו של הנאשם עם אדם אחר בהיותם עצורים היא האזנה חוקית, אשר השימוש בתוצריה קביל כראיה.

בשולי הדברים העירה השופטת כי בחלוף כמחצית היובל מאז ניתן פסק הדין בעניין אל מצרי ובעיקר לאחר חקיקת חוקי היסוד בישראל ואימוצם באזור – הגיעה לשיטתה העת לבחון מחדש את הצורך ובעיקר את ההצדקה המוסרית שבהחלת הוראות חוק האזנת סתר – אשר נועדו לצמצם את הפגיעה האינהרנטית בזכות הנחקרים לפרטיות – גם על תושבי האזור שאינם ישראלים. זאת, על רקע ההתפתחות החוקתית שחלה מאז ניתן פסק הדין בעניין אל מצרי והצורך בהחלה אקסטריטוריאלית של זכויות אדם חוקתיות, העובדה שחלק לא מבוטל מההסדרה שבחוק האזנת סתר נוגע לסוגיות ראייתיות, והעובדה שפירותיהן של האזנות הסתר כאמור נועדו לשמש כראיות בבית משפט ישראלי.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:163
קומיט וכל טופס במתנה