במסגרת עתירה שהגישו נכשלי המועד האחרון של בחינת ההסמכה בעריכת דין, הורה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ללשכת עורכי הדין ולוועדה הבוחנת מטעמה למסור את דו"חות התפלגות התשובות בבחינה: "מן הראוי לספק מידע זה לעותרים כדי שישמש אותם ואת ביהמ"ש בבחינת הטענות המועלות בעתירה"
בית המשפט לעניינים מנהליים הורה השבוע (ב') ללשכת עורכי הדין ולוועדה הבוחנת שלה למסור לידי המתמחים את דו"חות התפלגות התשובות בבחינת ההסמכה האחרונה שנערכה בדצמבר 2017. זאת, במסגרת העתירה שהגישו המתמחים נגד הלשכה בעניין הבחינה. במקביל דחה בית המשפט על הסף את העתירה שהגישו המתמחים מכוח חוק חופש המידע, בנימוק שחוק חופש המידע אינו חל על הוועדה הבוחנת.
כזכור, בדצמבר האחרון נערכה בחינת ההסמכה אליה ניגשו למעלה מ-2,500 נבחנים, שרובם לא עברו אותה בהצלחה. בעקבות האמור, ולאחר דחיית מרבית ההשגות שהוגשו לוועדה הבוחנת, הוגשו מספר עתירות נגד הלשכה בטענה לכשלים ופגמים חמורים שנפלו בבחינה, בהן עתירה שהגישו עופר פרץ ו"המרכז הארצי לסיוע למתמחים ולסטודנטים למשפטים" באמצעות עו"ד אילן בומבך. הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה היה מתן פקטור של 15 נקודות לכלל הנבחנים, מתן תוספת ציון משמעותית בגין מטלת הכתב בבחינה ועוד. טענות אלו נדחו ע"י הלשכה, שטענה כי שיעור המעבר הנמוך אינו נובע ממבנה הבחינה או מאופי שאלותיה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במהלך ניהול ההליכים, הגישו העותרים בקשה בהולה להורות ללשכה ולוועדה להמציא להם מידע ומסמכים במסגרת הליכי גילוי מסמכים. המידע המבוקש כלל בין היתר דו"ח ניתוח פריטים של כל חלקי הבחינה, כולל נתונים על אחוז הבוחרים בתשובות הנכונות והלא נכונות (נתונים על התפלגות המסיחים), כל המסמכים הכוללים את ההנחיות המנהליות ונהלי הוועדה הבוחנת, כולל הנחיות שניתנו לצוות הבוחנים שבחן ובדק בטפסי הבחינה של הנבחנים לתת ציונים לכל חלקי הבחינה ולתקן את אותם ציונים, פרטים אודות זהות חבר הבוחנים שבדקו את הבחינה, פירוט ומידע לגבי כל הליך בדיקת מחברות הבחינה ומתן הציונים ופירוט לגבי מספר הבחינות בהן תוקנו הציונים כלפי מעלה וכלפי מטה. כן התבקשו דו"חות יועצים ששימשו את המשיבות ואת משרד המשפטים בטרם הוכנסו השינויים במתכונת הבחינה. לטענת העותרים, המידע המבוקש נדרש להם כדי לבסס את טיעוניהם בעתירה, על פגמים מהותיים רבים שנפלו בבחינה. במקביל, הגישו המתמחים גם עתירה מכוח חוק חופש המידע, אלא שלטענתם אין פסול בכך שאת אותם פריטי מידע הם מבקשים לקבל בשתי הדרכים במקביל.
הלשכה מצדה, טענה כי עצם הגשתה של בקשה מקבילה בעניין אותו מידע מהווה "דוגמה ברורה לשימוש לרעה בהליכים משפטיים", וכי די בכך כדי לדחות את בקשת המתמחים. לגופו של עניין נטען כי הדו"חות הסטטיסטים שביקשו העותרים הם דו"חות פנימיים לצרכי ביצוע תחקיר פנימי, ומשכך אין להורות על מסירתם. עוד נטען כי כל ההנחיות שהוצאו על ידי הוועדה הבוחנת פורסמו באינטרנט למעט המחוון שניתן ע"י הוועדה לחבר הבוחנים שבדק את מטלת הכתיבה בבחינה, שאין הצדקה למסור אותו לעותרים בהיותו "מידע פנימי" ובשל החשש כי חשיפתו עלולה גם לשבש את תפקודה התקין של הוועדה הבוחנת. באשר לדרישה לקבל את שמותיהם של הבוחנים שבדקו את מטלת הכתב, טוענות המשיבות כי דרישה זו אינה נוגעת לנושאים השנויים במחלוקת בעתירה ובהליך להליך בדיקת המחברות נטען כי כל המידע שהיה ברשות המשיבות כבר נמסר.
השופט אלי אברבנאל קיבל את הבקשה בחלקה והורה ללשכה למסור את דו"חות התפלגות התשובות בבחינה, מאחר שאלו דרושים לשם הכרעה בעתירה. צוין, כי הדו"ח האמור, הנמצא בידי המשיבות, מספק נתונים על התפלגות תשובות הנבחנים לכל אחת מהשאלות שבשני פרקי ה"רב ברירה" בבחינה (החלק המהותי והחלק הדיוני), ומן הראוי לספק מידע זה לעותרים. זאת, אף שבעצם המידע על התפלגות התשובות לשאלה מסוימת אין כדי להכריע בשאלת סבירותה של השאלה או של התשובה שנקבעה לה.
עוד דחה השופט את טענת המשיבות לפיה על הדו"ח האמור חל הסייג בחוק חופש המידע העוסק ב"מידע פנימי" שאין חובה על הרשות למסרו. נקבע, כי מדובר בדו"ח סטטיסטי שאין בו כדי לשקף עמדות או מחשבות של הנוגעים בדבר בקרב המשיבות, ואין בחשיפתו כדי "לצנן" דיון פורה המתקיים או שיתקיים בעתיד בקרב המשיבות. עוד הוסף השופט כי אף אם היה מקום להגדיר מסמך זה כ"תרשומת פנימית", הרי שבאיזון השיקולים נסוג שיקול זה מפני הצורך בשקיפות ובמתן כלים לעותרים לבחינת איכותה של הבחינה ובחינת קיומם או היעדרם של פגמים בה. בנוסף, בחשיפת הדו"ח יש כדי לתרום, לדעת השופט, להקטנת החשדנות כלפי המשיבות והגברת האמון בהן. מלבד זאת ציין השופט כי בשנים 2010-2011 המציאו המשיבות דוחות התפלגות ציונים לתנועה לחופש המידע, ביוזמתן ומבלי שנדרשה הכרעה שיפוטית בעניין. עוד ציין השופט כי בבג"ץ שעסק בבחינות ההתמחות ברפואה ראה בית המשפט חשיבות בתכניו של דו"ח התפלגות תשובות בשאלון רב-ברירה, וציין כי מתן תשובה בלתי נכונה ע"י מספר גדול של נבחנים עשוי להצביע על האפשרות שהשאלה חרגה מן הסילבוס או שניסוחה היה מטעה.
בנוסף ציין השופט כי לשיטתו אין כל פסול בנקיטת שתי דרכים במקביל כדי לקבל את אותו מידע, שכן לכל אחת משתי הדרכים רציונלים משלה, ומובן כי המבחנים על פיהם יוכרעו הבקשות בכל אחת מדרכים אלו הם שונים. משכך, אין לחסום את דרכם של העותרים בבקשה הנוכחית רק בשל שנקטו בהליך מקביל לפי חוק חופש המידע. בהתאם לאמור, הורה בית המשפט ללשכה למסור לידי העותרים את דו"חות התפלגות התשובות בחלקי הרב-ברירה בבחינה.
במקביל, דחה השופט אברבנאל על הסף את העתירה שהגישו העותרים מכוח חוק חופש המידע. לשיטתו, הוועדה הבוחנת אינה נכללת ברשימה הסגורה של הגדרת "רשות ציבורית" שבחוק, ולכן חוק חופש המידע אינו חל עליה ואין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בעתירה. לצד האמור, הבהיר השופט כי אין ללמוד מכך שהוועדה פטורה מלקיים את עקרונות חופש המידע שנקבעו בפסיקה. בהתאם, חויבו העותרים בהוצאות בסך 5,000 שקל.
עת"מ 68892-01-18
