חדשות

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את "אל-על" לפצות משפחה של 6 נפשות ש"נתקעה" בשדה התעופה בציריך לילה שלם לאחר שהחמיצו טיסה לארץ בשל עומס בשדה, למרות שהתייצבו 3 שעות לפני מועד ההמראה. ביהמ"ש: "נציגי החברה היו יכולים להבין שמדובר בעומס חריג והיו צריכים להודיע לנוסעים להגיע מוקדם יותר או לאתר את נוסעיהם כדי לקדמם בתור"

לתובעים ול-4 ילדיהם היו כרטיסי טיסה לטיסת "אל-על" מציריך לת"א שתוכננה לצאת ביולי 2017 בשעה 21:25. לטענתם, התייצבו בשדה התעופה בציריך כבר בשעה 17:50 ואולם בשל עומס בעמדת הצ'ק אין של אל-על, שנבע לטענתם בשל איוש עמדה אחת בלבד, מסרו את כבודתם רק בשעה 19:00. עוד טענו כי לאחר שעברו את הבידוק הבטחוני של שדה התעופה המתינו בתור עצום לבדיקת דרכונים של מי שאינם אזרחי האיחוד האירופי, ובנסיבות אלה הגיעו לשער העלייה למטוס רק בשעה 21:30 לאחר סגירתו, ולמרות שהמטוס טרם נותק מהשרוול, לא קיבלו אישור לעלות לטיסה.

בנסיבות אלה, כנטען, נאלצו התובעים לרכוש באלפי דולרים כרטיסים לטיסה חלופית שיצאה ביום למחרת והמשפחה נאלצה לבלות את הלילה בשדה התעופה, ללא אוכל מתאים (בהיותם שומרי כשרות) וללא ציוד. נוכח האמור, הגישו התובעים תביעה נגד אל-על לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, לפיצוי בגין רכישת הכרטיסים החלופיים, הפסד יום עבודה ופיצוי לפי חוק שירותי תעופה ולחילופין פיצוי בגין עגמת נפש.

אל-על מצדה, טענה כי התובעים לא התייצבו במועד לטיסה למרות שהיא דאגה לכרוז להם כדי שימהרו להגיע לשער העלייה למטוס. משלא התייצבו, החלה החברה לבצע פעולת ביטול שכללה במקרה זה גם הורדת הכבודה של התובעים מהמטוס. אל-על אישרה שנציגתה במקום סירבה להעלות את התובעים לטיסה הגם שהמטוס היה עדיין מחובר לשרוול, אך טענה כי זאת מאחר שטרם עברו את כל הליכי הבידוק, ובהתאם לתנאי התובלה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הרשם הבכיר אורן כרמלי קיבל את התביעה וקבע כי המחלוקת היא בשאלה האם אל-על התרשלה באופן טיפולה בתובעים בשדה התעופה באופן שיש לראות בה אחראית לאיחורם להתייצב לשער העלייה למטוס במועד. לצד זאת הבהיר הרשם כי לא מדובר במקרה של ביטול טיסה או שינוי בתנאיה ולפיכך אין רלוונטיות לחוק שירותי תעופה שבין היתר מכוחו הגישו התובעים תביעתם.

לגופו של עניין ציין הרשם כי הוא ער לטענתה של אל-על לפיה 110 נוסעים הגיעו לטיסה במועד ורק שלוש משפחות לא, אולם לא נסתרה גרסת התובעים כי למרות שהתייצבו בשדה התעופה כ-3 שעות קודם להמראה המתינו בתור למסירת הכבודה ומסרו אותה רק בשעה 19:00. עוד לא נסתרה גרסתם לפיה מאותו שלב המתינו בתור ארוך לצורך בדיקת דרכונים, כאשר גרסה זו תואמת את עדותו של אדם נוסף שגם הוא ומשפחתו החמיצו את אותה טיסה, מאחר שבאותו יום היה עומס חריג בשדה. מכל האמור הסיק הרשם כי התובעים הגיעו לשדה התעופה במועד המומלץ קודם לשעת הטיסה היעודה באופן שתואם להמלצת חברת התעופה, אך לא יכלו לעשות דבר כדי להגיע לטיסה במועדה מאחר שנאלצו להמתין בתור העמוס.

עוד ציין הרשם כי אל-על ידעה שהתובעים מסרו את הכבודה בשעה 19:00 ולפיכך כי הגיעו לשדה התעופה. עם זאת, נציגי החברה בשדה, שהיו צריכים להבחין ויכולים להבין שמדובר בעומס חריג, היו צריכים להודיע לתובעים להגיע מוקדם יותר או להגיע לתור ולאתר את נוסעיהם כדי לקדמם בתור, במטרה להביאם במועד לטיסה. בעניין זה, עלה מהעדויות כי כך פעלו נציגי חברת התעופה "סוויסאייר", וכי למרות שהתובעים נצמדו לנוסעי סוויסאייר וכך התקדמו בתור, עדיין לא הספיקו להגיע לטיסה במועד. בנסיבות אלו, מאחר שהתובעים הגיעו לשדה התעופה במועד המומלץ וההמתנה הארוכה בתורים לא הייתה בשליטתם, ומנגד אל-על ידעה שהם התייצבו בשדה וכי מדובר ביום של עומס חריג – קבע הרשם כי היא אחראית להחמצת הטיסה.

באשר לגובה הפיצוי, נקבע כי נזקם של התובעים הוא כרטיסי הטיסה החלופיים שרכשו, בסך של 3,061 דולרים לאחר ניכוי הסכום שכבר שולם להם (10,805 שקל). מנגד, סבר הרשם כי אין מקום לפיצוי התובע בגין הפסד יום עבודה, באשר מדובר בנזק עקיף רחוק שאין מקום לפצות בגינו. בעניין זה הבהיר כי עיכוב הטיסה ממילא יכול היה להתרחש בשל כל סיבה אחרת וחברת התעופה אינה יכולה להיות אחראית על תוכניות הנוסעים ביעדם. בצד האמור מצא בית המשפט להורות על פיצוי התובעים בגין נזק לא ממוני בגובה 5,000 שקל, מאחר שנאלצו להישאר באופן לא מתוכנן לילה שלם בשדה התעופה עם ילדיהם. אשר על כן אני, תפצה אל-על את התובעים בסך של 15,805 שקל בתוספת 400 שקל עבור הוצאות משפט.