שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בחזרה ל"זירת הפשע": האם צריך לאפשר לאהוד אולמרט לשוב לפוליטיקה?

חדשות

בחזרה ל"זירת הפשע": האם צריך לאפשר לאהוד אולמרט לשוב לפוליטיקה?
בחזרה ל"זירת הפשע": האם צריך לאפשר לאהוד אולמרט לשוב לפוליטיקה?
10/04/2018, עו"ד לילך דניאל

בקשתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מנשיא המדינה למחיקת הקלון בעניינו, מעוררת את הדיון בשאלה האם פתוחה הדרך לאיש ציבור ש"סרח" לשוב לחיים הפוליטיים. האם לא הגיעה העת לקבוע כלל מפורש במישור הערכי והאם הדיון צריך להתקיים בספירה הציבורית או בבית המשפט?

אתמול (ב') פורסם כי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הגיש לנשיא המדינה בקשה לביטול תקופת ההתיישנות והרישום הפלילי בעניינו, ובמסגרת זו לבטל את הקלון שהוטל עליו. זאת, 9 חודשים בלבד לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בגין הרשעתו בעבירות שחיתות שלטונית בעת כהונתו בתפקידים ציבוריים שונים.

המהלך כבר זכה לגינויים רבים, כשבין היתר פנתה "התנועה לטוהר המידות" במכתב לנשיא בו הפצירה בו שלא להיענות לבקשתו של אולמרט: "כל הקלה נוספת שתינתן למר אולמרט", נכתב, "ובפרט כזו שתאפשר את מירוק הקלון וחזרתו האפשרית לזירה הציבורית והפוליטית, תהווה כשלעצמה אות קלון על מוסד הנשיאות, על הזירה הפוליטית, תהווה ביזוי של שלטון החוק וסכנה מוחשית להרס הנורמות הערכיות והמשפטיות שתפקידן לשמור על טוהר המידות בזירה הפוליטית. גם התנועה לאיכות השלטון פנתה לנשיא והביעה את התנגדותה למהלך, והפצירה בו לדחות את הבקשה תוך הדגשת חומרת מעשיו של אולמרט, השלכתם על הציבור במדינת ישראל, והתנהלותו לאורך ולאחר ניהול משפטו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בין אם נשיא המדינה יקבל את בקשתו של אולמרט או ידחה אותה, הדיון על חזרתו האפשרית לחיים הציבוריים הוא כבר לא תיאורטי לחלוטין במדינת ישראל למודת השחיתות והפרשות הציבוריות, וכפי שניתן לראות ההיסטוריה של המדינה רצופה במקרים בהם התעוררה שאלה דומה. אחד המקרים המפורסמים שניתן לחשוב עליהם הוא כמובן המקרה של שר הפנים אריה דרעי. כזכור, בסוף שנות התשעים הורשע דרעי בשתי פרשיות שוחד שביצע בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים בכירים במשרד הפנים ובהם עוזר שר הפנים, מנכ"ל המשרד ושר הפנים. בגין הרשעתו אף הוטל על דרעי קלון, לצד עונשי המאסר והקנס שנגזרו עליו.

בשנת 2002, לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו, שוחרר דרעי מהכלא ומאז לא נזקפה לחובתו מעורבות פלילית נוספת. כעשר שנים לאחר מכן, בינואר 2013, נבחר דרעי לכהן כחבר כנסת מטעם ש"ס ובבחירות האחרונות אף שימש כיו"ר המפלגה וחתם על הסכם קואליציוני עם הליכוד לפיו יוקצו לש"ס שני תפקידי שרים. בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, ובטרם הוצגה הממשלה החדשה בפני הכנסת, ניתנה לראש הממשלה חוות דעת מפי היועץ המשפטי לממשלה בה טען כי אין מניעה משפטית למנות את דרעי לתפקיד שר היות והדבר עומד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6(ג) לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי מינויו של אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון והוטל עליו עונש מאסר יתאפשר רק 7 שנים לאחר מועד סיום ריצוי העונש. לצד זאת ציין היועמ"ש כי חוות הדעת ניתנת "לא בלי התלבטות" וכי מדובר בהחלטה המעוררת קשיים משפטיים, נוכח עברו הפלילי המכביד של דרעי והפגיעה באמון הציבור בטוהר-מידותיו של השלטון ובתקינות פעילותו העלולה להיגרם עקב מינויו לשר.

סמוך לאחר מכן הורכבה הממשלה ודרעי נבחר לכהן בה כשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל. בעקבות האמור, תוקנה העתירה ובג"ץ התבקש להורות לראש הממשלה להעביר את דרעי מכהונתו. באוגוסט 2015 דחה בג"ץ את העתירה וקבע כי לא נפל פגם במינויו של דרעי המצדיק התערבות שיפוטית שתורה לראש הממשלה להעבירו מתפקידו. לצד האמור העירה השופטת (דאז) אסתר חיות כי מדובר במקרה מורכב וכי המינוי "מצוי על גבול מתחם הסבירות". גם השופט פוגלמן, שהצטרף לתוצאה של דחיית העתירה, סבר כי המינוי אינו נוגד את הדין אך העיר כי יש לדון בשאלה האם הוא ראוי בספירה הציבורית.

מאז הספיק דרעי להתפטר מתפקידו כשר הכלכלה ולהתמנות כשר הפנים, מה שעורר מיידית את כל אותם גורמים ששוכנעו כי מדובר בחציית קו אדום, בהתחשב בכך שמדובר בחזרה לאותו התפקיד ממש בו ביצע דרעי את העבירות בהן הורשע לפני שני עשורים. בעקבות זאת, הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ לעצירת המינוי והמחלוקת המשפטית התלהטה, כשמצד אחד סבר היועץ המשפטי לממשלה שהמינוי לא בהכרח לוקה בחוסר סבירות קיצונית, ומצד שני פרקליט המדינה שי ניצן הביע דעתו כי לא ניתן להגן על המינוי בבג"ץ ויש לפסול אותו. גם בקרב חברי הכנסת התעוררה מחלוקת, כשחלקם טענו בדיון על אישור המינוי שמדובר בעניין פסול וחלקם סברו כי מדובר ב"תיקון עוול" שנעשה לדרעי.

בסופו של יום, אישר בג"ץ גם את המינוי של דרעי לשר הפנים, וקבע ברוב דעות כי לא ניתן לקבל טענה לפיה תפקיד שר במשרד מסוים מחייב "ניקיון כפיים מיוחד" שאינו נדרש משר במשרד אחר. עוד נקבע כי גם המשמעות הסמלית במינוי אין בה די בכך כדי להקים זיקה ישירה וברורה בין העבירות שעבר דרעי, על פי אופיין ומהותן, לבין התפקיד שר הפנים באופן היוצר דופי מוסרי שהזמן אינו יכול להקהות. מנגד, בדעת מיעוט קבע השופט ניל הנדל כי היה מקום לפסול את המינוי נוכח "זיקה ישירה וברורה" בין תפקיד שר הפנים לבין העבירות שבהן הורשע דרעי, המורכבת משלושה חלקים: מהות התפקיד; אופי העבירות והנסיבות הקונקרטיות של ביצוען. לדעת הנדל, כל אחד מאדנים אלה הוא בעל משקל רב כשלעצמו וכל אחד מהם משליך באופן ישיר על הזיקה המתקיימת ביניהם ומחזק אותה. לפיכך, סבר הנדל, המסקנה העולה היא כי לא ניתן להותיר את מינויו של דרעי לשר הפנים על כנו וכי עוצמתו של העדר הסבירות במינוי רבה דיה באופן המצדיק ומצריך התערבות.

"השפעה מתקנת" לגורם הזמן?

במובן מסוים, המקרה של דרעי הוא מקרה קיצוני מאחר שמדובר בשר שריצה עונש מאסר בפועל ובמינוי לאותו התפקיד ממש שאותו מילא בזמן שביצע את העבירות שבהן הורשע. שאלת חזרתו לתפקיד ציבורי של פוליטיקאי שהורשע בפלילים התעוררה גם בעניינו של צחי הנגבי, שהורשע בשנת 2010 בעבירה של עדות שקר שביצע בעת שכיהן כשר לאיכות הסביבה, וגם עליו הוטל קלון. עם זאת, מאחר שבניגוד לדרעי על הנגבי לא הוטל עליו עונש מאסר, בפועל או על תנאי, הרי שהתוצאה של קביעת הקלון נגעה רק לאותה קדנציה של הכנסת ולכן לא הייתה מניעה כי ייבחר לכנסת הבאה או ישוב לכהן כשר. לימים ביקש הנגבי להתמנות לתפקיד סגן שר החוץ, וגם הפעם הגיע העניין לפתחו של בג"ץ, שדן בנושא בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

גם במקרה הזה אישר בית המשפט את המינוי אך ניכר שהשופטים נחלקו דווקא בשאלה הערכית, וביתר פירוט בנושא השימוש בעילת הסבירות כעילת ביקורת על מינויים פוליטיים, מקום בו המינוי כשיר מבחינה פורמלית. הנשיא (דאז) גרוניס העיר כי "השימוש בעילת הסבירות מקנה הדרכה מועטה ביותר, אם בכלל, לרשות הציבורית. למעשה, ניתן לומר כי המצב המשפטי כיום הוא שלגבי מינויים רבים שדבק בהם רבב כלשהו מוגשת עתירה והסוגיה מוכרעת על-ידי בית המשפט. זוהי תוצאתו של כלל עמום, המקנה הדרכה מועטה לרשות השלטונית. נשאלת איפוא השאלה, שמא עדיף היה לאמץ כלל ברור והחלטי אשר יקנה ודאות משפטית וזאת אף במחיר של מינוי כזה או אחר שניתן לסבור לגביו שעדיף שלא היה נעשה. גם לאי-הוודאות בכלל המשפטי יש מחיר כבד, וזהו המחיר אותו אנו משלמים עתה". השופט רובינשטיין מנגד סבר כי דווקא השימוש בעילה זו מאפשר לבית המשפט לשמש כ"מבוגר האחראי", והוסיף כי ניתן להניח שלא מעטים מהממנים עצמם אף מייחלים בסתר ליבם להתערבות הבג"צית, כדי למנוע מינוי שנולד מלחצים כאלה ואחרים. גם השופט עמית הסכים כי יש בעילת הסבירות כדי "לחזק ולהטמיע נורמות של אתיקה ציבורית ולהגן על האינטרס של נקיון כפיים בשירות הציבורי".

מנגד, שנים לפני פרשות דרעי והנגבי, פסל בג"ץ את מינויים של שניים מהמעורבים בפרשת "קו 300" לתפקידים ציבוריים. בפסק דין משנת 1993 פסל בית המשפט את מינויו של יוסי גינוסר, שהיה שותף בהעלמת חלקם של אנשי השב"כ בפרשה, כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. באותו מקרה החוק לא קבע הוראה באשר למינוי עובד בעל עבר פלילי, ולכן לא היה מנוס משימוש בעילת הסבירות על מנת לבחון את כשירות המינוי. לדעת השופט (דאז) אהרן ברק, אין זה סביר למנות מועמד שעבר עבירות חמורות בנסיבותיהן למשרה בכירה בשירות המדינה: "חומרתה של העבירה לענייננו נקבעת לא על-פי "מיקומה" בחוק העונשין", כתב ברק, "אלא על-פי השלכותיה על השיקולים העומדים ביסוד המינוי. על כן יש להתייחס בחומרה לעבירה, שעל-פי עצם מהותה ונסיבות ביצועה פוגעת לא רק בסדר הציבורי בדרך כלל (כגון, רצח, שוד, אונס) אלא באושיות המבנה השלטוני, כגון שוחד, מרמה והפרת אמונים, עדות שקר, בידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט. מועמד אשר ביצע עבירות אלה, והוא ממלא תפקיד בכיר בשירות המדינה, פוגע באמון של הציבור ברשות השלטונית ובשירות הציבור". בסופו של יום קבע ברק כי מינויו של גינוסר היה "בלתי סביר בעליל באופן קיצוני" וכי הממשלה לא איזנה כראוי בין השיקולים הרלבנטיים השונים ולא נתנה משקל ראוי לנזק שייגרם לשירות הציבורי ממינויו.

חוסר ודאות בשאלות הערכיות של המינויים

שנים אחר כך, בשנת 2001, פסל בג"ץ גם את מינויו של אהוד יתום לתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור נוכח חלקו הניכר בפרשת קו 300. השופט אליהו מצא קבע כי בהחלטתו למנות את יתום לתפקיד לא ייחס ראש הממשלה משקל ראוי לעבירות החמורות שעבר יתום ולזיקה הקיימת בינן לבין התפקיד שיועד לו, ולכן מדובר בהחלטה שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות הבסיסיות שעל-פיהן היה עליו להנחות את עצמו. עם זאת, העיר מצא כי אין משמעות הדבר שדינו של יתום להיפסל מכל משרה בשירות המדינה או בגופים ציבוריים וכי בקביעת כשרותו להתמנות לתפקידים כאלה עשויה להיות "השפעה מתקנת" גם לגורם הזמן. גם השופטת שטרסברג כהן ייחדה את דבריה לשאלת מעבר הזמן, בהתחשב בכך שחלפו באותה עת 17 שנה מפרשת קו 300. לשיטתה, עיקרון ה"תשובה" אמנם מעוגן בשיטתנו המשפטית, אולם לא מדובר בעיקרון מוחלט וייתכנו נסיבות בו הוא ייסוג מפני עקרונות ואינטרסים אחרים עליהם מוצאת החברה להגן. "בבוא הרשות הציבורית למנות נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי", כתבה השופטת, "עליה לשוות לנגד עיניה כי היא פועלת כנאמן של הציבור וכי מכוח נאמנות זו מוטלת עליה חובה לשקוד על האינטרס הציבורי בכללותו, להגן עליו ולשמור על יוקרתו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו...לאור מהותם ומשקלם של מעשיו של יתום בפרשת קו 300, שהטביעו בו כתם מוסרי משמעותי; לאור זיקתם הישירה והמהותית לתפקיד שיועד לו; לאור מהות התפקיד הרם בתחום הביטחוני שיועד לו, נוטה הכף לחובה ולא לזכות".

לסיכום, מהסקירה לעיל ניתן לראות שכל המינויים שעליהם דובר קמו ונפלו בסופו של דבר על מישור הסבירות, אולם התוצאות לא היו אחידות ויש שיאמרו שאינן הגיוניות. כיצד לדוגמה, ייתכן שמינויים של דרעי והנגבי לתפקידים בכירים בממשלה אושר למרות שהורשעו בפלילים והוטל עליהם קלון ואילו מינויים של יתום וגינוסר לתפקידים ציבוריים נמוכים יותר נפסל למרות שכלל לא הועמדו לדין? זוהי, כנראה, אותה "אי ודאות" ממנה הזהיר הנשיא גרוניס בעניין הנגבי. ואכן, שאלות רבות הנוגעות לסוגיה לא זכו לתשובה חד משמעית - האם ראוי שאדם בתפקיד ציבורי בכיר שהורשע בעבירות שחיתות ישוב לכהן באותו תפקיד בדיוק? האם זה "תקין" אם הוא חוזר לתפקיד פחות בכיר? האם חלוף הזמן אכן מקהה את הפגיעה הקשה בעקרונות הציבוריים ובאמון הציבור במערכת השלטונית? האם יש משמעות לסוג העבירה? איזה מסר זה שולח לאנשי ציבור המבצעים עבירות שחיתות או עבירות אחרות ומבקשים לסלול את דרכם בחזרה לחיים הפוליטיים? והאם הדיון בכלל צריך להתנהל בבית המשפט או שמא צריך לעבור לזירה הציבורית? מכל מקום, ייתכן שאכן הגיעה העת לקבוע כללים מפורשים שיתוו אמות מידה "מוסריות" ברורות בעניין נוכח החסר המהותי ובהנחה הברורה שהשאלה תתעורר פעם נוספת בעתיד.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150