בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ערוץ הקניות, שביסודה טענה לפיה מטעה הערוץ את הצרכנים ומציג בפניהם הנחות פיקטיביות. בין היתר הוסכם על שינוי שיטת המכירה וכן על פיצוי בשווי 4.5 מיליון שקל לצרכנים, שימומש באמצעות חלוקת מוצרי פיצוי במרכזי חלוקה
בספטמבר 2013 הגישה המבקשת, אסתר בשן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה המחזיקה ומפעילה את "ערוץ הקניות" בטלוויזיה. לטענת המבקשת, באחד הערבים ישב בנה בביתו וצפה בערוץ, אז לכדה את עינו שקופית המודיעה על "מכירה מיוחדת" ומוגבלת בזמן של מיטות מתכווננות. על פי הכיתוב שהוצג בשקופית, המחיר המומלץ של המיטות היה 17,320 שקל והמחיר בערוץ הקניות הוא 16,326 שקל, אך לזמן מוגבל של 24 שעות בלבד המיטה נמכרת בסך של 4,896 שקל (לא כולל משלוח). מאחר שידע כי הוריו מבקשים לרכוש מיטה חדשה, התקשר אליה בנה של המבקשת וסיפר לה על המבצע, וזו החליטה לאור המבצע המשתלם לרכוש שתי מיטות. דא עקא, שכאשר המיטות הגיעו התברר למבקשת לטענתה כי מדובר במוצר ברמת גימור ירודה ובלתי איכותית בעליל, ואף מתקין המיטות אישר כי מיטות מסוג זה משווקות מזה שנתיים וכי המחיר הקבוע שלהן הוא כ- 5,000 שקל למיטה ובוודאי אינו 17 אלף שקל.
על מנת לבדוק את העניין פנה בנה של המבקשת אל יצרנית המיטות וזו אישרה כי אין לה ולא היו לה מעולם מיטות הנמכרות בסכומים של 17 אלף שקל. בהמשך ערכה המבקשת בירור גם מול השירות הטלפוני של הערוץ, אשר העלה לטענתה כי המיטות לא נמכרו בערוץ הקניות ב"מחיר רגיל" וממילא "ההנחה" הנטענת בתשדיר אינה הנחה אמיתית. עוד סברה המבקשת כי גם הצגת מצג לפיו מחיר ההנחה מוגבל בזמן הוא פיקציה שנועדה להפעיל לחץ על הצופה, להטעותו ולגרום לו לפעול מיד ולרכוש את המוצר. המבקשת הוסיפה כי המשך צפייה בערוץ העלה כי שיטת המכירות המבוססת על הטעיית הצופה באשר לשוויו האמיתי של המוצר היא קבועה, הן באשר לשיעור ההנחה והן באשר למשך הזמן בו ניתן לרכוש את המוצר במחיר המפורסם. עילות התביעה עליהן התבססה המבקשת היו עיליות חוזיות, עילות מכוח חוק הגנת הצרכן, עילות נזיקיות (תרמית, הטעיה, רשלנות והפרת חובות חקוקות) והפרת חובות הגינות ותום לב.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאחר עיון בכתבי הטענות וחקירת העדים והמומחים מטעם הצדדים, אישר בית המשפט את הגשת התביעה הייצוגית וקבע כי האפשרות לקבל טענה לפיה המחיר לפני ההנחה יכול להיות מחיר מופקע שלא היה כלל בתוקף בערוץ מעולם היא אפשרות קלושה ביותר, וכי הפרשנות הסבירה יותר היא שציון מחיר שמעולם לא היה בתוקף ופירוט שיעור הנחה פיקטיבי אינם מקיימים את הוראות חוק הגנת הצרכן. עוד נמצא כי מוצרים בערוץ מוצעים למכירה רק במה שמכונה "מחיר מבצע" ולא ב"מחיר הרגיל", וכי נראה לכאורה כי קיים קשר סיבתי בין הפרת איסור ההטעיה לבין פגיעתו של הצרכן.
לימים הגיעו הצדדים להסכם פשרה שכלל שני מרכיבים עיקריים: ראשית, הוסכם כי הערוץ יתקן את שיטת המכירה שלו כך שיציג מוצר למכירה במחיר הנחה ביחס ל"מחיר ערוץ" או "מחיר רגיל" רק בהתקיים התנאים כדלקמן: המוצר הוצע למכירה במחיר רגיל לפחות 4 ימים לפני שהוא פורסם לראשונה במכירה מיוחדת; אם המוצר לא מוצג במכירה מיוחדת, הוא יוצג במחיר רגיל בערוץ ובאתר האינטרנט שלו; אם מוצר הוצע למכירה במשך פחות מ-21 ימים עובר להצעתו למכירה במחיר מיוחד, יצוין במסגרת פרסום המכירה המיוחדת, בכתובית, כי המוצר נמכר פחות מ-21 יום במחיר רגיל. בנוסף, מוצר יועמד למכירה מיוחדת לפרק זמן שאינו עולה על 24 שעות ברצף ובין העמדת מוצר למכירה מיוחדת יחלוף פרק זמן של 72 שעות לפחות. מלבד האמור, הערוץ לא יציין בשידוריו "מחיר רגיל" או "מחיר בערוץ" ביחס למוצר שעומד למכירה, אלא אם המוצר הועמד למכירה בפועל במחיר רגיל או מחיר בערוץ לפחות 4 ימים לפני שהוא פורסם לראשונה במכירה מיוחדת. אם תוצג השוואה של מחיר בפועל למחיר מומלץ או מחירון ספק/ יבואן, יהיה הערוץ חייב להבהיר באופן ברור כי אין זה המחיר בו נמכר המוצר בערוץ.
המרכיב השני של הפשרה הוא פיצוי כספי לחברי קבוצת הנפגעים בשווי 4,500,000 שקלים, באמצעות חלוקת מוצרי פיצוי שתתבצע במרכזי חלוקה. בעניין זה, חברי הקבוצה יוכלו לטלפן למספר ייעודי שיפורסם בשידורי הערוץ ובאתר האינטרנט ולקבל אישור מראש בדבר זכאות לפיצוי שישלח לטלפון הנייד, או לבקש לשלוח את הפיצוי ישירות לבית המבקש בכפוף לתשלום דמי משלוח. כל חבר קבוצה שיפנה לקבלת הפיצוי יקבל מוצר פיצוי אחד בלבד וזה ללא תלות בסכום הרכישה או מספר רכישות מהערוץ. ככל שעד לתום תקופת החלוקה לא יחולקו מוצרי פיצוי בשווי סכום הפשרה הכולל, יעביר הערוץ מוצרים למשרד הרווחה כתרומה למוסדותיו, כגון: מקלטים לנשים מוכות, לנערים ונערות בסיכון, דיור מוגן, ניצולי שואה, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וכד'.
לאחר שהודעה בדבר ההסדר פורסמה בעיתונות ללא התנגדויות, ולאחר שהוגשה עמדת היועמ"ש לפיה אין בכוונתו להתנגד להסדר המוצע – אישרה השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בת"א את ההסדר וקבעה כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. בעניין זה, שוכנעה השופטת כי הסדר הפשרה נותן מענה הוגן ויעיל לעניינה של התובענה - הנזק לכאורה שנגרם לקבוצה בעקבות ההטעיה הנטענת ושיווק בשיטת ההנחות ומפצה את קבוצת הנפגעים ואת הציבור הרחב, בעוד שהתדיינות בתיק עלולה להמשך זמן רב ואין ערובה בסופה כי התביעה תתקבל וכי יינתן פיצוי.
עוד הוסיפה השופטת כי ההסדר הוביל לשינוי מדיניות הערוץ באופן בו הוא יחדל מהפרקטיקה שנהגה עד כה וגובש מנגנון מוסכם במסגרתו ישנה את שיטת המכירה בהתאם למפורט בהסדר. בדרך זו, לדעת השופטת, ימוזער הסיכוי להטעיית הצרכנים בעתיד.
גם הסעד הכספי עליו הוסכם מאזן בצורה ראויה לדעת השופטת, בין הערכת הנזק הממוצע לשיטת המבקשת (הפער בין מחיר רגיל למחיר מבצע לכל מוצר) לבין שיטת הערוץ (אפס נזק). כל זאת, כאשר הצדדים מסכימים כי מתן פיצוי כספי באופן אישי לכל אחד מחברי הקבוצה לא מעשי בין היתר נוכח "עננת הספק" לעצם קיומו של נזק ובשל הקושי שבאיתור ובאומדן הנזק האישי. זאת ועוד, היות ומדובר בקבוצת לקוחות שונה והטרוגנית נוכח השוני במחירי המוצרים, התנהלות שונה של הלקוח בעת הרכישה, שונות באופן הצגת ההנחות והעלויות הכרוכות בכך - עדיפה לשיטת השופטת במקרה הנדון דרך הפשרה. כמו כן, שווים הקמעונאי של מוצרי הפיצוי הוערך בהתאם לשווי הקמעונאי של מוצרים דומים הנמכרים בחנויות הארץ ולגבי מוצרים שאינם נמכרים בארץ, על פי מחיר ברשת בהתאמות הדרושות כל זאת תוך מטרה להבטיח מתן פיצוי של ממש בערך כלכלי ריאלי.
עוד צוין כי הפתרון המוצע הכולל מנגנון דו שלבי הוא הגון וראוי ותורם לטובת הכלל. כך, המנגנון מפצה תחילה את הניזוקים הישירים הם הצרכנים שרכשו את המוצרים עקב צפייה בשידורי ערוץ הקניות. באופן זה, ההסדר עונה על המבוקש בתובענה, משרת את חברי הקבוצה בשמם הוגשה הבקשה והוא עולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור. בשלב השני, כולל ההסדר אפשרות לפיצוי רחב לטובת אוכלוסיות מוחלשות בחברה תוך עירוב משרד הרווחה. כמו כן, התייחסו הצדדים למצב בו מסיבה כלשהי משרד הרווחה יעדכן שאין לו צורך במוצרים, ונקבע מנגנון לפיו במצב דברים זה המוצרים יחולקו בהתאם להחלטת ב"כ התובעת המייצגת אשר תוגש לאישור בית המשפט, לעמותות וגופים מתאימים המפעילים מוסדות כגון בתי חולים סיעודיים, מקלטים לנשים מוכות, דיור מוגן לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וכדומה. מכך, נחה דעתה של השופטת כי רצונם של שני הצדדים להגיע לפתרון לטובת חברי הקבוצה והציבור הרחב.
לבסוף התייחסה השופטת לסוגיית הגמול ושכר הטרחה. בעניין זה, הסכימו הצדדים כי 150,000 שקל ישולמו כגמול לתובעת המייצגת ו-550,000 שקל ישולמו כשכר טרחה לבאי כוחה, בהדרגה לפי שלבי ביצוע ההסדר. נקבע, כי לאור אופי המנגנון שנקבע, בשים לב לשלבו המתקדם של ההליך ולמשכו, ובהתחשב בעובדה שהתביעה אושרה כייצוגית - יש מקום לפסוק גמול נכבד נוכח ההשקעה שנדרשה. לכן, אישרה השופטת את הסכומים עליהם הוסכם. המבקשת יוצגה בהליך ע"י עו"ד רענן בשן ועו"ד לאה נמס קהתי. ערוץ הקניות יוצג ע"י עו"ד דורון לוי, עו"ד יאיר אברהן ועו"ד מאיה רכניץ ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
