בית המשפט המחוזי בת"א קיבל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "לאומי קארד", בטענה כי שינתה את שיעור עמלת הסליקה והודיעה על כך בדף פירוט החיובים באופן שאינו ברור ובולט. נקבע, כי ההודעה על השינוי בשיעור עמלת הסליקה נטמעה בקלות בדף פירוט החיובים, על המלל הרב שבו, כך שבנקל ניתן היה שלא להבחין בה
המבקש הוא בעליה של חנות לממכר כלי בישול מברזל יציקה. התשלום בעבור המוצרים הנמכרים בבית העסק מבוצע באמצעות כרטיסי אשראי, במזומן ובהמחאות. במהלך חודש ינואר 2013 התקשר המבקש עם לאומי קארד לצורך קבלת שירותי סליקה לתשלומי אשראי המתקבלים בבית העסק. במסגרת ההתקשרות האמורה, חתם המבקש על מסמך שכותרתו "בקשת הצטרפות להסכם בית-עסק", שעיקרו פירוט כלל העלויות שבית העסק יישא בהם, לרבות ובמיוחד העמלות אשר ישולמו ללאומי קארד כתוצאה מהשימוש בשירותיה השונים.
תחת הכותרת "תנאי סליקה" בבקשת ההצטרפות, מצוינת העמלה המהותית ביותר שאותה גובה לאומי קארד מלקוחותיה, היא עמלת הסליקה, שעמדה לפי המוסכם בין הצדדים על שיעור של 1.2%. במהלך חודש דצמבר 2015, נודע למבקש באקראי כי עמלת הסליקה הנגבית ממנו על ידי לאומי קארד עומדת על שיעור של 1.9%. בירור שערך המבקש העלה כי שיעור העמלה עודכן עוד בחודש מאי של אותה שנה, וכי הודעה על כך נשלחה לבית העסק במסגרת דף פירוט החיובים, עובר לשינוי. בעקבות האמור, עיין המבקש בדפי פירוט החיובים אשר נשלחו אליו, ואז הבחין לראשונה כי לאומי קארד הודיעה באחת משורות המלל הרבות המופיעות בדף על העדכון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות האמור, הודיע המבקש ללאומי קארד על סיום ההתקשרות עמה והגיש בקשה לאשר נגדה תביעה ייצוגית בטענה כי ללאומי קארד לא עמדה כל זכות חוזית לשנות את שיעור עמלת הסליקה באופן חד צדדי, וכי גם אם כן - הרי שהיה עליה להודיע על השינוי באופן ברור ובולט ולקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש. הסעדים שהתבקשו הם צו המורה על שינוי או ביטול הסעיפים המקפחים בתעריפון ובהסכם בית העסק, צו המחייב את לאומי קארד להודיע בעתיד על כל שינוי בשיעור עמלת הסליקה במסגרת הודעה נפרדת לדף פירוט החיובים ובאופן ברור, וכן צו המחייב אותה לוודא את קבלת ההודעה על ידי הלקוח. עוד התבקש צו המורה על השבת הסכומים שנגבו ביתר, בגובה של חודש גבייה אחד עבור כל לקוח.
לאומי קארד מצדה, טענה כי אין ממש בטענת המבקש שלפיה ההודעה על השינוי בשיעור עמלת הסליקה לא ניתנה באופן הראוי. לדבריה, היידוע על המהלך נעשה במהלך שלושה חודשים רצופים, במסגרת דפי פירוט החיובים, וזאת בהתאם לאופן משלוח ההודעות הנקוב בהסכם בית העסק ולאופן העברת ההודעות הנעשית דרך קבע על ידה. עוד הוסיפה החברה כי בקשת האישור מעוררת שאלות אינדיבידואליות שלא ראויות לדיון על בסיס קבוצתי.
השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי נקודת המוצא לדיון במקרה זה היא שללאומי קארד עומדת זכות לשנות את שיעור עמלת הסליקה מעת לעת לפי שיקול דעתה, בכפוף למתן הודעה מוקדמת ללקוחותיה. עם זאת, עיון בדף פירוט החיובים מחודש מרץ 2015 מעלה כי מדובר בהודעה אשר נטמעת בקלות בדף, על המלל הרב שבו, כך שבנקל ניתן היה שלא להבחין בה.
עוד הבהירה השופטת כי העובדה שהסכם בית העסק מאפשר ללאומי קארד לשנות את שיעור עמלת הסליקה לפי שיקול דעתה ולא על בסיס הסכמה נוספת עם הלקוחות, מחייב כי השימוש בזכות האמורה ייעשה תוך הקפדה יתרה על הוראת חוק החוזים, המחייבת לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בשימוש בזכות. במקרה זה, נקבע כי אין המדובר בהודעה שעונה על ייעודה, היינו יידוע הלקוח בדבר השינוי הצפוי בשיעור עמלת הסליקה, ובוודאי שאין לומר, כי ההודעה ללקוחות נעשתה באופן ראוי, בולט לעין וברור, באופן שניתן היה בנקל להבחין בה.
עוד נקבע כי אין לתמוהה על שום מה המבקש – ויש להניח שרבים כמותו – לא הבחין בהודעה האמורה ולמד על השינוי בשיעור עמלת הסליקה באקראי, חודשים מספר לאחר שההעלאה נכנסה לתוקף. לדעת השופטת, אופן היידוע בנסיבות המקרה דנן לא מתיישב עם חובת תום הלב שכן היה על החברה להודיע ללקוחותיה על השינוי באמצעות הודעה נפרדת, ברורה ונהירה. לפיכך, נקבע כי המבקש הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת שיש לו עילת תביעה כנגד לאומי קארד בגין אי משלוח הודעה מוקדמת כדין על השינוי בשיעור עמלת הסליקה, וכי קיימת אפשרות סבירה שהיא תוכרע לטובת הקבוצה.
לבסוף נקבע כי השאלה העיקרית הנובעת מבקשת האישור רלבנטית לכל חברי הקבוצה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. כמו כן, נקבע כי אין סיבה לפקפק ביכולתם של המבקש ובאי כוחו לנהל את תובענה זו בדרך הולמת ובתום לב, לטובת כלל חברי הקבוצה. אשר על כן, הבקשה אושרה תוך שהקבוצה תוגדר ככל בית עסק אשר התקשר עם לאומי קארד ובתחילת חודש מאי 2015 (או בכל מועד סמוך לכך) הועלתה לו עמלת הסליקה מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך עובר לשינוי. לאומי קארד תשא בהוצאות המבקש בגין הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 שקל. המבקש יוצג בהליך ע"י עוה"ד אירית דרדיק-פלם ועילי מימן. לאומי קארד יוצגה ע"י עוה"ד יחיאל כשר ועופר שובל.
