שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה בקשת נתן זהבי למתן פס"ד חלקי בתביעת הדיבה נגד הדס שטייף

חדשות

נדחתה בקשת נתן זהבי למתן פס"ד חלקי בתביעת הדיבה נגד הדס שטייף
נדחתה בקשת נתן זהבי למתן פס"ד חלקי בתביעת הדיבה נגד הדס שטייף
25/03/2018, עו"ד לילך דניאל

לאחר שהגיש תביעת דיבה בסך 1.8 מיליון שקל נגד העיתונאית הדס שטייף, שהאשימה אותו בהטרדות מיניות של נשים, דחה בית משפט השלום בת"א את בקשתו של השדרן נתן זהבי למתן פסק דין חלקי בתביעה, שיקבע כי לא עומדת לשטייף הגנת "אמת בפרסום". השופטת: "התובע מקדים את המאוחר"

בית משפט השלום בת"א דחה ביום ראשון האחרון את בקשתו של שדרן הרדיו נתן זהבי, למתן פסק דין חלקי בתביעת הדיבה שהגיש נגד העיתונאית הדס שטייף, לפיו לא עומדת לה הגנת "אמת דיברתי". כזכור, בנובמבר האחרון הגיש זהבי תביעה בסך 1.8 מיליון שקל נגד שטייף, בעקבות דיווחים שפרסמה אודות תלונות שהגיעו אליה מצד מספר נשים הטוענות כי זהבי ביצע בהן עבירות מין חמורות. בתביעה שהגיש זהבי טעו בין היתר כי "נקלע לחלום בלהות" עקב פרסומיה של שטייף וכי זו ביצעה בו "רצח אופי" זדוני, בין היתר לשם פרסום עצמי ורייטינג.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך, הגיש זהבי בקשה למתן פסק דין חלקי בתביעה. לטענתו, בכתב ההגנה התייחסה שטייף להגנת "אמת דיברתי" וציינה כי הפרסומים מצדה לא ייחסו לזהבי את עצם ביצוע המעשים. עניין זה, מהווה לדעת זהבי "הודאת בעל דין", שכן שטייף מצהירה שאין לה מושג אם המעשים המיוחסים לו בפרסומים התרחשו באמת, אם לאו. עוד טען כי שטייף לא פעלה כקבוע בסעיף 5 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, הקובע, בין היתר, כי על כל עיתונאי לבדוק העובדות טרם פרסומן.

עוד נטען כי שטייף אינה עומדת במשוכה שקבעה הפסיקה  לביסוס  הגנת "אמת דיברתי"- קיומה של זהות בין המציאות האובייקטיבית לבין תוכן הפרסום. לפיכך, לשיטתו, המקרה מצדיק שימוש בסעיף 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובע כי בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין חלקי כל אימת שנראה לו שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה. עוד טען כי מאחר שאין מחלוקת לגבי חלקים מהתביעה, אין צידוק להשהות מתן פסק הדין שישלול משטייף את היכולת להציג ראיות באשר לאמיתות פרסומיה.

שטייף מצידה, טענה כי הבקשה נסמכת על סעיף בו נעשה שימוש במשורה ולעיתים נדירות, וכי הפרשנות אותה מבקש זהבי לתת לכוונת המחוקק היא שגויה ומטעה. לדבריה, נשים שונות פנו אליה ביוזמתן ושטחו בפניה עדויות על התנהגותו הפסולה של זהבי, העולה עד כדי הטרדה מינית בהתאם לחוק. לטענת שטייף, רק משנוכחה שמדובר בעדויות אותנטיות אשר חלקן נתמכות בעדויות נוספות, ומתוכן עולה דפוס פעולה דומה וחוזר כלפי מספר נשים, החליטה לפרסמן.  על פי הנטען, שטייף האמינה ועודנה מאמינה בתום לב לעדויות הנשים באשר להתנהגותו של זהבי, אך הדגישה כי המדובר בעדויות שקיבלה ולא בתלונות. כן הוסיפה כי טענות הצדדים בולטות בקוטביותן ובנסיבות אלו מן הראוי לבררן במלואן במסגרת ההליך המשפטי. מלבד זאת ציינה כי חלק מאותן נשים שנפגעו תהיינה מוכנות להעיד בפני בית המשפט ככל שהדבר יידרש, דבר שיבסס טענת "אמת דיברתי".

השופטת אושרי פרוסט פרנקל דחתה את הבקשה וחייבה את זהבי בהוצאות בסך 1,000 שקל. בעניין תקנה 191, ציינה השופטת כי זו מסמיכה את ביהמ"ש לתת פסק דין חלקי מקום בו הוא סבור כי חלק מן התביעה בשל לכך, וזאת על מנת לצמצם את גדר המחלוקת ולא להשהות חלק מהסעדים להם זכאי התובע עד למתן פסק דין סופי. עם זאת, לשיטתה, המקרה הנוכחי אינו מן המקרים המצדיקים לעשות שימוש בסעיף זה.

לדברי השופטת, בהתאם להלכה הפסוקה, ניתוח של עוולת לשון הרע בנוי מארבעה שלבים: בשלב הראשון, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו על פי אמות מידה מקובלות על האדם הסביר. בשלב השני, יש לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי החוק, והאם אופן אמירתם מהווה "פרסום". בשלב השלישי, יש לבחון את תחולת ההגנות השונות על הפרסום ובשלב הרביעי והאחרון יש לבחון את שאלת הסעדים. במקרה זה, צוין, ביקש התובע לשלול מהנתבעת טענות הגנה הקנויות לה על פי דין ובהתאם לחוק איסור לשון הרע, טרם התבררה התביעה לגופו של עניין וטרם  הוכחו או נבחנו השלב הראשון והשני המהווים את ליבת התביעה. לדעת השופטת, הנאמר בכתב ההגנה אינו שקול להודאת בעל דין אשר יש בכוחו לשלול, כבר בשלב מקדמי זה, בטרם התקיימה בתיק ישיבת קדם משפט אחת, טענות הגנה הקנויות לנתבעת על פי דין, וזאת  ללא קביעת כל עמדה בקשר למהותן של טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת בכתב הגנתה וטיבן.

"דומה כי התובע במסגרת בקשה זו  מקדים את המאוחר", נכתב, "באשר הוא מבקש במסגרת בקשה זו להכריע עובדתית ומשפטית בסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים המחייבות בירור עובדתי ושמיעת ראיות הצדדים. אני סבורה כי לא ניתן לקבוע בשלב זה, בטרם נשמעו הראיות בתיק, ממצאים עובדתיים וקביעות משפטיות באשר לליבת התביעה, כמו גם באשר לטענות ההגנה שנטענו על ידי הנתבעת במסגרת כתב ההגנה". בשל דחיית הבקשה, יישא זהבי בהוצאות בסך 1,000 שקלים.

 

ת"א 43552-11-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150